On enlève le couvercle et elles tombent !
נוטל את הכיסוי והן נופלות
Chabbat 50a שבת
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si cela a été dit, c’est plutôt ainsi que cela a été dit : Rava dit : On ne l’a enseigné que si on ne les a pas réservées à l’enveloppement ; mais si on les a réservées à l’enveloppement, on les déplace.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן
Il a été dit aussi : Quand Ravin arriva, il dit au nom de Rabbi Yaakov au nom de Rabbi Assi ben Chaoul au nom de Rabbi : On ne l’a enseigné que si on ne les a pas réservées à l’enveloppement ; mais si on les a réservées à l’enveloppement, on les déplace.
איתמר נמי כי אתא רבין א"ר יעקב א"ר אסי בן שאול אמר רבי לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן
Ravina dit : On l’a enseigné pour celles du magasin. Il a été enseigné aussi ainsi : Les toisons de laine du magasin, on ne les déplace pas ; mais si le maître de maison les a préparées pour s’en servir, on les déplace.
רבינא אומר בשל הפתק שנו תניא נמי הכי גיזי צמר של הפתק אין מטלטלין אותן ואם התקינן בעל הבית להשתמש בהן מטלטלין אותן
Rabba bar bar ’Hana enseigna devant Rav : Des branches de palmier qu’on a coupées comme bois, et qu’on a ensuite décidé [d’utiliser] pour s’asseoir, il faut les attacher. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Il n’est pas nécessaire de les attacher. Lui l’enseigna, et lui dit : La halakha est conforme à Rabban Chimon ben Gamliel.
תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר רשב"ג אומר אין צריך לקשר הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כרשב"ג
Il a été dit : Rav dit : On attache. Et Chmouel dit : On y pense. Et Rav Assi dit : On s’assoit, bien qu’on n’ait pas attaché et bien qu’on n’y ait pas pensé.
איתמר רב אמר קושר ושמואל אמר חושב ורב אסי אמר יושב אע"פ שלא קישר ואע"פ שלא חישב
Cela se comprend pour Rav : il parle comme le premier Tanna ; et Chmouel aussi, il parle comme Rabban Chimon ben Gamliel. Mais Rav Assi, selon qui parle-t-il ?
בשלמא רב הוא דאמר כת"ק ושמואל נמי הוא דאמר כרשב"ג אלא רב אסי דאמר כמאן
Il parle selon ce Tanna-ci, car il a été enseigné : On sort avec des tampons [de laine] et des touffes [de laine] lorsqu’on les a teints (dans l’huile) et enroulés d’une ficelle ; si on ne les a pas teints (dans l’huile) ni enroulés d’une ficelle, on ne sort pas avec eux. Mais si on est sorti avec eux une fois quand il faisait encore jour, bien qu’on ne les ait ni teints ni enroulés d’une ficelle, il est permis de sortir avec eux.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא יוצאין בפקורין ובציפא בזמן שצבען (בשמן) וכרכן במשיחה לא צבען (בשמן) ולא כרכן במשיחה אין יוצאין בהם ואם יצא בהן שעה אחת מבעוד יום אע"פ שלא צבע ולא כרכן במשיחה מותר לצאת בהן
Rav Achi dit : Nous aussi, nous l’avons appris : La paille qui est sur le lit, qu’on ne la remue pas avec la main, mais on la remue avec le corps ; mais si c’était de la nourriture pour bétail, ou s’il y avait dessus un oreiller ou un drap quand il faisait encore jour, on la remue avec la main. Déduis-en [cela].
אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אבל מנענעו בגופו אבל אם היה (עליו) מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מבעוד יום מנענעו בידו ש"מ
Et quel Tanna diverge de Rabban Chimon ben Gamliel ? Rabbi ’Hanina ben Akiva. Car quand Rav Dimi arriva, il dit : Zeïri a dit au nom de Rabbi ’Hanina : Une fois, Rabbi ’Hanina ben Akiva alla en un certain lieu et trouva des branches de palmier qu’on avait coupées comme bois. Il dit à ses disciples : Sortez et pensez-y, afin que nous nous asseyions dessus demain. — Et je ne sais pas si c’était une maison de festin ou si c’était une maison de deuil.
ומאן תנא דפליג עליה דרשב"ג רבי חנינא בן עקיבא דכי אתא רב דימי אמר זעירי א"ר חנינא פעם אחת הלך רבי חנינא בן עקיבא למקום אחד ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים ואמר להם לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ולא ידענא אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה
Puisqu’il dit : « je ne sais pas si c’était une maison de festin ou si c’était une maison de deuil », c’est précisément une maison de deuil ou une maison de festin, où l’on est préoccupé ; mais ici, si on a attaché, oui ; si on n’a pas attaché, non.
מדקאמר אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה דוקא בית האבל או בית המשתה דטרידי אבל הכא קשר אין לא קשר לא
Rav Yehouda a dit : Un homme peut faire entrer [chez lui] son panier plein de terre et en faire tout ce dont il a besoin. Mar Zoutra exposa au nom de Mar Zoutra l’Ancien : Et cela, à condition qu’il lui ait réservé un coin.
אמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה והוא שיחד לו קרן זוית
Les Sages dirent devant Rav Papa : Selon qui [est-ce] ? Selon Rabban Chimon ben Gamliel ; car si c’était selon les Sages, ils disent qu’il nous faut un acte.
אמרו רבנן קמיה דרב פפא כמאן כרבן שמעון בן גמליאל דאי כרבנן האמרי בעינן מעשה
Rav Papa leur dit : Tu peux même dire [selon] les Sages : les Sages ne disent qu’il nous faut un acte que pour une chose à laquelle on peut faire un acte ; mais pour une chose à laquelle on ne peut pas faire d’acte, non.
אמר להו רב פפא אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן דבעינן מעשה אלא מידי דבר עבידא ביה מעשה אבל מידי דלא בר מיעבדא ביה מעשה לא
Dirons-nous que c’est comme [une controverse de] Tannaïm ? On lave les ustensiles avec tout, sauf les ustensiles d’argent avec du gartekon. Il s’ensuit que le natron et le sable sont permis.
נימא כתנאי בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף בגרתקון הא נתר וחול מותר
Or n’a-t-il pas été enseigné : Le natron et le sable sont interdits ? N’est-ce pas sur ce point qu’ils divergent, l’un pensant qu’il nous faut un acte, et l’autre qu’il ne nous faut pas d’acte ?
והתניא נתר וחול אסור מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר בעינן מעשה ומר סבר לא בעינן מעשה
Non : tous admettent qu’il ne nous faut pas d’acte, et il n’y a pas de difficulté : (ceci est de Rabbi Yehouda, cela de Rabbi Chimon).
לא דכולי עלמא לא בעינן מעשה ולא קשיא (הא רבי יהודה הא ר' שמעון)
Ceci est de Rabbi Yehouda, qui dit qu’une chose faite sans intention est interdite ; cela est de Rabbi Chimon, qui dit qu’une chose faite sans intention est permise.
הא רבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור הא ר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר
Comment as-tu établi celle qui permet ? Selon Rabbi Chimon. Dis donc la fin : « Mais qu’on ne s’en lave pas les cheveux. » Or si c’est Rabbi Chimon, il permet, car nous avons appris :
במאי אוקימתא להא דשרי כר"ש אימא סיפא אבל לא יחוף בהם שערו ואי ר"ש משרא קשרי דתנן
Original : Shabbat 50a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.