Structure du débat :Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il lisait dans un livre sur le seuil et que le livre a roulé de sa main, il le réenroule vers lui. S’il lisait sur le haut du toit et que le livre a roulé de sa main, tant qu’il n’est pas parvenu à dix palmes [du sol], il le réenroule vers lui ; une fois parvenu à dix palmes, il le retourne sur l’écriture. Et nous avons discuté là-dessus : pourquoi le retourne-t-il sur l’écriture ? Il n’a pourtant pas reposé !
היה קורא בספר על האיסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לי' טפחים גוללו אצלו משהגיע לי' טפחים הופכו על הכתב והוינן בה אמאי הופכו על הכתב הא לא נח
Et Rava a dit : [Il s’agit] d’un mur incliné. — Admettons que Rava l’ait dit pour un livre, qui est de nature à reposer ; mais l’eau est-elle de nature à reposer ?
ואמר רבא בכותל משופע אימור דאמר רבא בספר דעביד דנייח מים מי עבידי דנייחי
Rava a donc dit : Par exemple, il l’a captée sur un creux. — Un creux, c’est évident ! — Tu aurais pu dire : de l’eau sur de l’eau, ce n’est pas un repos. Il nous apprend [donc que si].
אלא אמר רבא כגון שקלט מע"ג גומא גומא פשיטא מהו דתימא מים ע"ג מים לאו הנחה הוא קמ"ל
Et Rava suit [ici] son propre raisonnement, car Rava a dit : De l’eau sur de l’eau, c’est là son repos ; une noix sur de l’eau, ce n’est pas son repos. Rava demanda : Une noix dans un récipient, le récipient flottant sur l’eau : suivons-nous la noix, et elle repose, ou peut-être suivons-nous le récipient, et il ne repose pas, puisqu’il se meut ? La question reste en suspens.
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא מים ע"ג מים היינו הנחתן אגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתו בעי רבא אגוז בכלי וכלי צף ע"ג מים בתר אגוז אזלינן והא נייח או דילמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח דנייד תיקו
De l’huile qui flotte sur du vin, c’est l’objet de la controverse entre Rabbi Yo’hanan ben Nouri et les Sages, car nous avons appris : De l’huile qui flotte sur du vin, et un tevoul yom a touché l’huile : il ne rend impropre que l’huile seule. Rabbi Yo’hanan ben Nouri dit : Les deux sont liés l’un à l’autre.
שמן שצף ע"ג יין מחלוקת ר' יוחנן בן נורי ורבנן דתנן שמן שצף ע"ג יין ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן בלבד ר' יוחנן בן נורי אומר שניהם מחוברים זה לזה
Rabbi Avin a dit au nom de Rabbi Ilaï, au nom de Rabbi Yo’hanan : S’il était chargé de nourriture et de boissons et qu’il entrait et sortait toute la journée, il n’est coupable que lorsqu’il s’arrête.
א"ר אבין א"ר אילעאי א"ר יוחנן היה טעון אוכלים ומשקין ונכנס ויוצא כל היום כולו אינו חייב עד שיעמוד
Abayé a dit : Et cela, à condition qu’il se soit arrêté pour se reposer. D’où [le sait-on] ? De ce que le Maître a dit : À l’intérieur de quatre coudées, s’il s’est arrêté pour se reposer, il est exempt ; [pour ajuster sa charge] sur l’épaule, il est coupable. Au-delà de quatre coudées, s’il s’est arrêté pour se reposer, il est coupable ; [pour ajuster sa charge] sur l’épaule, il est exempt.
אמר אביי והוא שעמד לפוש ממאי מדאמר מר תוך ד' אמות עמד לפוש פטור לכתף חייב חוץ לד' אמות עמד לפוש חייב לכתף פטור
Que nous apprend-il ? Que le soulèvement n’avait pas été fait, dès le premier instant, dans ce but ? Mais Rabbi Yo’hanan l’a déjà dit une fois, car Rav Safra a dit au nom de Rabbi Ami, au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui transporte des objets d’un coin à un autre, puis se ravise à leur sujet et les sort, est exempt, car le soulèvement n’avait pas été fait, dès le premier instant, dans ce but. — Ce sont [deux] Amoraïm : l’un l’a dit en ces termes et l’autre l’a dit en ces termes.
מאי קמ"ל שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך הא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא דאמר רב ספרא א"ר אמי א"ר יוחנן המעביר חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך אמוראי נינהו מר אמר לה בהאי לישנא ומר אמר לה בהאי לישנא:
Nos Maîtres ont enseigné : Celui qui sort [un objet] d’une boutique vers la place publique en passant par un portique est coupable, et Ben Azzaï l’exempte.
ת"ר המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב ובן עזאי פוטר
On comprend bien Ben Azzaï : il pense que celui qui marche est considéré comme se tenant arrêté. Mais les Sages ? Admettons qu’ils pensent que celui qui marche n’est pas considéré comme se tenant arrêté : où trouvons-nous un cas semblable où il est coupable ?
בשלמא בן עזאי קסבר מהלך כעומד דמי אלא רבנן נהי נמי דקסברי מהלך לאו כעומד דמי היכא אשכחנא כה"ג דחייב
Original : Shabbat 5b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.