il aurait fallu dire : « Tout ce que j’ai le droit de dire, j’ai le droit d’attendre la nuit pour cela ; tout ce que je n’ai pas le droit de dire, je n’ai pas le droit d’attendre la nuit pour cela. » Il porte plutôt sur la fin : « Mais on attend la tombée de la nuit pour garder, et on rapporte des fruits à la main » — il aurait fallu dire : « Tout ce pour quoi j’ai le droit d’attendre la nuit, j’ai le droit de le dire. »
האי כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני בחשיכתו כל שאיני זכאי באמירתו איני רשאי בחשיכתו מיבעי ליה אלא אסיפא קאי אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו האי כל שאני זכאי בחשיכתו רשאי אני באמירתו מיבעי ליה
En réalité, il porte sur la fin, et Abba Chaoul se réfère à ceci, car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Il est permis de dire à son prochain : Garde-moi les fruits qui sont dans ton te’houm, et je te garderai les fruits qui sont dans mon te’houm. Et Abba Chaoul dit au premier Tanna : Ne reconnais-tu pas qu’il est permis de dire à son prochain : Garde-moi les fruits qui sont dans ton te’houm, et je te garderai les fruits qui sont dans mon te’houm ?
לעולם אסיפא קאי ואבא שאול אהא קאי דאמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי וקאמר אבא שאול לת"ק מי לא מודית דמותר אדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי
Et dis [donc] : « Tout ce que j’ai le droit de dire, j’ai le droit d’attendre la nuit pour cela. » « Règle générale » : pour inclure quoi ? Pour inclure ce que les Sages ont enseigné : On n’attend pas la tombée de la nuit à la limite pour ramener une bête ; si elle se tenait hors de la limite, on l’appelle et elle vient. Abba Chaoul a énoncé une règle générale : Tout ce que j’ai le droit de dire, j’ai le droit d’attendre la nuit pour cela.
ואימא כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו כלל לאתויי מאי לאתויי הא דת"ר אין מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו
Et on attend la tombée de la nuit pour s’occuper des affaires d’une fiancée et des affaires d’un mort, pour lui apporter un cercueil et des linceuls ; et on dit [à quelqu’un] : Va à tel endroit, et si tu n’as pas trouvé à tel endroit, apporte de tel autre endroit ; si tu n’as pas trouvé pour un mané, apporte pour deux cents. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : Pourvu qu’on ne lui mentionne pas le montant du prix.
ומחשיכין לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין ואומרים לו לך למקום פלוני ואם לא מצאת במקום פלוני הבא ממקום פלוני לא מצאת במנה הבא במאתים ר' יוסי ברבי יהודה אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח:
MICHNA: On attend la tombée de la nuit à la limite pour s’occuper des affaires d’une fiancée et des affaires d’un mort, pour lui apporter un cercueil et des linceuls. Si un non-Juif a apporté des flûtes le Chabbat, un Israélite ne fera pas d’éloge funèbre avec, à moins qu’elles ne soient venues d’un endroit proche. Si [des non-Juifs] ont fait un cercueil et creusé une tombe pour l’un des leurs, un Israélite peut y être enterré ; mais si c’était pour un Israélite, celui-ci ne doit jamais y être enterré.
מתני׳ מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכים נכרי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אא"כ באו ממקום קרוב עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית:
GUEMARA: Que signifie « d’un endroit proche » ? Rav a dit : D’un endroit réellement proche. Et Chmouel a dit : Nous envisageons qu’elles aient passé la nuit hors de la muraille.
גמ׳ מאי ממקום קרוב רב אמר ממקום קרוב ממש ושמואל אמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו
La Michna est précise conformément à Chmouel, car elle enseigne : S’il a fait un cercueil et creusé une tombe pour lui, un Israélite peut y être enterré. On voit que, dans le doute, c’est permis ; ici aussi, dans le doute, c’est permis.
דיקא מתניתין כוותיה דשמואל דקתני עשה לו ארון וחפר לו קבר יקבר בו ישראל אלמא מספיקא שרי הכא נמי מספיקא שרי
Et il a été enseigné conformément à Rav : Une ville où habitent des Israélites et des non-Juifs, et où il y a un bain qu’on chauffe le Chabbat : si les non-Juifs sont majoritaires, on s’y baigne le soir aussitôt ; si les Israélites sont majoritaires, on attendra le temps qu’il faut pour chauffer l’eau ; moitié-moitié, (c’est interdit, et on attendra) le temps qu’il faut pour chauffer l’eau. Rabbi Yehouda dit : Pour une petite baignoire, s’il y a là une autorité, on s’y baigne aussitôt.
ותניא כוותיה דרב עיר שישראל ונכרים דרים בה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת אם רוב נכרים לערב רוחץ בה מיד אם רוב ישראל ימתין עד כדי שיחמו חמין מחצה על מחצה (אסור וימתין) עד כדי שיחמו חמין ר' יהודה אומר באמבטי קטנה אם יש בה רשות רוחץ בה מיד
Qu’est-ce que « une autorité » ? Rav Yehouda a dit au nom de Rav Its’hak, fils de Rav Yehouda : S’il s’y trouve un homme important qui a dix esclaves qui lui chauffent dix bouilloires à la fois, dans une petite baignoire il est permis de s’y baigner aussitôt.
מאי רשות אמר רב יהודה אמר רב יצחק בריה דרב יהודה אם יש בה אדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממין לו י' קומקומין בבת אחת באמבטי קטנה מותר לרחוץ בה מיד:
« S’ils ont fait un cercueil et creusé une tombe, etc. » Pourquoi ? Ici aussi, qu’on attende le temps qu’il faut pour les faire ! Oula a dit : [Il s’agit d’une tombe] qui se trouve sur la grand-route. Cela va bien pour la tombe ; pour le cercueil, que peut-on dire ? Rabbi Abbahou a dit : [Il s’agit d’un cercueil] posé sur la tombe [du non-Juif].
עשו לו ארון וחפרו לו קבר וכו': אמאי הכא נמי ימתין בכדי שיעשו אמר עולא בעומד באסרטיא תינח קבר ארון מאי איכא למימר א"ר אבהו במוטל על קברו:
MICHNA: On fait tout ce dont le mort a besoin : on l’enduit [d’huile] et on le rince, pourvu qu’on ne déplace aucun de ses membres. On retire le coussin de dessous lui et on le pose sur le sable afin
מתני׳ עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיז בו אבר שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל
Original : Shabbat 151a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.