Il faut donc inverser : même en matière d’interdit, il ne l’admet pas.
אלא איפוך אפילו באיסורא לית ליה
Chevou’ot 36b שבועות
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ravina objecta : en matière d’interdit, il ne l’admet pas ? Mais alors, [les cohanim] ivres de vin et les cheveux défaits, qui sont [passibles] de mort, Rabbi Meïr ne l’admettrait pas non plus ? Or nous avons appris : « Voici ceux qui sont [passibles] de mort : ceux qui sont ivres de vin et ceux qui ont les cheveux défaits » !
מתקיף ליה רבינא ובאיסורא לית ליה אלא מעתה שתויי יין. ופרועי ראש דבמיתה הכי נמי דלית ליה לר"מ והתנן אלו שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש
En réalité, inverse : c’est en matière d’argent qu’il ne l’admet pas, mais en matière d’interdit il l’admet ; et la sota est différente, car c’est un interdit qui comporte de l’argent.
אלא לעולם תיפוך כי לית ליה בממונא באיסורא אית ליה ושאני סוטה דאיסורא דאית ביה ממונא הוא:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Le serment de témoignage ».
הדרן עלך שבועת העדות
MICHNA: Le serment du dépôt s’applique aux hommes et aux femmes, aux étrangers et aux proches, aux [personnes] aptes et inaptes,
מתני׳ שבועת הפקדון נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים ובפסולים
devant le tribunal et hors du tribunal, de sa propre bouche et par la bouche d’autrui. On n’est passible que si l’on nie au tribunal, selon Rabbi Meïr.
בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו ומפי אחרים אינו חייב עד שיכפרנו בב"ד דברי רבי מאיר
Et les Sages disent : que ce soit de sa propre bouche ou par la bouche d’autrui, dès qu’il a nié, il est passible.
וחכמים אומרים בין מפי עצמו בין מפי אחרים כיון שכפר בו חייב
On est passible pour le serment [prononcé] délibérément, et pour l’erreur sur [le serment] avec un dépôt [nié] délibérément ; mais on n’est pas passible pour l’erreur seule. Et de quoi est-on passible pour [le serment] délibéré ? D’un acham [de la valeur] de deux sicles d’argent.
וחייב על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון ואינו חייב על שגגתה גרידתא ומה חייב על זדונה אשם בכסף שקלים
Comment [s’applique] le serment du dépôt ? S’il lui a dit : « Donne-moi mon dépôt que j’ai chez toi » — « Serment que tu n’as rien chez moi » ; ou bien il lui a dit : « Tu n’as rien chez moi » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est passible.
שבועת הפקדון כיצד אמר לו תן לי פקדוני שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי או שאמר לו אין לך בידי משביעך אני ואמר אמן הרי זה חייב
S’il l’a adjuré cinq fois, que ce soit devant le tribunal ou hors du tribunal, et qu’il a nié, il est passible pour chacune. Rabbi Chimon dit : quelle en est la raison ? Parce qu’il peut revenir [sur sa parole] et avouer.
השביע עליו חמש פעמים בין בפני בית דין ובין שלא בפני ב"ד וכפר חייב על כל אחת ואחת אמר רבי שמעון מה טעם מפני שיכול לחזור ולהודות
Si cinq [personnes] le poursuivaient et lui ont dit : « Donne-nous le dépôt que nous avons chez toi » — « Serment que vous n’avez rien chez moi » : il n’est passible qu’une fois. « Serment que tu n’as rien chez moi, ni toi, ni toi » : il est passible pour chacune. Rabbi Eliézer dit : [seulement] s’il dit « serment » à la fin. Rabbi Chimon dit : [seulement] s’il dit « serment » à chacune.
היו חמשה תובעים אותו אמרו לו תן לנו פקדון שיש לנו בידך שבועה שאין לכם בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת ר"א אומר עד שיאמר שבועה באחרונה ר"ש אומר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד
« Donne-moi le dépôt, le bien confié, l’objet volé et l’objet perdu que j’ai chez toi » — « Serment que tu n’as rien chez moi » : il n’est passible qu’une fois. « Serment que tu n’as chez moi ni dépôt, ni bien confié, ni objet volé, ni objet perdu » : il est passible pour chacun.
תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבידה שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה חייב על כל אחת ואחת
« Donne-moi le blé, l’orge et l’épeautre que j’ai chez toi » — « Serment que tu n’as rien chez moi » : il n’est passible qu’une fois. « Serment que tu n’as chez moi ni blé, ni orge, ni épeautre » : il est passible pour chacun. Rabbi Meïr dit : même s’il a dit « un grain de blé, un grain d’orge, un grain d’épeautre », il est passible pour chacun.
תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין חייב על כל אחת ואחת רבי מאיר אומר אפילו אמר חטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת ואחת
« Tu as violé et séduit ma fille », et lui dit : « Je ne l’ai ni violée ni séduite » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est passible. Rabbi Chimon l’exempte, car on ne paie pas d’amende sur son propre aveu. On lui répondit : bien qu’on ne paie pas d’amende sur son propre aveu, on paie [l’indemnité pour] la honte et la dépréciation sur son propre aveu.
אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב רבי שמעון פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו אמרו לו אע"פ שאינו משלם קנס על פי עצמו משלם בשת ופגם על פי עצמו
« Tu as volé mon bœuf », et lui dit : « Je ne l’ai pas volé » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est passible. « Je l’ai volé, mais je ne l’ai ni abattu ni vendu » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est exempt.
גנבת את שורי והוא אומר לא גנבתי משביעך אני ואמר אמן חייב גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי משביעך אני ואמר אמן פטור
« Ton bœuf a tué mon bœuf », et lui dit : « Il ne l’a pas tué » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est passible. « Ton bœuf a tué mon esclave », et lui dit : « Il ne l’a pas tué » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est exempt.
המית שורך את שורי והוא אומר לא המית משביעך אני ואמר אמן חייב המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית משביעך אני ואמר אמן פטור
S’il lui a dit : « Tu m’as blessé et tu m’as fait une plaie », et lui dit : « Je ne t’ai pas blessé et je ne t’ai pas fait de plaie » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est passible. Si son esclave lui a dit : « Tu m’as fait tomber une dent, tu m’as crevé un œil », et lui dit : « Je ne l’ai pas fait tomber, je ne l’ai pas crevé » — « Je t’adjure », et il a dit « Amen » : il est exempt.
אמר לו חבלת בי ועשית בי חבורה והוא אומר לא חבלתי ולא עשיתי בך חבורה משביעך אני ואמר אמן חייב אמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי משביעך אני ואמר אמן פטור
Voici la règle : quiconque paie sur son propre aveu est passible ; et quiconque ne paie pas sur son propre aveu est exempt.
זה הכלל כל המשלם על פי עצמו חייב ושאינו משלם על פי עצמו פטור:
GUEMARA: Rav A’ha bar Houna, Rav Chmouel fils de Rabba bar bar ’Hana et Rav Its’hak fils de Rav Yehouda étudiaient [le traité] Chevouot à l’école de Rabba. Rav Kahana les rencontra et leur dit :
גמ׳ רב אחא בר הונא ורב שמואל בריה דרבה בר בר חנה ורב יצחק בריה דרב יהודה תנו שבועות בי רבה פגע בהו רב כהנא אמר
Original : Shevuot 36b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.