Un gâteau de figues sèches qu’ils ont sorti dans le domaine public, une poutre qu’ils ont sortie dans le domaine public : Rabbi Yehouda dit : si un seul ne pouvait pas la sortir et que deux l’ont sortie, ils sont coupables ; sinon, ils sont exempts. Rabbi Chimon dit : même si un seul ne pouvait pas la sortir et que deux l’ont sortie, ils sont exempts ; c’est pourquoi il est dit “en le faisant” : un individu qui l’a fait est coupable, deux qui l’ont fait sont exempts. »
בעיגול של דבילה והוציאו לרשות הרבים בקורה והוציאו לרה"ר רבי יהודה אומר אם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין ואם לאו פטורין ר"ש אומר אע"פ שלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים פטורים לכך נאמר בעשותה יחיד שעשאה חייב שנים שעשאוה פטורין
Sur quoi divergent-ils ? Sur ce verset : « Et si une seule personne du peuple du pays pèche par inadvertance, en faisant [l’un des commandements de l’Éternel qui ne doivent pas se faire] » (Lv 4, 27). Rabbi Chimon pense que trois restrictions sont écrites : « une personne qui pèche », « une seule qui pèche », « en faisant, qui pèche » : l’une pour exclure [le cas où] l’un arrache et l’autre dépose ; l’une pour exclure [le cas où] l’un peut et l’autre peut ; et l’une pour exclure [le cas où] l’un ne peut pas et l’autre ne peut pas.
במאי קמיפלגי בהאי קרא (ויקרא ד, כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה ר"ש סבר תלתא מיעוטי כתיבי נפש תחטא אחת תחטא בעשותה תחטא חד למעוטי זה עוקר וזה מניח וחד למעוטי זה יכול וזה יכול וחד למעוטי זה אינו יכול וזה אינו יכול
Et Rabbi Yehouda : l’une pour exclure [le cas où] l’un arrache et l’autre dépose ; l’une pour exclure [le cas où] l’un peut et l’autre peut ; et l’une pour exclure l’individu qui l’a fait sur instruction du tribunal. Et Rabbi Chimon ? L’individu qui l’a fait sur instruction du tribunal est coupable.
ורבי יהודה חד למעוטי זה עוקר וזה מניח וחד למעוטי זה יכול וזה יכול וחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת ב"ד ור"ש יחיד שעשאה בהוראת ב"ד חייב
Et Rabbi Meïr ? Est-il écrit : « une personne qui pèche, une seule qui pèche, en faisant, qui pèche » ? Deux restrictions sont écrites : l’une pour exclure [le cas où] l’un arrache et l’autre dépose, et l’une pour exclure l’individu qui l’a fait sur instruction du tribunal.
ור"מ מי כתיב נפש תחטא אחת תחטא בעשותה תחטא תרי מעוטי כתיבי חד למעוטי זה עוקר וזה מניח וחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת ב"ד:
Le maître a dit : « Si l’un peut et l’autre ne peut pas, tous s’accordent : il est coupable. » Lequel d’entre eux est coupable ? Rav ’Hisda dit : celui qui peut, car celui qui ne peut pas, que fait-il ? Rav Hamnouna lui dit : il l’aide ! Il lui dit : celui qui aide n’a pas de consistance.
אמר מר זה יכול וזה אינו יכול דברי הכל חייב הי מנייהו מיחייב אמר רב חסדא זה שיכול דאי זה שאינו יכול מאי קא עביד אמר ליה רב המנונא דקא מסייע בהדיה אמר ליה מסייע אין בו ממש
Rav Zevid dit au nom de Rava : nous aussi l’avons appris : « Si [un zav] était assis sur un lit, et que quatre manteaux étaient sous les pieds du lit, ils sont impurs, parce que [le lit] ne peut tenir sur trois [pieds] ; et Rabbi Chimon les déclare purs. S’il était monté sur une bête, et que quatre manteaux étaient sous les pieds de la bête, ils sont purs, parce qu’elle peut tenir sur trois. » Or pourquoi ? Ils s’aident l’un l’autre ! N’est-ce pas parce que nous disons : celui qui aide n’a pas de consistance ?
אמר רב זביד משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא היה יושב על גבי המטה וארבע טליות תחת רגלי המטה טמאות מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש ור' שמעון מטהר היה רוכב על גבי בהמה וד' טליות תחת רגלי הבהמה טהורות מפני שיכולה לעמוד על ג' ואמאי הא קמסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש
Rav Yehouda de Diskarta dit : en vérité, je te dirai : celui qui aide a de la consistance ; mais ici c’est différent, car [la bête] la soulève entièrement. – Mais puisque tantôt elle soulève celle-ci et tantôt elle soulève celle-là, que ce soit comme le zav qui se retourne ! N’avons-nous pas appris : « Un zav qui était couché sur cinq bancs ou sur cinq ceintures-bourses : dans leur longueur, elles sont impures ; dans leur largeur, elles sont pures ; s’il a dormi, il y a doute qu’il se soit retourné sur elles : elles sont impures » ?
אמר רב יהודה מדיסקרתא לעולם אימא לך מסייע יש בו ממש ושאני הכא דעקרה לה לגמרי וכיון דזימנין עקרה הא וזימנין עקרה הא ליהוי כזב המתהפך מי לא תנן זב שהיה מוטל על ה' ספסלין או על ה' פונדאות לאורכן טמאים לרחבן טהורין ישן ספק מתהפך עליהן טמאין
Mais n’est-ce pas parce que nous disons : celui qui aide n’a pas de consistance ? Rav Papi dit au nom de Rava : nous aussi l’avons appris :
אלא לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש אמר רב פפי משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא
Original : Shabbat 93a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.