Mais peut-être [s’agit-il de les manger] en mélange ?
ודלמא ע"י תערובת
Chevou’ot 23b שבועות
Structure du débat :Baraïta 1Question 5
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il aurait [pu] dire : « et de même d’orge, et de même d’épeautre ». Pourquoi ai-je besoin de « pain », « pain » ? Déduis-en que c’est pour diviser [les obligations].
אימא וכן של שעורים וכן של כוסמין פת פת למה לי שמע מיניה לחלק:
« Serment que je ne boirai pas », et il a bu de nombreux liquides : il n’est passible qu’une fois, etc. Certes, là-bas, comme tu l’as dit, [le mot] « pain », « pain » lui est superflu, [et sert] à rendre passible ; mais ici, qu’aurait-il dû dire ? Peut-être vient-il se dispenser des autres liquides ?
שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת כו': בשלמא התם דאמרת מייתרא ליה פת פת לחיובא אלא הכא מאי הוה למימר דלמא למיפטר נפשיה ממשקין אחריני קאתי
Rav Papa dit : Nous traitons ici [d’un cas où les liquides] sont posés devant lui, de sorte qu’il aurait dû dire : « Serment que je ne boirai pas ceux-ci ». — Mais peut-être [aurait-on compris] : ce sont ceux-ci que je ne boirai pas, mais d’autres je les boirai ?
אמר רב פפא הכא במונחין לפניו עסקינן שהיה לו לומר שבועה שלא אשתה אלו ודלמא אלו הוא דלא שתינא אחריני שתינא
[Il s’agit] plutôt [de celui] qui a dit : « Serment que je ne boirai pas [de liquides] comme ceux-ci ». — Mais peut-être [aurait-on compris] : comme ceux-ci [en quantité] je ne boirai pas, moins que cela ou plus que cela je boirai ?
אלא דאמר שבועה דלא שתינא כגון אלו דלמא כגון אלו דלא שתינא בציר מהכי וטפי מהכי שתינא
Plutôt par exemple qu’il a dit : « Serment que je ne boirai pas de l’espèce de ceux-ci ». — Mais peut-être [aurait-on compris] : de l’espèce de ceux-ci je ne boirai pas, mais eux-mêmes je les boirai ?
אלא כגון דאמר שבועה שלא אשתה ממין אלו ודלמא מין אלו הוא דלא שתינא הא אינהו גופייהו שתינא
Dis : « que je ne boirai pas ceux-ci ni leur espèce ».
אימא שלא אשתה אלו ומינייהו
Rav A’ha, fils de Rav Ika, dit : Nous traitons [d’un cas où] son prochain le presse en lui disant : « Viens boire avec moi du vin, de l’huile et du miel », de sorte qu’il aurait dû dire : « Serment que je ne boirai pas avec toi » ; pourquoi [dire] « vin, huile et miel » ? Pour être passible pour chacun.
רב אחא בריה דרב איקא אמר במסרהב בו חבירו עסקינן דאמר לו בוא ושתה עמי יין ושמן ודבש דהיה לו לומר שבועה שלא אשתה עמך יין ושמן ודבש למה לי לחייב על כל אחת ואחת
Nous avons appris là-bas : « Donne-moi le blé, l’orge et l’épeautre que j’ai chez toi. » — « Serment que tu n’as rien chez moi » : il n’est passible qu’une fois. « Serment que tu n’as chez moi ni blé, ni orge, ni épeautre » : il est passible pour chacun.
תנן התם תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי כלום אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין חייב על כל אחת ואחת
Et Rabbi Yo’hanan dit : Même une prouta de l’ensemble se combine.
וא"ר יוחנן אפי' פרוטה מכולם מצטרפת
Rav A’ha et Ravina divergent à ce sujet : l’un dit qu’il est passible pour les détails, mais pas pour l’ensemble ; et l’autre dit qu’il est aussi passible pour l’ensemble.
פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר אפרטי מיחייב אכללי לא מיחייב וחד אמר אכללי נמי מיחייב
Ici, qu’en est-il ?
הכא מאי
Rava dit : Comment comparer ? Là-bas, il est passible pour l’ensemble et passible pour le détail, car s’il jurait puis jurait de nouveau, il serait passible deux fois. Ici, si tu penses qu’il y a [un serment] sur l’ensemble, pour les détails, pourquoi serait-il passible ? Il est déjà sous serment !
אמר רבא הכי השתא התם מיחייב אכללא ומיחייב אפרטא דהא אי משתבע והדר משתבע מיחייב תרתי הכא אי סלקא דעתך איתא בכללא אפרטי אמאי מיחייב מושבע ועומד הוא:
« Serment que je ne mangerai pas, etc. » Ceci même est difficile : tu as dit : « Serment que je ne mangerai pas », et il a mangé des aliments impropres à la consommation et bu des liquides impropres à la boisson : il est exempt. Et ensuite il enseigne : « Serment que je ne mangerai pas », et il a mangé des charognes, des bêtes déchirées, des bestioles et des reptiles : il est passible. Pourquoi le début est-il différent, qu’il soit exempt, et pourquoi la fin est-elle différente, qu’il soit passible ?
שבועה שלא אוכל וכו': הא גופא קשיא אמרת שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאין ראוין לאכילה ושתה משקין שאין ראוין לשתיה פטור והדר תני שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב מאי שנא רישא דפטור ומאי שנא סיפא דחייב
Ceci n’est pas difficile : le début [parle d’un serment] sans précision, et la fin [d’un serment] avec précision.
הא לא קשיא רישא בסתם וסיפא במפרש
[Le cas] avec précision lui-même est aussi difficile : pourquoi [est-il passible] ? Il est sous serment depuis le mont Sinaï !
מפרש נמי גופיה תיקשי אמאי מושבע מהר סיני הוא
Rav, Chmouel et Rabbi Yo’hanan disent : [Il s’agit d’un cas où] il a inclus des choses permises avec des choses interdites.
רב ושמואל ורבי יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין
Et Rech Lakich dit : Tu ne trouves [ce cas] que soit lorsqu’il a précisé une demi-mesure, et selon les Sages ; soit sans précision, selon Rabbi Akiva, qui dit qu’un homme s’interdit [par serment] la moindre quantité.
וריש לקיש אמר אי אתה מוצא אלא אי במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן אי בסתם אליבא דרבי עקיבא דאמר אדם אוסר עצמו בכל שהוא
Certes, Rabbi Yo’hanan n’a pas dit comme Rech Lakich, parce qu’il établit la Michna selon l’avis de tous. Mais Rech Lakich, pour quelle raison n’a-t-il pas dit comme Rabbi Yo’hanan ?
בשלמא רבי יוחנן לא אמר כריש לקיש דמוקים לה למתניתין כדברי הכל אלא ר"ל מאי טעמא לא אמר כר' יוחנן
Il te dira : Lorsque nous disons [qu’il y a] un interdit inclusif,
אמר לך כי אמרינן איסור כולל
Original : Shevuot 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.