Il faut donc conclure que de cela, on ne peut rien déduire.
אלא מהא ליכא למשמע מינה:
Chevou’ot 38a שבועות
Structure du débat :Baraïta 1Objection 2Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Comment [s’applique] le serment du dépôt ? Donne-moi le dépôt que j’ai chez toi, etc. » Nos maîtres ont enseigné : [s’il a juré de façon] générale, il n’est passible qu’une fois ; [de façon] particulière, il est passible pour chacune, selon Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : « Serment, ni à toi, ni à toi, ni à toi » : il est passible pour chacune.
שבועת הפקדון כיצד תן לי פקדון שיש לי בידך כו': תנו רבנן כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל אחת ואחת דברי ר"מ ר' יהודה אומר שבועה לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת
Rabbi Eliézer dit : « Ni à toi, ni à toi, ni à toi, serment » : il est passible pour chacune. Rabbi Chimon dit : [seulement] s’il dit « serment » à chacune.
רבי אליעזר אומר לא לך ולא לך ולא לך שבועה חייב על כל אחת ואחת ר"ש אומר עד שיאמר שבועה לכל אחת ואחת
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : la [formule] générale de Rabbi Meïr est la [formule] particulière de Rabbi Yehouda, et la [formule] générale de Rabbi Yehouda est la [formule] particulière de Rabbi Meïr.
אמר רב יהודה אמר שמואל כללו של רבי מאיר פרטו של רבי יהודה כללו של רבי יהודה פרטו של רבי מאיר
Et Rabbi Yo’hanan dit : tous admettent que « et non à toi » est particulier ; ils ne divergent que sur « non à toi », que Rabbi Meïr dit particulier et Rabbi Yehouda dit général. Et quelle est la [formule] générale de Rabbi Meïr ? « Serment que vous n’avez rien chez moi. »
ור' יוחנן אמר הכל מודים בולא לך שהוא פרט לא נחלקו אלא בלא לך שרבי מאיר אומר פרט ורבי יהודה אומר כלל ואיזהו כללו של ר' מאיר שבועה שאין לכם בידי
Sur quoi divergent-ils ? Chmouel tire sa précision de la baraïta, et Rabbi Yo’hanan tire sa précision de la Michna. Chmouel la tire de la baraïta : puisque Rabbi Yehouda dit que « et non à toi » est particulier, il s’ensuit qu’il a entendu Rabbi Meïr dire que c’est général, et Rabbi Yehouda lui dit que c’est particulier.
במאי קמיפלגי שמואל דייק מברייתא ור' יוחנן דייק ממתניתין שמואל דייק מברייתא מדקאמר רבי יהודה ולא לך פרטא הוי מכלל דשמעיה לר' מאיר דאמר כללא הוי ואמר ליה ר' יהודה פרטא הוי
Et Rabbi Yo’hanan dit : pour Rabbi Meïr, les deux sont particuliers, et Rabbi Yehouda lui dit : pour « et non à toi », je t’accorde ; pour « non à toi », je diverge de toi. Et Chmouel [répond] : plutôt que de lui accorder [un point], qu’il diverge de lui [explicitement] !
ור' יוחנן אמר תרוייהו לר' מאיר פרטא הוי ואמר ליה רבי יהודה בולא לך מודינא לך בלא לך פליגנא עלך ושמואל עד דאודי ליה אודויי לפלוג עליה איפלוגי
Et Rabbi Yo’hanan tire sa précision de la Michna : puisque Rabbi Meïr dit que « Serment que vous n’avez rien chez moi » est général, il s’ensuit que « et non à toi » est particulier ; car si tu pensais que « et non à toi » est général, plutôt que de nous faire entendre « Serment que vous n’avez rien chez moi », qu’il nous fasse entendre « Serment, ni à toi, ni à toi, ni à toi » — à plus forte raison « Serment que vous n’avez rien chez moi » !
ורבי יוחנן דייק ממתניתין מדקאמר ר' מאיר שבועה שאין לכם בידי כללא הוי מכלל דולא לך פרטא הוי דאי סלקא דעתך ולא לך כללא הוה אדמשמע לן שבועה שאין לכם בידי נשמעינן שבועה לא לך ולא לך ולא לך כל שכן שבועה שאין לכם בידי
Et Chmouel dit : quiconque dit « et non à toi » est comme celui qui dit « Serment que vous n’avez rien chez moi ».
ושמואל אמר כל האומר ולא לך כאומר שבועה שאין לכם בידי דמי
Nous avons appris : « non à toi, et non à toi, et non à toi » ! — Enseigne : « non à toi » [sans « et »].
תנן לא לך ולא לך ולא לך תני לא לך
Viens et entends : « Donne-moi le dépôt, et le bien confié, et l’objet volé, et l’objet perdu » ! — Enseigne : « le bien confié, l’objet volé, l’objet perdu ».
ת"ש תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה תני תשומת יד גזל אבידה
Viens et entends : « Donne-moi le blé, et l’orge, et l’épeautre » ! — Enseigne : « l’orge, l’épeautre ».
ת"ש תן לי חטין ושעורין וכוסמין תני שעורין כוסמין
Ce Tanna irait-il enseigner de façon aussi embrouillée ? Mais de qui est-ce ? C’est de Rabbi, qui dit : qu’on dise « une olive, une olive » ou « une olive et une olive », il n’y a pas de différence : c’est particulier.
והאי תנא כל הכי שביש תני ואזיל אלא הא מני רבי היא דאמר לא שנא כזית כזית ולא שנא כזית וכזית פרטא הוי
Viens et entends, [une preuve tirée] de lui-même : « Rabbi Meïr dit : même [s’il a dit] un grain de blé, un grain d’orge et un grain d’épeautre, il est passible pour chacun » ! — Enseigne : « un grain de blé, un grain d’orge, un grain d’épeautre ».
תא שמע מדידיה ר' מאיר אומר אפילו חטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת ואחת תני חטה שעורה כוסמת
Que signifie « même » ? Rav A’ha fils de Rav Ika dit : même [s’il a dit] « un grain de blé », [qui est] inclus dans « du blé », « un grain d’orge », inclus dans « de l’orge », et « un grain d’épeautre », inclus dans « de l’épeautre ».
מאי אפילו אמר רב אחא בריה דרב איקא אפילו חטה בכלל חטין ושעורה בכלל שעורין וכוסמת בכלל כוסמין:
« Donne-moi le dépôt, le bien confié, l’objet volé et l’objet perdu que j’ai chez toi, etc. » ; « Donne-moi du blé et de l’orge » : Rabbi Yo’hanan dit : [la valeur d’]une perouta de l’ensemble se cumule.
תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבידה שיש לי בידך כו': תן לי חטין ושעורין א"ר יוחנן פרוטה מכולם מצטרפת
Rav A’ha et Ravina divergent à ce sujet : l’un dit qu’on est passible pour les particuliers, mais non pour les généraux ; l’autre dit qu’on est passible aussi pour les généraux.
פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר אפרטי מיחייב אכללי לא מיחייב וחד אמר אכללי נמי מיחייב
Mais Rabbi ’Hiya n’a-t-il pas enseigné : « il y a ici quinze sacrifices » ? Or s’il en était ainsi, il y en aurait vingt ! — Ce Tanna compte les particuliers, il ne compte pas les généraux.
והתני ר' חייא הרי כאן חמש עשרה חטאות ואם איתא עשרים הויין האי תנא דפרטי קא חשיב דכללי לא קא חשיב
Mais Rabbi ’Hiya n’a-t-il pas enseigné : « il y a ici vingt sacrifices » ? — Celle-là porte sur le dépôt, le bien confié, l’objet volé et l’objet perdu.
והא תני רבי חייא הרי כאן עשרים חטאות ההיא אפקדון ותשומת יד וגזל ואבידה
Rava demanda à Rav Na’hman : si cinq [personnes] le poursuivaient et lui ont dit : « Donne-nous le dépôt, le bien confié, l’objet volé et l’objet perdu que nous avons chez toi », et qu’il a dit à l’un d’eux : « Serment que tu n’as chez moi ni dépôt, ni bien confié, ni objet volé, ni objet perdu, ni à toi, ni à toi, ni à toi, ni à toi », qu’en est-il ? Est-il passible pour une [seule chose]
בעא מיניה רבא מרב נחמן היו חמשה תובעין אותו ואמרו לו תן לנו פקדון תשומת יד וגזל ואבידה שיש לנו בידך אמר לאחד מהן שבועה שאין לך בידי פקדון תשומת יד גזל ואבידה ולא לך ולא לך ולא לך ולא לך מהו אחדא מיחייב
Original : Shevuot 38a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.