S’il a avoué une partie des biens-fonds, il est exempt ; une partie des objets, il est passible. »
הודה במקצת קרקעות פטור במקצת כלים חייב
Chevou’ot 40b שבועות
Structure du débat :Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La raison est [qu’il s’agit d’]objets et de biens-fonds, car le bien-fonds n’est pas sujet au serment ; mais [s’il s’agit d’]objets et d’objets, semblables aux objets et biens-fonds, il est passible.
טעמא דכלים וקרקעות דקרקע לאו בת שבועה היא הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות חייב
Il en va de même même pour des objets et des objets, il est exempt ; et s’il enseigne « objets et biens-fonds », c’est pour nous apprendre que, s’il a avoué une partie des objets, il est passible aussi pour les biens-fonds.
הוא הדין דאפי' כלים וכלים נמי פטור והא דקתני כלים וקרקעות קמ"ל דכי הודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות
Que nous apprend-il ? Que [les biens mobiliers] entraînent [le serment] ? Nous l’avons [déjà] appris : « ils entraînent les biens qui servent de garantie pour qu’on jure à leur sujet » !
מאי קמ"ל זוקקין תנינא זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן
Ceci est l’essentiel ; celle-là, il l’a mentionnée incidemment.
הא עיקר ההיא אגב גררא נסבה
Et Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il lui a réclamé du blé et de l’orge, et qu’il lui a avoué l’un des deux, il est exempt. Mais Rabbi Its’hak n’a-t-il pas dit : « bien dit ! Et c’est ce qu’a dit Rabbi Yo’hanan » ? — Ce sont des Amoraïm [qui divergent] selon Rabbi Yo’hanan.
ור' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן טענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן פטור והאמר ר' יצחק יישר וכן אמר רבי יוחנן אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן
Viens et entends : « S’il lui a réclamé du blé et qu’il lui a avoué de l’orge, il est exempt ; et Rabban Gamliel le déclare passible. » La raison est qu’il lui a réclamé du blé et qu’il lui a avoué de l’orge ; mais [s’il lui a réclamé] du blé et de l’orge et qu’il lui a avoué l’un des deux, il est passible.
ת"ש טענו חטין והודה לו בשעורין פטור ורבן גמליאל מחייב טעמא דטענו חטין והודה לו בשעורין הא חטין ושעורין והודה לו באחד מהן חייב
Il en va de même même pour du blé et de l’orge, il est exempt ; et s’il l’enseigne ainsi, c’est pour te faire connaître la force [de l’avis] de Rabban Gamliel.
ה"ה דאפילו חטין ושעורין נמי פטור והאי דקתני הכי להודיעך כחו דרבן גמליאל
Viens et entends : « S’il lui a réclamé des objets et des biens-fonds, et qu’il a avoué les objets et nié les biens-fonds, [ou avoué] les biens-fonds et nié les objets, il est exempt. S’il a avoué une partie du bien-fonds, il est exempt ; une partie des objets, il est passible. » La raison est [qu’il s’agit d’]objets et de biens-fonds, car le bien-fonds n’est pas sujet au serment ; mais [s’il s’agit d’]objets et d’objets, semblables aux objets et biens-fonds, il est passible.
ת"ש טענו כלים וקרקעות והודה בכלים וכפר בקרקעות בקרקעות וכפר בכלים פטור הודה במקצת קרקע פטור במקצת כלים חייב טעמא דכלים וקרקעות דקרקע לאו בת שבועה היא הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות חייב
Il en va de même même pour des objets et des objets, il est exempt ; et il nous apprend que, s’il a avoué une partie des objets, il est passible aussi pour les biens-fonds. Que nous apprend-il ? Que [les biens mobiliers] entraînent [le serment] ? Nous l’avons [déjà] appris : « ils entraînent les biens qui servent de garantie pour qu’on jure à leur sujet » ! — Ceci est l’essentiel ; celle-là, il l’a mentionnée incidemment.
ה"ה דאפילו כלים וכלים נמי פטור והא קמשמע לן דהודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות מאי קמ"ל זוקקין תנינא זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן הא עיקר ההיא אגב גררא נסבה
Rabbi Abba bar Mamal objecta à Rabbi ’Hiya bar Abba : « S’il lui a réclamé un bœuf et qu’il lui a avoué un agneau, [ou] un agneau et qu’il lui a avoué un bœuf, il est exempt ; s’il lui a réclamé un bœuf et un agneau et qu’il lui a avoué l’un des deux, il est passible ».
איתיביה ר' אבא בר ממל לר' חייא בר אבא טענו שור והודה לו בשה שה והודה לו בשור פטור טענו בשור ושה והודה לו באחד מהן חייב
Il lui répondit : de qui est-ce ? C’est de Rabban Gamliel. — Si c’était de Rabban Gamliel, même [dans] la première partie [il serait passible] !
א"ל הא מני רבן גמליאל היא אי רבן גמליאל אפילו רישא נמי
Mais de qui est-ce ? C’est d’Admon. Et je ne te repousse pas [par une simple échappatoire] : c’est un enseignement établi dans la bouche de Rabbi Yo’hanan : de qui est-ce ? C’est d’Admon.
אלא הא מני אדמון היא ולא דחויי מדחינא לך אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' יוחנן הא מני אדמון היא
Rav ’Anan dit au nom de Chmouel : s’il lui a réclamé du blé, et que [l’autre] s’est empressé de lui avouer de l’orge : si c’est par ruse, il est passible ; si c’est délibéré, il est exempt.
אמר רב ענן אמר שמואל טענו חטין וקדם והודה לו בשעורין אם כמערים חייב אם במתכוין פטור
Et Rav ’Anan a dit au nom de Chmouel : s’il lui a réclamé deux aiguilles et qu’il lui a avoué l’une d’elles, il est passible ; c’est pourquoi les objets sont considérés pour ce qu’ils sont [et non selon leur valeur].
ואמר רב ענן אמר שמואל טענו שתי מחטין והודה לו באחת מהן חייב לפיכך יצאו כלים למה שהן
Rav Papa dit : s’il lui a réclamé des objets et une perouta, et qu’il a avoué les objets et nié la perouta, il est exempt ; s’il a avoué la perouta et nié les objets, il est passible.
אמר רב פפא טענו כלים ופרוטה והודה בכלים וכפר בפרוטה פטור הודה בפרוטה וכפר בכלים חייב
L’une [de ces règles] est selon Rav, et l’autre selon Chmouel : l’une selon Rav, qui dit que la négation de la réclamation [doit être de] deux [maot] d’argent ; l’autre selon Chmouel, qui dit : s’il lui a réclamé du blé et de l’orge et qu’il lui a avoué l’un des deux, il est passible.
חדא כרב וחדא כשמואל חדא כרב דאמר כפירת טענה שתי כסף חדא כשמואל דאמר טענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן חייב:
« Tu as à moi une mane » — « Tu n’as rien chez moi » : il est exempt. Rav Na’hman dit : mais on lui fait prêter le serment de hessèt. Quelle en est la raison ? [Il y a] présomption qu’un homme ne réclame rien sans avoir [une créance] sur l’autre.
מנה לי בידך אין לך בידי פטור: אמר רב נחמן ומשביעין אותו שבועת היסת מאי טעמא חזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו
Au contraire, [il y a] présomption qu’un homme n’a pas l’effronterie [de nier] en face de son créancier ! — Il cherche seulement à se dérober, pensant : [je nie] jusqu’à ce que j’aie [de quoi] et je le rembourserai.
אדרבה חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו אשתמוטי הוא דקא משתמיט ליה סבר עד דהוה לי ופרענא ליה
Sache-le, car Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav ’Hisda : celui qui nie un prêt est apte à témoigner ; [celui qui nie] un dépôt est inapte à témoigner.
תדע דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות
Rav ’Haviva enseignait [cela] sur la dernière partie : « Tu as à moi une mane », il lui a répondu : « Oui. » Le lendemain, il lui a dit : « Donne-la-moi » — « Je te l’ai donnée » : il est exempt. Et Rav Na’hman dit : on lui fait prêter le serment de hessèt.
רב חביבא מתני אסיפא מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי נתתיו לך פטור ואמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת
Celui qui l’enseigne sur la première partie [l’applique] à plus forte raison à la dernière partie.
מאן דמתני ארישא כל שכן אסיפא
Original : Shevuot 40b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.