deux tiers de mil. Quelle différence entre eux ? Il y a entre eux la moitié d’un danka [un douzième de mil].
תרי תילתי מיל מאי בינייהו איכא בינייהו פלגא דדנקא
Chabbat 35a שבת
Et c’est l’inverse pour la corbeille, car Rabba a dit : Une corbeille d’une contenance de deux kor, il est permis de la déplacer ; d’une contenance de trois kor, il est interdit de la déplacer. Et Rav Yossef a dit : Même d’une contenance de trois kor, il est permis ; d’une contenance de quatre kor, il est interdit.
וחילופה בחלתא דאמר רבה חלתא בת תרי כורי שרי לטלטולה ובת תלתא כורי אסור לטלטולה ורב יוסף אמר בת תלתא כורי נמי שרי בת ארבעה כורי אסור
Abayé a dit : J’ai interrogé le maître au moment d’agir, et même [une corbeille] de deux kor, il ne me l’a pas permise. Selon qui ? Selon ce tanna, car nous avons appris : Une ruche de paille, une ruche de roseaux et la citerne d’un navire alexandrin, bien qu’ils aient un fond et qu’ils contiennent quarante séa en liquide, qui font deux kor en sec, sont purs. Abayé a dit : On peut en conclure que le comble fait un tiers.
אמר אביי בעי מיניה דמר בשעת מעשה ואפילו בת תרי כורי לא שרא לי כמאן כהאי תנא דתנן כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית אע"פ שיש להם שולים והן מחזיקות מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורים אמר אביי שמע מינה האי גודשא תילתא הוי
Abayé vit Rava qui se tournait vers l’occident. Il lui dit : Mais il a été enseigné : Tant que la face de l’orient est rougeoyante ! Il lui dit : Crois-tu qu’il s’agit de la face de l’orient elle-même ? Non : [c’est] la face [du ciel] qui fait rougeoyer l’orient. Certains disent : Rava vit Abayé qui se tournait vers l’orient. Il lui dit : Crois-tu qu’il s’agit de la face de l’orient elle-même ? [C’est] la face qui fait rougeoyer l’orient. Et ton signe mnémotechnique : une lucarne.
אביי חזייה לרבא דקא דאוי למערב א"ל והתניא כל זמן שפני מזרח מאדימין א"ל מי סברת פני מזרח ממש לא פנים המאדימין את המזרח. א"ד רבא חזייה לאביי דקא דאוי למזרח א"ל מי סברת פני מזרח ממש פנים המאדימין את המזרח וסימניך כוותא:
« Rabbi Ne’hemia dit : [Le temps] qu’il faut à un homme pour marcher un demi-mil après le coucher du soleil. » Rabbi ’Hanina a dit : Celui qui veut connaître la mesure de Rabbi Ne’hemia, qu’il laisse le soleil au sommet du Carmel, qu’il descende, s’immerge dans la mer et remonte : c’est là la mesure de Rabbi Ne’hemia.
ר' נחמיה אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל: א"ר חנינא הרוצה לידע שיעורו של ר' נחמיה יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה וזהו שיעורו של ר' נחמיה
Rabbi ’Hiya a dit : Celui qui veut voir le puits de Myriam, qu’il monte au sommet du Carmel, qu’il regarde, et il verra comme un crible dans la mer : c’est le puits de Myriam. Rav a dit : Une source mobile est pure, et c’est le puits de Myriam.
א"ר חייא הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים וזו היא בארה של מרים אמר רב מעין המיטלטל טהור וזהו בארה של מרים:
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Au crépuscule de Rabbi Yehouda, les cohanim s’immergent. Selon qui ? Si l’on dit selon Rabbi Yehouda, c’est un doute ! Mais [c’est] le crépuscule de Rabbi Yehouda, selon Rabbi Yossé, [que] les cohanim s’immergent.
אמר רב יהודה אמר שמואל ביה"ש דר' יהודה כהנים טובלין בו למאן אילימא לר' יהודה ספקא הוא אלא ביה"ש דר' יהודה לר' יוסי כהנים טובלין בו
C’est évident ! Tu aurais pu dire que le crépuscule de Rabbi Yossé se prolonge à l’intérieur de celui de Rabbi Yehouda ; il nous apprend que le crépuscule de Rabbi Yehouda s’achève, et qu’ensuite commence le crépuscule de Rabbi Yossé.
פשיטא מהו דתימא בין השמשות דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה קא משמע לן דשלים בין השמשות דר' יהודה והדר מתחיל בין השמשות דר' יוסי
Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : La halakha est comme Rabbi Yehouda pour le Chabbat, et la halakha est comme Rabbi Yossé pour la terouma. D’accord, la halakha est comme Rabbi Yehouda pour le Chabbat, dans le sens de la rigueur ; mais pour la terouma, de quoi s’agit-il ? Si l’on dit pour l’immersion, c’est un doute !
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה לענין שבת והלכה כר' יוסי לענין תרומה בשלמא הלכה כר' יהודה לענין שבת לחומרא אבל לענין תרומה מאי היא אילימא לטבילה ספקא היא
Original : Shabbat 35a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.