du papier effacé, de quoi envelopper une petite fiole de parfum ; de la peau, de quoi faire une amulette ; (du doukhsoustos, de quoi écrire une mezouza ;) du parchemin [klaf], de quoi y écrire le plus petit passage des tefilin, qui est « Écoute, Israël » ; de l’encre, de quoi écrire deux lettres ;
נייר מחוק כדי לכרוך על צלוחית קטנה של פלייטון עור כדי לעשות קמיע (דוכסוסטוס כדי לכתוב מזוזה) קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא שמע ישראל דיו כדי לכתוב ב' אותיות
du fard [kohol], de quoi farder un œil ; de la glu, de quoi mettre au bout d’une baguette à oiseaux ; de la poix et du soufre, de quoi faire un trou ; de la cire, de quoi mettre sur l’ouverture d’un petit trou ; de l’argile, de quoi faire l’ouverture d’un creuset d’orfèvres ; Rabbi Yehouda dit : de quoi faire un pied [de réchaud] ; du son, de quoi mettre sur l’ouverture d’un creuset d’orfèvres ; de la chaux, de quoi enduire la plus petite des filles ; Rabbi Yehouda dit : de quoi faire une [mèche de] tempe ; Rabbi Ne’hémia dit : de quoi enduire le front.
כחול כדי לכחול עין אחת דבק כדי ליתן בראש השפשף זפת וגפרית כדי לעשות נקב שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב רבי יהודה אומר כדי לעשות פיטפוט סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב סיד כדי לסוד קטנה שבבנות ר' יהודה אומר כדי לעשות כלכל רבי נחמיה אומר כדי לסוד אונדפי:
GUEMARA: Pour la corde aussi, qu’il soit passible [pour] de quoi faire une attache à un tamis ou à un crible ! Puisqu’elle abîme l’ustensile, les gens ne le font pas. Les Sages ont enseigné : des feuilles de palmier, de quoi faire une anse à une corbeille ou à un panier égyptien ; de la fibre de palmier, d’autres disent : de quoi mettre sur l’ouverture d’un petit entonnoir pour filtrer le vin ; de la graisse, de quoi graisser [le dessous] d’une petite galette. Et quelle en est la mesure ? Comme un séla. Or n’est-il pas enseigné : l’équivalent d’une figue sèche ? L’un et l’autre sont une seule et même mesure. Des bourres de laine, de quoi faire une petite balle. Et quelle en est la mesure ? Comme une noix.
גמ׳ חבל נמי ליחייב כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה כיון דחריק במנא לא עבדי אינשי תנו רבנן הוצין כדי לעשות אוזן לסל כפיפה מצרית סיב אחרים אומרים כדי ליתן על פי משפך קטן לסנן את היין רבב כדי לסוך תחת אספגין קטנה וכמה שיעורה כסלע והתניא כגרוגרת אידי ואידי חד שיעורא הוא מוכין כדי לעשות כדור קטנה וכמה שיעורו כאגוז:
« Du papier, de quoi y écrire un reçu de péagers » : Il est enseigné : Combien [mesure] un reçu de péagers ? Deux lettres (d’un reçu de péagers). On opposa : Celui qui transporte du papier vierge, s’il y a de quoi écrire deux lettres, il est passible, et sinon, il est exempté. Rav Chéchet dit : Que signifie « deux lettres » ? Deux lettres d’un reçu de péagers. Rava dit : Deux lettres à nous, et un espace pour le tenir, ce qui équivaut à un reçu de péagers.
נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין: תנא כמה קשר מוכסין שתי אותיות (של קשר מוכסין) ורמינהו המוציא נייר חלק אם יש בו כדי לכתוב שתי אותיות חייב ואם לאו פטור אמר רב ששת מאי שתי אותיות שתי אותיות של קשר מוכסין רבא אמר שתי אותיות דידן ובית אחיזה דהיינו קשר מוכסין
On objecta : Celui qui transporte du papier effacé ou un acte [de dette] acquitté, s’il y a dans son blanc de quoi écrire deux lettres, ou dans son ensemble de quoi envelopper l’ouverture d’une petite fiole de parfum, il est passible, et sinon, il est exempté. Cela se comprend selon Rav Chéchet, qui dit : que signifie « deux lettres » ? Deux lettres d’un reçu de péagers. Mais selon Rava, qui dit : deux lettres à nous et un espace pour le tenir, ce qui équivaut à un reçu de péagers, ici, il n’a pas besoin d’un espace pour le tenir ! C’est une difficulté.
מיתיבי המוציא נייר מחוק ושטר פרוע אם יש בלובן שלו כדי לכתוב שתי אותיות או בכולו כדי לכרוך ע"פ צלוחית קטנה של פלייטון חייב ואם לאו פטור בשלמא לרב ששת דאמר מאי שתי אותיות שתי אותיות של קשר מוכסין שפיר אלא לרבא דאמר שתי אותיות דידן ובית אחיזה דהיינו קשר מוכסין הכא בית אחיזה לא צריך קשיא
Les Sages ont enseigné : Celui qui transporte un reçu de péagers, avant de l’avoir montré au péager, est passible ; après l’avoir montré au péager, il est exempté. Rabbi Yehouda dit : même après l’avoir montré au péager, il est passible, parce qu’il en a besoin. Quelle différence y a-t-il entre eux ? Abayé dit : Il y a entre eux [le cas] des agents qui courent après le péager. Rava dit : Il y a entre eux [le cas d’]un grand péager et d’un petit péager. Rav Achi dit : Il y a entre eux [le cas d’]un seul péager : « parce qu’il en a besoin » pour le montrer à un second péager, en lui disant : « Vois, je suis un homme qui est passé au péage. »
תנו רבנן המוציא קשר מוכסין עד שלא הראהו למוכס חייב משהראהו למוכס פטור רבי יהודה אומר אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו מאי בינייהו אמר אביי איכא בינייהו רהיטי מוכסא רבא אמר מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו רב אשי אמר חד מוכס איכא בינייהו מפני שצריך לו להראות למוכס שני דא"ל חזי גברא דמוכס אנא:
Les Sages ont enseigné : Celui qui transporte un acte de dette, avant de l’avoir acquitté, est passible ; après l’avoir acquitté, il est exempté. Rabbi Yehouda dit : même après l’avoir acquitté, il est passible, parce qu’il en a besoin. Quelle différence y a-t-il entre eux ? Rav Yossef dit : Il y a entre eux [la question de savoir s’]il est interdit de garder un acte acquitté. Les Sages pensent qu’il est interdit de garder un acte acquitté, et Rabbi Yehouda pense qu’il est permis de garder un acte acquitté.
ת"ר המוציא שטר חוב עד שלא פרעו חייב משפרעו פטור רבי יהודה אומר אף משפרעו חייב מפני שצריך לו מאי בינייהו אמר רב יוסף אסור לשהות שטר פרוע איכא בינייהו רבנן סברי אסור לשהות שטר פרוע ורבי יהודה סבר מותר לשהות שטר פרוע
Abayé dit : Tous s’accordent [à dire qu’]il est interdit de garder un acte acquitté ; et ici, ils divergent sur [le cas de] celui qui reconnaît l’acte qu’il a écrit : faut-il le valider ? Le premier Tanna pense que celui qui reconnaît l’acte qu’il a écrit, il faut le valider ; et Rabbi Yehouda pense que celui qui reconnaît l’acte qu’il a écrit, il n’est pas nécessaire de le valider. Et que signifie « avant de l’avoir acquitté » et « après l’avoir acquitté » ?
אביי אמר דכולי עלמא אסור לשהות שטר פרוע והכא במודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו קמיפלגי תנא קמא סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ורבי יהודה סבר מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו ומאי עד שלא פרעו ומשפרעו
Original : Shabbat 78b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.