Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
l’un [concerne] les grands [ustensiles], et l’autre les petits. Rav Assi dit : on enseigne que la mesure de l’ustensile de terre cuite est [un trou] laissant entrer le liquide, et l’on n’a dit « laissant sortir le liquide » qu’à propos du tesson seulement. Quelle en est la raison ? Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, dit : parce qu’on ne dit pas : apporte un tesson pour un tesson.
הא ברברבי והא בזוטרי אמר רב אסי שונין כלי חרס שיעורו בכונס משקה ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גיסטרא בלבד מאי טעמא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא
Oula dit : deux Amoraïm en Occident divergent à ce sujet, Rabbi Yossé, fils de Rabbi Avin, et Rabbi Yossé bar Zevida : l’un dit : [un trou] laissant sortir une grenade, et l’autre dit : [de la taille] d’une petite racine. Et ton signe mnémotechnique : « autant celui qui donne beaucoup que celui qui donne peu ». Rav ’Hinena bar Kahana dit au nom de Rabbi Eliézer : la mesure de l’ustensile de terre cuite est [un trou] laissant sortir les olives. Et Mar Kachicha, fils de Rabba, termine ainsi au nom de Rabbi Eliézer : et ils sont alors comme les ustensiles de fiente, les ustensiles de pierre et les ustensiles de terre [crue], qui ne reçoivent pas l’impureté, ni selon les paroles de la Torah, ni selon les paroles des Scribes ; et pour le couvercle attaché, jusqu’à ce que la plus grande partie en soit brisée.
אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר' אבין ור' יוסי בר זבדא חד אמר כמוציא רמון וחד אמר כשורש קטן וסימניך אחד המרבה ואחד הממעיט אמר רב חיננא בר כהנא משמיה דרבי אליעזר כלי חרס שיעורו כמוציא זיתים ומר קשישא בריה דרבה מסיים בה משמיה דרבי אליעזר והרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים ולענין צמיד פתיל עד שיפחת רובו:
MICHNA: Celui qui lance [un objet] du domaine privé au domaine public, ou du domaine public au domaine privé, est coupable. Du domaine privé au domaine privé, avec le domaine public au milieu, Rabbi Akiva déclare coupable et les Sages exemptent.
מתני׳ הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים מרשות הרבים לרשות היחיד חייב מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרין
Comment ? Deux balcons face à face au-dessus du domaine public : celui qui tend ou lance [un objet] de l’un à l’autre est exempt. S’ils étaient tous deux au même étage, celui qui tend est coupable et celui qui lance est exempt, car tel était le service des lévites :
כיצד שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שתיהן בדיוטא אתת המושיט חייב והזורק פטור שכך היתה עבודת הלוים
deux chariots l’un derrière l’autre dans le domaine public ; on se tendait les planches de l’un à l’autre, mais on ne les lançait pas.
שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין:
Original : Shabbat 96a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.