Le naziréen frotte et écarte [ses cheveux], mais ne les peigne pas.
נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק
Chabbat 50b שבת
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Plutôt, l’une comme l’autre sont de Rabbi Yehouda, et il y a deux Tannaïm selon Rabbi Yehouda : ce Tanna-ci, selon Rabbi Yehouda, pense que [cela] arrache [les poils], et ce Tanna-là, selon Rabbi Yehouda, pense que [cela] n’arrache pas.
אלא הא והא ר' יהודה היא ותרי תנאי אליבא דר' יהודה האי תנא אליבא דר' יהודה סבר גריר והאי תנא אליבא דר' יהודה סבר לא גריר
Comment l’as-tu établie ? Selon Rabbi Yehouda. Dis donc la fin : « Mais son visage, ses mains et ses pieds, c’est permis. » Or cela enlève les poils !
במאי אוקימתא כר' יהודה אימא סיפא אבל פניו ידיו ורגליו מותר הא מעבר שיער
Si tu veux, dis : [il s’agit] d’un enfant ; et si tu veux, dis : d’une femme ; et si tu veux, dis : d’un eunuque.
איבעית אימא בקטן ואיבעית אימא באשה ואיבעית אימא בסריס
Rav Yehouda a dit : La poudre de brique est permise. Rav Yossef a dit : Le tourteau de jasmin est permis. Rava a dit : La poudre de poivre est permise. Rav Chéchet a dit : Le barda est permis.
אמר רב יהודה עפר לבינתא שרי אמר רב יוסף כוספא דיסמין שרי אמר רבא עפר פלפלי שרי אמר רב ששת ברדא שרי
Qu’est-ce que le barda ? Rav Yossef dit : Un tiers d’aloès, un tiers de myrte et un tiers de violettes. Rav Ne’hemia bar Yossef dit : Partout où il n’y a pas une majorité d’aloès, c’est bien.
מאי ברדא אמר רב יוסף תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי אמר רב נחמיה בר יוסף כל היכא דליכא רובא אהלא שפיר דמי
On demanda à Rav Chéchet : Peut-on fendre des olives le Chabbat ? Il leur dit : Et en semaine l’a-t-on permis ? Il pense [que c’est interdit] à cause de la perte de nourriture.
בעו מיניה מרב ששת מהו לפצוע זיתים בשבת אמר להו וכי בחול מי התירו קסבר משום הפסד אוכלין
Dirons-nous qu’il diverge de Chmouel ? Car Chmouel a dit : Un homme peut faire tout ce dont il a besoin avec du pain. On répond : Le pain ne devient pas répugnant ; celles-ci deviennent répugnantes.
לימא פליגא דשמואל דאמר שמואל עושה אדם כל צורכו בפת אמרי פת לא מאיסא הני מאיסי
Amémar, Mar Zoutra et Rav Achi étaient assis ; on apporta devant eux du barda. Amémar et Rav Achi se lavèrent ; Mar Zoutra ne se lava pas. Ils lui dirent : Le maître n’est-il pas de l’avis de ce qu’a dit Rav Chéchet, que le barda est permis ? Rav Mordekhaï leur dit : [Exceptez-]en le maître, car même en semaine il n’est pas de cet avis.
אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי אייתו לקמייהו ברדא אמימר ורב אשי משו מר זוטרא לא משא אמרו ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב ששת ברדא שרי אמר להו רב מרדכי בר מיניה דמר דאפילו בחול נמי לא ס"ל
Il est de l’avis de ceci, qui a été enseigné : Un homme peut gratter les croûtes de saleté et les croûtes d’une plaie qui sont sur sa chair à cause de sa douleur ; [mais si c’est] pour s’embellir, c’est interdit.
סבר לה כי הא דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו אם בשביל ליפות אסור
Et eux, selon qui pensaient-ils ? Selon ceci, qui a été enseigné : Un homme se lave le visage, les mains et les pieds chaque jour pour l’amour de son Créateur, parce qu’il est dit : « Tout ce que le Seigneur a fait est pour Lui » (Pr 16, 4).
ואינהו כמאן סברוה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר (משלי טז, ד) כל פעל ה' למענהו:
« Rabbi Éléazar ben Azaria dit : On incline le panier sur le côté et on prend, de peur qu’on ne prenne, etc. » Rabbi Abba a dit au nom de Rabbi ’Hiya bar Achi (au nom de Rav) : Tous sont d’accord que si le creux s’est défait, il est interdit de remettre.
רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול וכו': אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי (אמר רב) הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא שאסור להחזיר
Nous avons appris : « Et les Sages disent : On prend et on remet. » Quel est le cas ? Si le creux ne s’est pas défait, les Sages ont raison ; n’est-ce donc pas même si le creux s’est défait ?
תנן וחכמים אומרים נוטל ומחזיר היכי דמי אי דלא נתקלקלה הגומא. שפיר קא אמרי רבנן אלא לאו אף על פי דנתקלקלה הגומא
Non : en réalité, il ne s’est pas défait, et ici ils divergent sur le fait de craindre : l’un pense qu’on craint que le creux ne se soit défait, et l’autre pense qu’on ne le craint pas.
לא לעולם דלא נתקלקלה והכא בחוששין קמיפלגי מר סבר חוששין שמא נתקלקלה הגומא ומר סבר אין חוששין
Rav Houna a dit : Ce couteau à [manche de] bois, si on l’a enfoncé, retiré puis enfoncé de nouveau, il est permis [de le retirer le Chabbat] ; sinon, c’est interdit.
אמר רב הונא האי סליקוסתא דצה שלפה והדר דצה שריא ואי לאו אסיר
Chmouel a dit : Ce couteau [planté] entre les roseaux [du toit], si on l’a enfoncé, retiré puis enfoncé de nouveau, il est permis ; sinon, c’est interdit.
אמר שמואל האי סכינא דביני אורבי דצה שלפה והדר דצה שרי ואי לאו אסיר
Mar Zoutra, d’autres disent : Rav Achi, dit : Dans un faisceau de roseaux, c’est bien.
מר זוטרא ואיתימא רב אשי אמר בגורדיתא דקני שפיר דמי
Rav Mordekhaï dit à Rava : Rav Katina a objecté une réfutation : Celui qui enfouit des navets et des radis sous la vigne, si une partie de leurs feuilles était découverte, il ne craint
אמר. ליה רב מרדכי לרבא מתיב רב קטינא תיובתא הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היה מקצת עליו מגולים אינו חושש
Original : Shabbat 50b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.