Mais celui qui l’enseigne sur la dernière partie [dit] : c’est ici qu’il y a une base de créance ; mais là, où il n’y a pas de base de créance, non.
ומאן דמתני לה אסיפא הכא הוא דאיכא דררא דממונא אבל התם דליכא דררא דממונא לא
Chevou’ot 41a שבועות
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quelle différence y a-t-il entre un serment de la Torah et un serment rabbinique ? La différence entre eux est le renvoi du serment [au demandeur] : pour [un serment] de la Torah, on ne renvoie pas le serment ; pour [un serment] rabbinique, on renvoie le serment.
מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן איכא בינייהו מיפך שבועה בדאורייתא לא מפכינן שבועה בדרבנן מפכינן
Et selon Mar bar Rav Achi, qui dit que pour [un serment] de la Torah aussi on renvoie le serment, quelle différence y a-t-il entre [celui] de la Torah et [celui] des Sages ? La différence entre eux est la saisie de ses biens : pour [un serment] de la Torah, on saisit ses biens ; pour [un serment] rabbinique, on ne saisit pas ses biens.
ולמר בר רב אשי דאמר בדאורייתא נמי מפכינן שבועה מאי איכא בין דאורייתא לדרבנן איכא בינייהו מיחת לנכסיה בדאורייתא נחתינן לנכסיה בדרבנן לא נחתינן לנכסיה
Et selon Rabbi Yossé, qui dit que pour [une obligation] rabbinique aussi on saisit ses biens —
ולרבי יוסי דאמר בדרבנן נמי נחתינן לנכסי'
car nous avons appris : « La trouvaille d’un sourd-muet, d’un aliéné ou d’un mineur : [la prendre] constitue un vol à cause des voies de la paix ; Rabbi Yossé dit : un vol véritable », et Rav ’Hisda a dit : un vol véritable selon leurs paroles [rabbiniques] ; quelle en est la conséquence ? De le récupérer par les juges — quelle différence y a-t-il entre [celui] de la Torah et [celui] des Sages ?
דתנן מציאת חש"ו יש בהם גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור ואמר רב חסדא גזל גמור מדבריהם למאי נפקא מינה להוציאו בדיינין מאי איכא בין דאורייתא לדרבנן
La différence entre eux est [le cas où] la partie adverse est suspecte quant au serment : pour [un serment] de la Torah, si la partie adverse est suspecte quant au serment, on renvoie le serment et on le met sur l’autre ; pour [un serment] rabbinique, c’est [déjà] une disposition [des Sages], et l’on ne fait pas de disposition sur une disposition.
איכא בינייהו שכנגדו חשוד על השבועה בדאורייתא שכנגדו חשוד על השבועה אפכינן ליה שבועה ושמו אאידך בדרבנן תקנתא היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן
Et selon les Sages qui divergent de Rabbi Yossé, qui disent que pour [une obligation] rabbinique on ne saisit pas ses biens, que lui faisons-nous ? Nous l’excommunions.
ולרבנן דפליגי עליה דרבי יוסי דאמרו בדרבנן לא נחתינן לנכסיה מאי עבדינן ליה משמתינן ליה
Ravina dit à Rav Achi : celui-là le tient par le col : faut-il qu’il lui abandonne son manteau ? Que lui faisons-nous donc ? Il lui répondit : nous l’excommunions jusqu’à ce que vienne le temps de le fouetter ; alors nous le fouettons et nous le laissons. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
אמר ליה רבינא לרב אשי האי נקטיה בכובסיה דנשבקיה לגלימיה הוא אלא מאי עבדינן ליה אמר ליה משמתינן ליה עד דמטי זמן נגדיה ונגדינן ליה ושבקינן ליה
Rav Papa dit : si quelqu’un produit un acte contre son prochain, et que [celui-ci] lui dit : « L’acte est acquitté », nous lui disons : « Cela ne dépend pas de toi ; va payer. » Et s’il dit : « Qu’il me jure », nous disons [au créancier] : « Jure-lui ».
אמר רב פפא האי מאן דאפיק שטרא על חבריה ואמר ליה שטרא פרוע הוא אמרינן ליה לאו כל כמינך זיל שלים ואם אמר לשתבע לי אמרינן ליה אשתבע ליה
Rav A’ha fils de Rava dit à Rav Achi : et quelle différence y a-t-il entre celui-ci et celui qui déprécie son acte ?
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ומה בין זה לפוגם את שטרו
Il lui répondit : là, même s’il ne le prétend pas, c’est nous qui le prétendons pour lui ; ici, nous lui disons : « Va le payer » ; et s’il le prétend et dit « Qu’il me jure », nous lui disons [au créancier] : « Va lui jurer ». Et si c’est un jeune érudit, nous ne le faisons pas jurer.
א"ל התם אע"ג דלא טעין איהו טענינן ליה אנן הכא אמרינן ליה זיל שלים ליה ואי טעין ואמר אשתבע לי אמרינן ליה זיל אשתבע ליה ואי צורבא מרבנן הוא לא משבעינן ליה
Rav Yeimar dit à Rav Achi : un jeune érudit dépouillerait-il les gens de leur manteau ? — Mais nous ne nous occupons pas de son procès.
א"ל רב יימר לרב אשי צורבא מרבנן משלח גלימא דאינשי אלא לא מזדקקינן ליה לדיניה:
« Tu as à moi une mane, etc. » Rav Yehouda dit au nom de Rav Assi : celui qui prête à son prochain devant témoins doit être remboursé devant témoins. Quand je l’ai dit devant Chmouel, il m’a dit : [l’emprunteur] peut lui dire : « Je t’ai remboursé en présence d’un tel et d’un tel, et ils sont partis outre-mer ».
מנה לי בידך כו': אמר רב יהודה אמר רב אסי המלוה את חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי יכול לומר לו פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדה"י
Nous avons appris : « Tu as à moi une mane », il lui a répondu : « Oui. » Le lendemain, il lui a dit : « Donne-la-moi » — « Je te l’ai donnée » : il est exempt. Or ici, puisqu’il le lui a réclamé devant témoins, c’est comme s’il le lui avait prêté devant témoins, et il enseigne : il est exempt !
תנן מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי נתתיו לך פטור והא הכא כיון דתבעיה בעדים כמאן דאוזפיה בעדים דמי וקתני פטור
Original : Shevuot 41a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.