Donc, s’il a une blessure au pied, il sort [avec une seule]. Avec laquelle sort-il ? Rav Houna dit : avec celle [du pied] qui a la blessure. Il en ressort qu’il pense que la sandale est faite pour [éviter] la douleur.
הא יש ברגלו מכה נפיק בהי מינייהו נפיק אמר רב הונא באותה שיש בה מכה אלמא קסבר סנדל לשום צער עביד
Et ’Hiya bar Rav dit : avec celle [du pied] qui n’a pas la blessure. Il en ressort qu’il pense qu’elle est faite pour l’agrément ; et quant à celui qui a la blessure, sa blessure témoigne pour lui.
וחייא בר רב אמר באותה שאין בה מכה אלמא קסבר לשום תענוג עביד וזו שיש בה מכה מכתה מוכחת עליה
Rabbi Yo’hanan aussi est de l’avis de Rav Houna, car Rabbi Yo’hanan dit à Rav Chemen bar Abba : Donne-moi mes chaussures. Il lui donna celle de droite. Il lui dit : Tu en as fait une blessure !
ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב הונא דאמר ליה ר' יוחנן לרב שמן בר אבא הב לי מסנאי יהב ליה דימין אמר ליה עשיתו מכה
Et Rabbi Yo’hanan suit son propre raisonnement, car Rabbi Yo’hanan a dit : Comme les tefilin, ainsi les chaussures : de même que les tefilin [se mettent] à gauche, de même les chaussures [commencent] à gauche.
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן כתפילין כך מנעלין מה תפילין בשמאל אף מנעלין בשמאל
Rav Yossef dit : Maintenant qu’il est enseigné ainsi et que Rabbi Yo’hanan dit ainsi, celui qui fait ainsi fait [bien], et celui qui fait ainsi fait [bien].
אמר רב יוסף השתא דתניא הכי ואמר רבי יוחנן הכי דעבד הכי עבד ודעבד הכי עבד
Abayé lui dit : Peut-être Rabbi Yo’hanan n’avait-il pas entendu cette baraïta, et s’il l’avait entendue, il se serait rétracté ; ou bien il l’avait entendue et pensait que la halakha n’est pas selon cette michna.
אמר ליה אביי דילמא רבי יוחנן הא מתני' לא הוה שמיע ליה ואי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה ואי נמי שמיע ליה וקסבר אין הלכה כאותה משנה
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Celui qui craint le Ciel s’acquitte des deux. Et qui est-ce ? Mar, fils de Ravina. Comment faisait-il ? Il chaussait la droite sans la lacer, chaussait la gauche et la laçait, puis laçait la droite. Rav Achi dit : J’ai vu que Rav Kahana n’y prêtait pas attention.
אמר רב נחמן בר יצחק ירא שמים יוצא ידי שתיהן ומנו מר בריה דרבנא היכי עביד סיים דימיניה ולא קטר וסיים דשמאליה וקטר והדר קטר דימיניה אמר רב אשי חזינא לרב כהנא דלא קפיד
Nos maîtres ont enseigné : Quand on se chausse, on chausse la droite et ensuite on chausse la gauche ; quand on se déchausse, on ôte la gauche et ensuite on ôte la droite.
תנו רבנן כשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל כשהוא חולץ חולץ של שמאל ואח"כ חולץ של ימין
Quand on se lave, on lave la droite et ensuite on lave la gauche ; quand on s’oint, on oint la droite et ensuite la gauche ; et celui qui veut oindre tout son corps oint d’abord sa tête, car elle est reine de tous ses membres.
כשהוא רוחץ רוחץ של ימין ואח"כ רוחץ של שמאל כשהוא סך סך של ימין ואח"כ של שמאל והרוצה לסוך כל גופו סך ראשו תחילה מפני שהוא מלך על כל איבריו:
« Ni avec des tefilin » : Rav Safra dit : Ne dis pas [que c’est] selon celui qui dit que le Chabbat n’est pas un temps de tefilin ; mais même selon celui qui dit que le Chabbat est un temps de tefilin, il ne sortira pas, de peur qu’il n’en vienne à les porter dans le domaine public.
ולא בתפילין: אמר רב ספרא לא תימא אליבא דמ"ד שבת לאו זמן תפילין הוא אלא אפילו למ"ד שבת זמן תפילין הוא לא יצא דילמא אתי לאיתויי ברה"ר
Et certains l’enseignent sur la fin : « et s’il est sorti, il n’est pas passible d’un sacrifice expiatoire ». Rav Safra dit : Ne dis pas [que c’est] selon celui qui dit que le Chabbat est un temps de tefilin ; mais même selon celui qui dit que le Chabbat n’est pas un temps de tefilin, il n’est pas passible d’un sacrifice expiatoire. Quelle est la raison ? On les porte à la manière d’un vêtement.
ואיכא דמתני לה אסיפא ואם יצא אינו חייב חטאת אמר רב ספרא לא תימא אליבא דמ"ד שבת זמן תפילין הוא אלא אפילו למ"ד שבת לאו זמן תפילין הוא אינו חייב חטאת מ"ט דרך מלבוש עבידא.
« Ni avec une amulette lorsqu’elle ne vient pas d’un expert » : Rav Papa dit : Ne dis pas [qu’il faut attendre] que l’homme soit éprouvé et que l’amulette soit éprouvée ; mais dès lors que l’homme est éprouvé, même si l’amulette n’est pas éprouvée.
ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה: אמר רב פפא לא תימא עד דמומחה גברא ומומחה קמיע אלא כיון דמומחה גברא אף על גב דלא מומחה קמיע
C’est aussi exact, car on enseigne : « ni avec une amulette lorsqu’elle ne vient pas d’un expert », et on n’enseigne pas : « lorsqu’elle n’est pas éprouvée ». Déduis-en.
דיקא נמי דקתני ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה ולא קתני בזמן שאינו מומחה ש"מ:
Nos maîtres ont enseigné : Qu’est-ce qu’une amulette éprouvée ? Toute [amulette] qui a guéri une, deux et trois fois ; qu’il s’agisse d’une amulette écrite ou d’une amulette de racines ; qu’il s’agisse d’un malade en danger ou d’un malade qui n’est pas en danger.
ת"ר איזהו קמיע מומחה כל שריפא ושנה ושלש אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין אחד חולה שיש בו סכנה ואחד חולה שאין בו סכנה
Et on la noue et on la dénoue, même dans le domaine public, pourvu qu’on ne la noue pas
וקושר ומתיר אפילו ברה"ר ובלבד שלא יקשרנו
Original : Shabbat 61a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.