Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA:Chmouel a dit : Et cela, à condition qu’elle soit attachée sur lui depuis la veille du Chabbat. Rav Na’hman dit : La Michna aussi le laisse entendre avec précision, puisqu’elle enseigne : L’âne ne sort pas avec une couverture lorsqu’elle n’est pas attachée sur lui.
גמ׳ אמר שמואל והוא שקשורה לו מע"ש אמר רב נחמן מתני' נמי דיקא דקתני אין החמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו
Quel est le cas ? Si l’on dit qu’elle n’est pas attachée sur lui du tout, c’est évident : elle risque de lui tomber, et on en viendrait à la porter. N’est-ce donc pas qu’elle n’est pas attachée depuis la veille du Chabbat ? On en déduit que dans la première partie, elle est attachée sur lui depuis la veille du Chabbat. Déduis-en [cela].
היכי דמי אילימא שאינה קשורה לו כלל פשיטא דילמא נפלה ליה ואתי לאתויי אלא לאו שאינה קשורה מע"ש מכלל דרישא שקשורה לו מע"ש ש"מ
Il a été enseigné aussi ainsi : L’âne sort avec une couverture lorsqu’elle est attachée sur lui depuis la veille du Chabbat, mais non avec un bât, même s’il est attaché sur lui depuis la veille du Chabbat. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Même avec un bât, lorsqu’il est attaché sur lui depuis la veille du Chabbat, pourvu qu’on ne lui attache pas de sangle, et pourvu qu’on ne lui passe pas de courroie sous la queue.
תניא נמי הכי חמור יוצא במרדעת בזמן שקשורה לו מע"ש ולא באוכף אע"פ שקשורה לו מע"ש רבן שמעון בן גמליאל אומר אף באוכף בזמן שקשורה לו מע"ש ובלבד שלא יקשור לו מסריכן ובלבד שלא יפשול לו רצועה תחת זנבו
Rav Assi bar Natan demanda à Rabbi ’Hiya bar Rav Achi : Peut-on mettre une couverture sur un âne le Chabbat ? Il lui dit : C’est permis. Il lui dit : Et quelle différence entre cela et un bât ? Il se tut.
בעא מיניה רב אסי בר נתן מר' חייא בר רב אשי מהו ליתן מרדעת על גבי חמור בשבת אמר ליה מותר א"ל וכי מה בין זה לאוכף אישתיק
Il lui objecta : Le bât qui est sur un âne, qu’on ne le déplace pas avec la main, mais on mène [l’âne] et on le ramène dans la cour, et il tombe de lui-même. Maintenant, pour l’enlever tu as dit [que c’est interdit] ; pour le mettre, est-il besoin de le dire ?
איתיביה אוכף שעל גבי חמור לא יטלטלנה בידו אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו השתא ליטול אמרת לא להניח מיבעיא
Rabbi Zeïra lui dit : Laisse-le ; il pense comme son maître, car Rav ’Hiya bar Achi a dit au nom de Rav : On suspend une musette à une bête le Chabbat ; et à plus forte raison une couverture. Si là, où c’est pour l’agrément, c’est permis, ici, où c’est à cause de la souffrance, à plus forte raison !
אמר ליה ר' זירא שבקיה כרביה סבירא ליה דאמר רב חייא בר אשי אמר רב תולין טרסקל לבהמה בשבת וקל וחומר למרדעת ומה התם דמשום תענוג שרי הכא דמשום צער לא כל שכן
Chmouel dit : Une couverture est permise ; une musette est interdite. Rabbi ’Hiya bar Yossef alla rapporter l’enseignement de Rav devant Chmouel. Il lui dit : Si Abba a dit cela, il ne connaît rien aux choses du Chabbat.
שמואל אמר מרדעת מותר טרסקל אסור אזל ר' חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל א"ל אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבתא ולא כלום
Quand Rabbi Zeïra monta [en terre d’Israël], il trouva Rabbi Binyamin bar Yéfet assis, qui disait au nom de Rabbi Yo’hanan : On met une couverture sur un âne le Chabbat. Il lui dit : Bravo ! Et c’est ainsi qu’Ariokh l’a interprété en Babylonie.
כי סליק ר' זירא אשכחיה לר' בנימין בר יפת דיתיב וקאמר ליה משמיה דר' יוחנן נותנין מרדעת על גבי חמור בשבת א"ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל
Ariokh, qui est-ce ? Chmouel. Mais Rav aussi l’a dit ! Il l’entendit plutôt qui concluait : « Et on ne suspend pas de musette le Chabbat. » Il lui dit : Bravo ! Et c’est ainsi qu’Ariokh l’a interprété en Babylonie.
אריוך מנו שמואל והא רב נמי אמרה אלא שמעיה דהוה מסיים ביה ואין תולין טרסקל בשבת א"ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל
Selon tous, en tout cas, la couverture est permise. En quoi est-elle différente du bât ? Là, c’est différent, car il est possible qu’il tombe de lui-même.
Rav Papa dit : Ici, c’est pour la réchauffer ; là, pour la rafraîchir. Pour la réchauffer, elle souffre [sans cela] ; pour la rafraîchir, elle ne souffre pas. Et c’est ce que disent les gens : L’âne, même au solstice de Tamouz, a froid.
רב פפא אמר כאן לחממה כאן לצננה לחממה אית לה צערא לצננה לית לה צערא והיינו דאמרי אינשי חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לה
On objecta : Le cheval ne sortira pas avec une queue de renard, ni avec l’écarlate qui est entre ses yeux. Le zav ne sortira pas avec sa bourse, ni les chèvres avec la bourse qui est sur leurs mamelles, ni la vache avec la muselière qui est sur sa bouche, ni les poulains avec les musettes qui sont à leur bouche, dans le domaine public ; ni une bête avec la sandale qui est à ses pieds, ni avec une amulette, même si elle est éprouvée. Et en cela [la loi] est plus sévère pour la bête que pour l’homme.
מיתיבי לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהרורית שבין עיניו לא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיס שבדדיהן ולא פרה בחסום שבפיה ולא סייחים בטרסקלין שבפיהם לרה"ר ולא בהמה בסנדל שברגליה ולא בקמיע אע"פ שהוא מומחה וזו חומר בבהמה מבאדם
Mais elle sort avec le bandage qui est sur une plaie, avec les éclisses qui sont sur une fracture, et avec le placenta qui pend d’elle. Et on bouche la clochette à son cou, et elle se promène avec elle dans la cour.
אבל יוצא הוא באגד שעל גבי המכה ובקשישין שעל גבי השבר ובשיליא המדולדלת בה . ופוקקין לה זוג בצוארה ומטיילת עמו בחצר
Il enseigne en tout cas : « ni les poulains avec les musettes qui sont à leur bouche, dans le domaine public ». C’est dans le domaine public que non ; mais dans la cour, c’est bien. N’est-ce pas [qu’il s’agit] de grands [animaux], et pour l’agrément ?
קתני מיהת ולא סייחין בטרסקלים שבפיהם לרה"ר לרה"ר הוא דלא הא בחצר שפיר דמי מאי לאו בגדולים ומשום תענוג
Non : [il s’agit] de petits, et à cause de la souffrance. Le texte le laisse aussi entendre avec précision, puisqu’il l’enseigne
לא בקטנים ומשום צער דיקא נמי דקתני
Original : Shabbat 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.