à un bracelet ou à une bague pour sortir avec dans le domaine public, à cause de l’apparence.
בשיר ובטבעת ויצא בו ברשות הרבים משום מראית העין
Chabbat 61b שבת
Mais n’a-t-on pas enseigné : Qu’est-ce qu’une amulette éprouvée ? Toute [amulette] qui a guéri trois personnes pareillement ?
והתניא איזהו קמיע מומחה כל שריפא ג' בני אדם כאחד
Ce n’est pas difficile : ceci pour établir [la compétence de] l’homme, cela pour établir [l’efficacité de] l’amulette.
לא קשיא הא למחויי גברא הא למחויי קמיעא
Rav Papa dit : Il est évident pour moi : trois amulettes pour trois hommes, chacune trois fois : l’homme est éprouvé et l’amulette est éprouvée. Trois amulettes pour trois hommes, chacune une seule fois : l’homme est éprouvé, l’amulette n’est pas éprouvée. Une amulette pour trois hommes : l’amulette est éprouvée, l’homme n’est pas éprouvé.
אמר רב פפא פשיטא לי תלת קמיע לתלת גברי תלתא תלתא זימני איתמחי גברא ואתמחי קמיע תלתא קמיע לתלתא גברי חד חד זימנא גברא איתמחי קמיעא לא איתמחי חד קמיע לתלתא גברי קמיעא איתמחי גברא לא איתמחי
Rav Papa demanda : Trois amulettes pour un seul homme, qu’en est-il ? L’amulette, certainement, n’est pas éprouvée ; mais l’homme est-il éprouvé ou n’est-il pas éprouvé ? Dirons-nous : voici, il l’a guéri ; ou peut-être est-ce la bonne étoile de cet homme qui fait que l’écrit agit sur lui ? Que cela reste en suspens.
בעי רב פפא תלתא קמיע לחד גברא מאי קמיעא ודאי לא איתמחי גברא איתמחי או לא איתמחי מי אמרינן הא אסי ליה או דילמא מזלא דהאי גברא הוא דקא מקבל כתבא תיקו.
On a demandé : Les amulettes ont-elles un caractère de sainteté, ou peut-être n’ont-elles pas de caractère de sainteté ? Pour quelle règle ? Si l’on dit : pour les sauver d’un incendie, viens entendre : Les bénédictions et les amulettes, bien qu’elles contiennent des lettres [du Nom divin] et de nombreux passages de la Torah, on ne les sauve pas d’un incendie, et elles brûlent sur place.
איבעיא להו קמיעין יש . בהן משום קדושה או דילמא אין בהן משום קדושה למאי הילכתא אילימא לאצולינהו מפני הדליקה ת"ש הברכות והקמיעין אע"פ שיש בהן אותיות ומענינות הרבה שבתורה אין מצילין אותן מפני הדליקה ונשרפים במקומן
Mais pour la question de la mise en guenizah : viens entendre : [Si le Nom] était écrit sur les anses des ustensiles ou sur les pieds d’un lit, on le découpe et on le met en guenizah.
אלא לענין גניזה ת"ש * היה כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המטה יגוד ויגנזנו
Mais pour entrer avec elles aux toilettes : qu’en est-il ? Ont-elles un caractère de sainteté, et c’est interdit, ou peut-être n’ont-elles pas de caractère de sainteté, et c’est permis ? Viens entendre : « Ni avec une amulette lorsqu’elle ne vient pas d’un expert » ; donc, si elle vient d’un expert, il sort avec.
אלא ליכנס בהן בבית הכסא מאי יש בהן קדושה ואסיר או דילמא אין בהן קדושה ושרי ת"ש ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה הא מן המומחה נפיק
Or si tu dis que les amulettes ont un caractère de sainteté, il arrivera qu’il ait besoin d’aller aux toilettes et en vienne à les porter sur quatre coudées dans le domaine public ! — De quoi s’agit-il ici ? D’une amulette de racines.
ואי אמרת קמיעין יש בהן משום קדושה זמנין דמיצטריך לבית הכסא ואתי לאיתויינהו ד' אמות ברה"ר הכא במאי עסקינן בקמיע של עיקרין
Mais il est enseigné : qu’il s’agisse d’une amulette écrite ou d’une amulette de racines ! — Mais de quoi s’agit-il ici ? D’un malade en danger. — Mais il est enseigné : qu’il s’agisse d’un malade en danger ou d’un malade qui n’est pas en danger !
והתניא אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין אלא הכא במאי עסקינן בחולה שיש בו סכנה והתניא אחד חולה שיש בו סכנה ואחד חולה שאין בו סכנה
Mais puisqu’elle guérit, même s’il la tient à la main, c’est permis aussi.
אלא כיון דמסי אף על גב דנקיט ליה בידיה נמי שפיר דמי
Original : Shabbat 61b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.