Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et même selon celui qui dit qu’on inflige la flagellation, que le Miséricordieux écrive : « Tu ne feras aucun travail, ni ton bétail » ; pourquoi ai-je besoin de « toi » ? [Pour enseigner que] c’est lui qui est passible ; pour sa bête, il n’est pas passible.
ואפי' למ"ד לוקין ליכתוב רחמנא לא תעשה כל מלאכה ובהמתך אתה למה לי הוא ניהו דמיחייב בהמתו לא מיחייב:
« Arrivé à la cour extérieure » : Rav Houna a dit : Si sa bête était chargée d’objets de verre, il apporte des coussins et des couvertures, les place sous elle, défait les cordes, et les sacs tombent.
הגיע לחצר החיצונה: אמר רב הונא היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ומתיר החבלים והשקין נופלים
Lorsque Rav Houna parle, c’est de ventouses de saigneur, qui ne lui sont pas utilisables [le Chabbat]. Mais il prive [ainsi] un ustensile de son usage [en y faisant reposer un objet mouktsé] ! [Il s’agit] de petits sacs [que l’on peut retirer de dessus les coussins].
כי קאמר רב הונא בקרני דאומנא דלא חזיא ליה והא קא מבטל כלי מהיכנו בשליפי זוטרי
On a objecté : Si sa bête était chargée de produits non prélevés (tevel) et d’objets de verre, il défait les cordes et les sacs tombent, même s’ils se brisent. Là, il s’agit de verre grossier. La précision le confirme, puisqu’il est enseigné en parallèle au tevel : de même que le tevel ne lui est pas utilisable, de même ici, cela ne lui est pas utilisable.
מיתיבי היתה בהמתו טעונה טבל ועששיות מתיר את החבלים והשקין נופלין ואע"פ שמשתברין התם בכולסא דיקא נמי דקתני דומיא דטבל מה טבל דלא חזי ליה אף הכא נמי לא חזי ליה
Il est enseigné : Rabbi Chimon ben Yo’haï dit : Si sa bête était chargée d’un sac de grain, il place sa tête sous [le sac] et le pousse d’un autre côté, et il tombe de lui-même.
תניא ר"ש בן יוחי אומר היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה מניח ראשו תחתיה ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו
L’âne de Rabban Gamliel était chargé de miel, et il ne voulut pas le décharger avant la sortie du Chabbat ; à la sortie du Chabbat, il mourut. Mais nous avons appris : « Il enlève les objets qu’il est permis de déplacer » ! [Ce fut] lorsque [le miel] s’était gâté. S’il s’était gâté, à quoi servait-il ? Pour les plaies des chameaux.
חמורו של רבן גמליאל היתה טעונה דבש ולא רצה לפורקה עד מוצאי שבת למוצאי שבת מתה והאנן תנן נוטל כלים הניטלין כשהדביש הדביש למאי חזי לכתיתא דגמלי
Qu’il défasse les cordes et que les sacs tombent ! Les outres auraient éclaté. Qu’il apporte des coussins et des couvertures et les place dessous ! Ils se seraient souillés, et il aurait privé un ustensile de son usage. Mais il y a la souffrance des animaux ! Il est d’avis que [l’interdiction de causer] la souffrance des animaux est d’ordre rabbinique.
ויתיר חבלים ויפלו שקין מיצטרו זיקי ויביא כרים וכסתות ויניח תחתיהן מטנפי וקמבטל כלי מהיכנו והאיכא צער בעלי חיים קסבר צער בעלי חיים דרבנן
Abayé trouva Rabba en train de frotter son fils sur le dos d’un âne. Il lui dit : « Le maître se sert-il d’un animal ? » Il lui répondit : « Ce sont des côtés, et pour les côtés, les Sages n’ont pas décrété. » D’où le dis-tu ? De ce que nous avons appris : « Il défait les cordes et les sacs tombent. » N’est-ce pas lorsqu’il a lié ensemble des sacs doubles [qui pendent de part et d’autre], de sorte que ce sont des côtés [de l’animal], et pour les côtés, les Sages n’ont pas décrété ? [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
אביי אשכחיה ליה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבא דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים א"ל צדדין הן וצדדין לא גזרו בהו רבנן מנא תימרא דתנן מתיר חבלים והשקין נופלין מאי לאו בחבר גוולקי דהוו להו צדדין וצדדין לא גזרו בהו רבנן
Il lui objecta : [Une soucca dont] deux [parois sont faites] de main d’homme et une par un arbre est valable, mais on n’y monte pas un jour de fête. N’est-ce pas qu’il a appuyé [la couverture] contre l’arbre, de sorte que ce sont des côtés, et que les côtés sont interdits ?
איתיביה שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביו"ט מאי לאו דחק ביה באילן דהוו להו צדדין וצדדין אסורין
Non : il a courbé l’arbre et posé la couverture dessus, de sorte qu’il se sert de l’arbre [lui-même]. S’il en est ainsi, dis la fin : [Si] trois [parois sont faites] de main d’homme et une par un arbre, elle est valable et on y monte un jour de fête. Or, s’il a courbé l’arbre, pourquoi y monte-t-on un jour de fête ?
לא דכפייה לאילן ואנח סיכוך עילויה דקמשמש באילן א"ה אימא סיפא שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו"ט ואי דכפייה לאילן אמאי עולין לה ביו"ט
Mais alors quoi ? Que les côtés soient interdits ? En fin de compte, pourquoi y monte-t-on un jour de fête ? Mais là, il s’agit d’une branche fourchue : il a simplement fait de l’arbre lui-même une paroi. La précision le confirme, puisqu’il est enseigné : Voici la règle : chaque fois que, si l’arbre était enlevé, elle pourrait tenir debout, on y monte un jour de fête. On en conclut [ainsi].
ואלא מאי צדדין אסורין סוף סוף אמאי עולין לה בי"ט אלא התם בגואזא פרסכנא דאילן גופיה דופן בעלמא הוא דשוויה דיקא נמי דקתני זה הכלל כל אילו שינטל האילן ויכולה לעמוד עולין לה ביו"ט ש"מ
Dirons-nous que c’est une controverse de Tannaïm ? « On n’y monte pas un jour de fête. Rabbi Chimon ben Éléazar dit au nom de Rabbi Meïr : On y monte un jour de fête. » N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : l’un est d’avis que les côtés sont interdits, et l’autre est d’avis qu’ils sont permis ?
לימא כתנאי אין עולין לה ביו"ט רשב"א אומר משום ר"מ עולין לה ביו"ט מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס צדדין אסורין ומר סבר מותרין
Abayé a dit : Non : tous sont d’avis que les côtés sont interdits, et ici ils divergent sur les côtés des côtés : l’un est d’avis que les côtés des côtés sont interdits, et l’autre est d’avis que les côtés des côtés sont permis.
אמר אביי לא דכ"ע צדדין אסורין והכא בצדי צדדין קמיפלגי מ"ס צדי צדדין אסורין ומ"ס צדי צדדין מותרין
Rava a dit : Celui qui interdit les côtés interdit aussi les côtés des côtés ; celui qui permet les côtés des côtés permet aussi les côtés. Rav Mecharchiya objecta à Rava : [Si quelqu’un] a planté
Original : Shabbat 154b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.