Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Rabbi Yossé dit : le cheval impurifie par ses pattes de devant, l’âne par ses pattes de derrière, car l’appui du cheval est sur ses pattes de devant et celui de l’âne sur ses pattes de derrière. » Or pourquoi ? Elles s’aident l’une l’autre ! N’est-ce pas parce que nous disons : celui qui aide n’a pas de consistance ? Rav Achi dit : nous aussi l’avons appris : « Rabbi Eliézer dit : [si le cohen avait] un pied sur un ustensile et un pied sur le sol, un pied sur une pierre et un pied sur le sol, on regarde : tout cas où, si l’on enlevait l’ustensile ou la pierre, il pourrait tenir sur un seul pied, son service est valable ; sinon, son service est invalide. »
רבי יוסי אומר הסוס מטמא על ידיו החמור על רגליו שמשענת הסוס על ידיו וחמור על רגליו ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא ר' אליעזר אומר רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה רואין כל שאילו ינטל הכלי ותינטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו עבודתו פסולה
Or pourquoi ? Ils s’aident l’un l’autre ! N’est-ce pas parce que nous disons : celui qui aide n’a pas de consistance ? Ravina dit : nous aussi l’avons appris : « S’il a reçu [le sang] de la main droite et que la gauche l’aide, son service est valable. » Or pourquoi ? Elles s’aident l’une l’autre ! N’est-ce pas parce que nous disons : celui qui aide n’a pas de consistance ? Conclus-en [ainsi].
ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש אמר רבינא אף אנן נמי תנינא קיבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשרה ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש ש"מ:
Le maître a dit : « Si l’un peut et l’autre peut, Rabbi Meïr déclare coupable. » On demanda : exigeons-nous une mesure pour celui-ci et une mesure pour celui-là, ou bien une seule mesure pour tous ? Rav ’Hisda et Rav Hamnouna[divergent] : l’un dit : une mesure pour celui-ci et une mesure pour celui-là ; et l’autre dit : une seule mesure pour tous. Rav Papa dit au nom de Rava : nous aussi l’avons appris : « Si [un zav] était assis sur un lit, et que quatre manteaux étaient sous les quatre pieds du lit, ils sont impurs, parce qu’il ne peut tenir sur trois. » Or pourquoi ? Qu’on exige la mesure [de foulage] d’un zav pour celui-ci et la mesure d’un zav pour celui-là ! N’est-ce pas parce que nous disons : une seule mesure pour tous ?
אמר מר זה יכול וזה יכול ר"מ מחייב איבעיא להו בעינן שיעור לזה ושיעור לזה או דילמא שיעור אחד לכולם רב חסדא ורב המנונא חד אמר שיעור לזה ושיעור לזה וחד אמר שיעור אחד לכולן אמר רב פפא משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא היה יושב על גבי מטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאין יכולה לעמוד על שלש ואמאי ליבעי שיעור זיבה לזה ושיעור זיבה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולן
Rav Na’hman bar Its’hak dit : nous aussi l’avons appris : « Un cerf qui est entré dans une maison, et qu’un seul a enfermé, il est coupable ; si deux l’ont enfermé, ils sont exempts ; si un seul ne pouvait pas fermer et que deux ont fermé, ils sont coupables. » Or pourquoi ? Qu’on exige la mesure de la chasse pour celui-ci et la mesure de la chasse pour celui-là ! N’est-ce pas parce que nous disons : une seule mesure pour tous ? Ravina dit : nous aussi l’avons appris : « Des associés qui ont volé et abattu sont coupables. » Or pourquoi ? Qu’on exige la mesure de l’abattage pour celui-ci et la mesure de l’abattage pour celui-là ! N’est-ce pas parce que nous disons : une seule mesure pour tous ?
אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבים ואמאי ליבעי שיעור צידה לזה ושיעור צידה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם אמר רבינא אף אנן נמי תנינא השותפין שגנבו וטבחו חייבין ואמאי ליבעי שיעור טביחה לזה ושיעור טביחה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם
Et Rav Achi dit : nous aussi l’avons appris : « Deux qui ont sorti un roseau de tisserand sont coupables. » Or pourquoi ? Qu’on exige la mesure de la sortie pour celui-ci et la mesure de la sortie pour celui-là ! N’est-ce pas parce que nous disons : une seule mesure pour tous ? Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : peut-être y a-t-il en lui de quoi cuire un œuf léger pour celui-ci et un œuf léger pour celui-là ? – S’il en est ainsi, qu’il nous enseigne un roseau ordinaire ; pourquoi celui du tisserand ? – Et peut-être y a-t-il en lui de quoi tisser une serviette pour celui-ci et de quoi tisser une serviette pour celui-là ? Il n’y a donc rien à apprendre de cela.
ואמר רב אשי אף אנן נמי תנינא שנים שהוציאו קנה של גרדי חייבין ואמאי ליבעי שיעור הוצאה לזה ושיעור הוצאה לזה לאו משום דאמרי' שיעור א' לכולם א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי דילמא דאית ביה כדי לבשל ביצה קלה לזה וביצה קלה לזה א"כ לישמעינן קנה דעלמא מ"ש דגרדי ודילמא דאית בי' כדי לארוג מפה לזה וכדי לארוג מפה לזה אלא מהא ליכא למשמע מינה
Un répétiteur enseigna devant Rav Na’hman : « Deux qui ont sorti un roseau de tisserand sont exempts, et Rabbi Chimon déclare coupable. » – C’est tout à l’envers ! Mais dis : ils sont coupables, et Rabbi Chimon exempte.
תני תנא קמיה דרב נחמן שנים שהוציאו קנה של גרדי פטורין ורבי שמעון מחייב כלפי לייא אלא אימא חייבין ור"ש פוטר:
MICHNA: Celui qui sort des aliments en dessous de la mesure dans un récipient est exempt même pour le récipient, car le récipient lui est accessoire. [Celui qui sort] un vivant sur un lit est exempt même pour le lit, car le lit lui est accessoire. Un mort sur un lit, il est coupable. De même, [pour] le volume d’une olive d’un mort, le volume d’une olive d’une charogne et le volume d’une lentille d’un reptile, il est coupable ; et Rabbi Chimon exempte.
מתני׳ המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפלה לו) את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפלה לו את המת במטה חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב ורבי שמעון פוטר:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Celui qui sort des aliments de la mesure [requise], si c’est dans un récipient, il est coupable pour les aliments et exempt pour le récipient ; et s’il avait besoin du récipient, il est coupable aussi pour le récipient. » Conclus-en : celui qui mange deux olives de graisse interdite dans un seul oubli est tenu à deux [sacrifices] ! Rav Chéchet dit : de quoi s’agit-il ici ? Du cas
גמ׳ ת"ר המוציא אוכלין כשיעור אם בכלי חייב על האוכלין ופטור על הכלי ואם היה כלי צריך לו חייב אף על הכלי שמע מינה אוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתים אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון
Original : Shabbat 93b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.