il est fait pour affermir la marche ; ici, il est fait pour s’appuyer dessus, et l’on s’appuie dessus.
לתרוצי סוגיא עבידא הכא לסמוך עילויה הוא דעבידא וסמיך עליה:
Chabbat 66b שבת
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Impurs de piétinement ; on ne sort pas avec le Chabbat et on n’entre pas avec dans le parvis. »
טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה:
Un Tanna enseigna devant Rabbi Yo’hanan : on entre avec dans le parvis.
תני תנא קמיה דר' יוחנן נכנסין בהן לעזרה
Il lui dit : Moi, j’enseigne qu’une femme peut faire la ’halitsa avec, et toi tu dis qu’on entre [avec dans le parvis] ? Enseigne : on n’entre pas avec dans le parvis.
א"ל אני שונה אשה חולצת בו ואת אמרת נכנסין תני אין נכנסין בהן לעזרה:
« Les loukitmin sont purs » : Qu’est-ce que les loukitmin ? Rabbi Abbahou dit : un « âne d’épaule ». Rava bar Papa dit : des échasses. Rava bar Rav Houna dit : des masques.
לוקטמין טהורה: מאי לוקטמין אמר ר' אבהו חמרא דאכפא רבא בר פפא אמר קשירי רבא בר רב הונא אמר פרמי:
MICHNA: Les garçons sortent avec des nœuds, et les fils de rois avec des clochettes — et de même tout homme, mais les Sages ont parlé de ce qui est habituel.
מתני׳ הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה:
GUEMARA: Qu’est-ce que des nœuds ? Ada Mari dit au nom de Rav Na’hman bar Baroukh, au nom de Rav Achi bar Avin, au nom de Rav Yehouda : des nœuds de garance.
גמ׳ מאי קשרים אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה קשורי פואה
Abayé dit : Ma mère m’a dit : Trois [nœuds] arrêtent [le mal], cinq guérissent, sept sont efficaces même contre la sorcellerie.
אמר אביי אמרה לי אם תלתא מוקמי חמשה מסו שבעה אפילו לכשפים מעלי
Rav A’ha bar Yaakov dit : Et cela, à condition [que la garance] n’ait vu ni le soleil ni la lune, n’ait pas vu la pluie, et n’ait entendu ni le bruit du fer, ni la voix de la poule, ni le bruit des pas. Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Le remède est tombé au fond du puits !
אמר רב אחא בר יעקב והוא דלא חזי ליה שמשא וסיהרא ולא חזי מיטרא ולא שמיע ליה קול ברזלא וקל תרנגולתא וקל ניגרי אמר רב נחמן בר יצחק נפל פותא בבירא
Pourquoi précisément les garçons ? Même les filles aussi ! Pourquoi précisément les petits ? Même les grands aussi !
מאי איריא בנים אפי' בנות נמי מאי איריא קטנים אפי' גדולים נמי
Mais qu’est-ce que des nœuds ? Comme ce qu’a dit Avin bar Houna au nom de Rabbi ’Hama bar Gouria : un fils qui se languit de son père, on prend une lanière de la chaussure droite et on la lui noue au [bras] gauche. Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Et ton moyen mnémotechnique : les tefilin ; et l’inverse est dangereux.
אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין בר הונא א"ר חמא בר גוריא בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך תפילין וחילופא סכנתא
Avin bar Houna dit au nom de Rav ’Hama bar Gouria : Retourner une coupe sur le nombril le Chabbat est permis.
אמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא סחופי כסא אטיבורי בשבתא שפיר דמי
Et Avin bar Houna dit au nom de Rav ’Hama bar Gouria : Il est permis de frictionner avec de l’huile et du sel le Chabbat.
ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לסוך שמן ומלח בשבת
Comme Rav Houna de l’école de Rav, Rav de l’école de Rabbi ’Hiya, et Rabbi ’Hiya de l’école de Rabbi : lorsqu’ils étaient ivres, ils apportaient de l’huile et du sel, en frottaient le creux de leurs mains et la plante de leurs pieds, et disaient : De même que cette huile devient claire, que devienne clair le vin d’Untel fils d’Unetelle. Et sinon, on apporte la lie d’une jarre, on la délaie dans l’eau et on dit : De même que cette lie devient claire, que devienne clair le vin d’Untel fils d’Unetelle.
כי הא דרב הונא מבי רב ורב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי כי הוו מיבסמי מייתי משחא ומילחא ושייפי להו לגוייתא דידייהו וגוייתא דכרעייהו ואמרי כי היכי דציל הא מישחא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא ואי לא מייתי שיעא דדנא ושרי ליה במיא ואמר כי היכי דליציל האי שיעא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא
Et Avin bar Houna dit au nom de Rav ’Hama bar Gouria : Il est permis de comprimer la gorge [pour soigner] le Chabbat.
ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לחנק בשבת
Et Avin bar Houna dit au nom de Rav ’Hama bar Gouria : Emmailloter un nourrisson le Chabbat est permis.
ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי
Rav Papa enseigne « les fils » ; Rav Zevid enseigne « le fils ». Rav Papa enseigne « les fils », et il les enseigne toutes au nom d’Avin bar Houna ; Rav Zevid enseigne « le fils » : les premières, il les enseigne au nom d’Avin bar Houna, et celle-ci, il l’enseigne au nom de Rabba bar bar ’Hana, car Rabba bar bar ’Hana a dit : Emmailloter un nourrisson le Chabbat est permis.
רב פפא מתני בנים רב זביד מתני בן רב פפא מתני בנים ותרוייהו מתני להו באבין בר הונא רב זביד מתני בן קמייתא מתני באבין בר הונא והאי מתני לה ברבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי
Abayé dit : Ma mère m’a dit : Toutes les formules qu’on répète, [on les dit] au nom de la mère [du malade] ; et tous les nœuds, [on les fait] à gauche.
אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני בשמא דאימא וכל קטרי בשמאלא
Et Abayé dit : Ma mère m’a dit : Toutes les formules dont [le nombre] est précisé, [on les dit] comme c’est précisé ; et celles dont [le nombre] n’est pas précisé, quarante et une fois.
ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני דמפרשי כדמפרשי ודלא מפרשי ארבעין וחד זימני
Nos maîtres ont enseigné : On sort avec une pierre de préservation le Chabbat. Au nom de Rabbi Meïr, on a dit : même avec le contrepoids d’une pierre de préservation. Et non seulement [une femme] qui a déjà avorté, mais [aussi] de peur qu’elle n’avorte ; et non seulement celle qui est enceinte, mais de peur qu’elle ne devienne enceinte et n’avorte. Rav Yemar bar Chelamya dit au nom d’Abayé : Et cela, à condition qu’on ait eu l’intention [de faire un contrepoids] en pesant. Abayé demanda : Le contrepoids du contrepoids, qu’en est-il ? Que cela reste en suspens.
ת"ר יוצאין באבן תקומה בשבת משום ר"מ אמרו אף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דאיכוון ואיתקל בעי אביי משקל דמשקל מאי תיקו
Et Abayé dit : Ma mère m’a dit : Pour la fièvre d’un jour, qu’on prenne un zouz blanc, qu’on aille à une saline, qu’on prenne son poids en sel et qu’on l’attache au creux du cou avec un fil blanc.
ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיוורא וליזיל למלחתא וליתקול מתקליה מילחא ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא
Et sinon, qu’il s’asseye à un carrefour, et lorsqu’il voit une grosse fourmi qui porte quelque chose, qu’il la prenne, la jette dans un tube de cuivre, le bouche avec du plomb, le scelle de soixante sceaux, le secoue, le porte et lui dise : Ta charge sur moi et ma charge sur toi. Rav A’ha, fils de Rav Houna, dit à Rav Achi : Et peut-être quelqu’un d’autre l’a-t-il déjà trouvée et s’en est-il servi ? Qu’il dise plutôt : Ma charge et ta charge sur toi.
ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא וליסתמיא באברא וליחתמי בשיתין גושפנקי ולברזוליה ולידריה ולימא ליה טעונך עלי וטעונאי עלך אמר ליה רב אחא בריה דרב הונא לרב אשי ודילמא איניש אשכחיה ואיפסק ביה אלא לימא ליה טעונאי וטעונך עלך
Et sinon, qu’il prenne une cruche neuve, aille au fleuve et lui dise : Fleuve, fleuve, prête-moi une cruche d’eau pour un voyageur qui m’est survenu. Qu’il la fasse tourner sept fois autour de sa tête, la jette derrière lui et dise : Fleuve, fleuve, reprends l’eau que tu m’as donnée, car le voyageur qui m’est survenu est venu en son jour et est reparti en son jour.
ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא ולימא ליה נהרא נהרא אוזפן כוזא דמיא לאורחא דאיקלע לי וליהדר שב זימני על רישיה ולשדיין לאחוריה ולימא ליה נהרא נהרא שקול מיא דיהבת לי דאורחא דאיקלע לי ביומיה אתא וביומיה אזל
Rav Houna dit :
אמר רב הונא
Original : Shabbat 66b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.