Mais [s’il s’agit de dire] qu’il n’y a pas de domaine public au-dessus de dix, c’est [déjà] une michna, car nous avons appris : Celui qui lance [un objet] sur quatre coudées contre un mur, au-dessus de dix palmes, c’est comme celui qui lance dans l’air ; en dessous de dix palmes, c’est comme celui qui lance sur le sol.
אלא דאין רה"ר למעלה מי' מתני' היא דתנן הזורק ד' אמות בכותל למעלה מי' טפחים כזורק באויר למטה מי' טפחים כזורק בארץ
[Cela concerne] donc le karmelit : il n’y a pas de karmelit au-dessus de dix. Et les Sages l’ont traité avec les indulgences du domaine privé et les indulgences du domaine public. Les indulgences du domaine privé : c’est s’il y a un emplacement de quatre qu’il est un karmelit, et sinon ce n’est qu’un simple lieu d’exemption. Les indulgences du domaine public : c’est jusqu’à dix palmes qu’il est un karmelit ; au-dessus de dix palmes, ce n’est pas un karmelit.
אלא אכרמלית דאין כרמלית למעלה מי' ואקילו בה רבנן מקולי רה"י ומקולי רה"ר מקולי רה"י דאי איכא מקום ארבעה הוא דהויא כרמלית ואי לא מקום פטור בעלמא הוא מקולי רה"ר דעד י' טפחים הוא דהויא כרמלי' למעלה מי' טפחים לא הויא כרמלי':
Revenons au texte même : Rav Guidel a dit au nom de Rav ’Hiya bar Yossef, au nom de Rav : Une maison dont l’intérieur n’a pas dix [palmes], mais dont le toit la complète à dix : sur son toit il est permis de déplacer [des objets] partout ; à l’intérieur, on n’y déplace que sur quatre coudées.
גופא אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין תוכו י' וקרויו משלימו לי' על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא בד' אמות
Abayé a dit : Et s’il y a creusé [un espace de] quatre sur quatre et l’a complété à dix, il est permis de déplacer [des objets] dans toute [la maison]. Quelle en est la raison ? Ce sont des trous du domaine privé, et les trous du domaine privé sont considérés comme le domaine privé. Car il a été dit : Les trous du domaine privé sont considérés comme le domaine privé. Les trous du domaine public : Abayé dit qu’ils sont considérés comme le domaine public ; Rava dit qu’ils ne sont pas considérés comme le domaine public.
אמר אביי ואם חקק בו ד' על ד' והשלימו לי' מותר לטלטל בכולהו מאי טעמא הוי חורי רה"י וחורי רה"י כרה"י דמו דאיתמר חורי רה"י כרה"י דמו חורי רה"ר אביי אומר כרה"ר דמו רבא אומר לאו כרה"ר דמו
Rava dit à Abayé : Selon toi, qui dis que les trous du domaine public sont considérés comme le domaine public, en quoi est-ce différent de ceci : quand Rav Dimi est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : [Cela] n’est nécessaire que pour l’angle attenant au domaine public. Qu’il soit comme les trous du domaine public ! — Là, son usage n’est pas commode ; ici, son usage est commode.
א"ל רבא לאביי לדידך דאמרת חורי רה"ר כרה"ר דמו מ"ש מהא דכי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרה"ר ותיהוי כחורי רה"ר התם לא ניחא תשמישתיה הכא ניחא תשמישתיה
Nous avons appris : Celui qui lance [un objet] sur quatre coudées contre un mur, au-dessus de dix, c’est comme celui qui lance dans l’air ; en dessous de dix palmes, c’est comme celui qui lance sur le sol. Et nous avons discuté là-dessus : que signifie « comme celui qui lance sur le sol » ? Il ne s’est pourtant pas posé !
תנן הזורק ד' אמות בכותל למעל' מי' כזורק באויר למטה מי' טפחים כזורק בארץ והוינן בה מאי כזורק בארץ והא לא נח
Et Rabbi Yo’hanan a dit : On l’a enseigné à propos d’un gâteau de figues gras [qui colle au mur]. Or s’il te venait à l’esprit que les trous du domaine public sont considérés comme le domaine public, pourquoi faudrait-il l’établir à propos d’un gâteau de figues gras ? Qu’il l’établisse à propos d’un caillou ou d’un objet qui s’est posé dans un trou !
וא"ר יוחנן בדבילה שמינה שנו ואי ס"ד חורי רה"ר כרה"ר דמו למה לי לאוקמה בדביל' שמינה לוקמה בצרור וחפץ ודנח בחור
Parfois, il répondait : c’est différent pour un caillou ou un objet, qui rebondissent et reviennent. Parfois, il répondait : [il s’agit] d’un mur qui n’a pas de trou. D’où [le sait-on] ? De ce qu’on enseigne dans la première partie : « S’il a lancé au-dessus de dix palmes, c’est comme celui qui lance dans l’air. » Or s’il te venait à l’esprit [qu’il s’agit] d’un mur qui a un trou, pourquoi est-ce comme celui qui lance dans l’air ? [L’objet] s’est posé dans le trou !
זימנין משני לה שאני צרור וחפץ דמיהדר ואתי זימנין משני לה בכותל דלית ביה חור ממאי מדקתני רישא זרק למעלה מי' טפחים כזורק באויר ואי ס"ד בכותל דאית ביה חור אמאי כזורק באויר הא נח בחור
Et si tu dis : [la michna parle de trous] qui n’ont pas quatre sur quatre — Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi ’Hiya : S’il a lancé au-dessus de dix palmes et [que l’objet] est allé se poser dans un trou de quelque taille que ce soit, nous en venons à la controverse entre Rabbi Meïr et les Sages : Rabbi Meïr pense qu’on creuse [en pensée] pour compléter, et les Sages pensent qu’on ne creuse pas pour compléter ? N’en déduis-tu donc pas [qu’il s’agit] d’un mur qui n’a pas de trou ? Déduis-en [cela].
וכי תימא מתני' דלית בהו ד' על ד' והאמר רב יהודה א"ר חייא זרק למעלה מי' טפחים והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת ר"מ ורבנן דר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים אלא לאו ש"מ בכותל דלית ביה חור שמע מינה:
Revenons au texte même : Rav ’Hisda a dit : S’il a planté un roseau dans le domaine privé et a lancé [un objet] qui s’est posé à son sommet, fût-il haut de cent coudées, il est coupable, car le domaine privé s’élève jusqu’au firmament. Faut-il dire que Rav ’Hisda parle selon Rabbi ? Car il a été enseigné : S’il a lancé [un objet] et qu’il s’est posé sur une saillie de quelque taille que ce soit, Rabbi le déclare coupable et les Sages l’exemptent. (Il en ressort qu’il ne faut pas d’emplacement de quatre sur quatre.)
גופא אמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו אפי' גבוה מאה אמה חייב מפני שרה"י עולה עד לרקיע לימא רב חסדא דאמר כרבי דתניא זרק ונח ע"ג זיז כ"ש ר' מחייב וחכמים פוטרים (אלמא לא בעינן מקום ד' על ד')
Original : Shabbat 7b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.