la première et la dernière partie [requièrent] une preuve ; il enseigne la preuve [qui fait] payer, il n’enseigne pas la preuve [qui fait prêter] serment.
רישא וסיפא בראיה ראיה דלשלם קתני ראיה דשבועה לא קתני
Chevou’ot 46a שבועות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yirmeya bar Abba a dit : de l’école de Rav, on envoya [demander] à Chmouel : que notre maître nous enseigne : l’artisan dit : « Tu m’as fixé deux », et l’autre dit : « Je ne t’ai fixé qu’un » ; qui prête serment ? Il leur répondit : dans ce cas, le maître de maison prête serment et l’artisan perd, [car] le montant fixé, les gens s’en souviennent assurément.
א"ר ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אומן אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת מי נשבע אמר להן בזו ישבע בעל הבית ויפסיד אומן קציצה ודאי מידכר דכירי אינשי
Est-ce vrai ? Rabba bar Chmouel n’a-t-il pas enseigné : [s’il conteste le montant qu’il a] fixé, c’est à celui qui veut obtenir de son prochain d’apporter la preuve ; et s’il n’apporte pas de preuve, il perd [sa créance]. Pourquoi [dire que] le maître de maison prête serment et que l’artisan perd ? Rav Na’hman a dit : il enseigne des alternatives : soit il apporte la preuve et prend, soit le maître de maison prête serment et l’artisan perd.
איני והא תני רבה בר שמואל קצץ המע"ה ואי לא מייתי ראיה פקע אמאי ישבע בעל הבית ויפסיד אומן אמר רב נחמן לצדדין קתני או מביא ראיה ויטול או ישבע בעל הבית ויפסיד אומן
On objecta : celui qui donne son manteau à un artisan ; l’artisan dit : « Tu m’as fixé deux », et l’autre dit : « Je ne t’ai fixé qu’un » : tant que le manteau est entre les mains de l’artisan, c’est au maître de maison d’apporter la preuve. S’il le lui a rendu, à son échéance il prête serment et prend ; si son échéance est passée, c’est à celui qui veut obtenir de son prochain d’apporter la preuve.
מיתיבי הנותן טליתו לאומן אומן אומר קצצת לי שתים והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת כל זמן שטלית ביד אומן על בעה"ב להביא ראיה נתנה לו בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו המע"ה
En tout cas, à son échéance il prête serment et prend ! Pourquoi [ne pas dire que] le maître de maison prête serment et que l’artisan perd ?
בזמנו מיהא נשבע ונוטל אמאי ישבע בעה"ב ויפסיד אומן
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : de qui est-ce ? De Rabbi Yehouda, qui dit : chaque fois que le serment incombe au maître de maison, le salarié prête serment et prend.
אמר רב נחמן בר יצחק הא מני ר' יהודה היא דאמר כל זמן ששבועה נוטה אצל בעה"ב שכיר נשבע ונוטל
Quel Rabbi Yehouda ? Si l’on dit : le Rabbi Yehouda de notre Michna, il se montre au contraire plus sévère, car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : [seulement] s’il y a là un aveu partiel.
הי ר' יהודה אילימא ר' יהודה דמתניתין אחמורי קא מחמיר דתנן רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודאה
C’est plutôt le Rabbi Yehouda de la baraïta, comme il a été enseigné : le salarié, tant que son échéance n’est pas passée, prête serment et prend ; sinon, il ne prête pas serment et ne prend pas. Et Rabbi Yehouda a dit : quand [cela] ? Lorsqu’il lui dit : « Donne-moi mon salaire, cinquante dinars, que tu me dois », et que l’autre dit : « Tu en as reçu un dinar d’or » ; ou lorsqu’il lui dit : « Tu m’as fixé deux », et que l’autre dit : « Je ne t’ai fixé qu’un ».
אלא רבי יהודה דברייתא דתניא שכיר כל זמן שלא עבר עליו זמנו הרי זה נשבע ונוטל ואם לאו אינו נשבע ונוטל ואמר ר' יהודה אימתי בזמן שאמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אומר התקבלת מהן דינר זהב או שאמר לו שתים קצצת והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת
Mais s’il lui dit : « Je ne t’ai jamais engagé », ou s’il lui dit : « Je t’ai engagé et je t’ai donné ton salaire », c’est à celui qui veut obtenir de son prochain d’apporter la preuve.
אבל אמר לו לא שכרתיך מעולם או שאמר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך המוציא מחבירו עליו הראיה
Rav Chicha, fils de Rav Idi, objecte : alors [le cas du montant] fixé serait de Rabbi Yehouda et non des Sages ? Mais là où Rabbi Yehouda est sévère, les Sages sont indulgents ; [et ici,] là où Rabbi Yehouda est indulgent, les Sages seraient sévères ?
מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי אלא קצץ רבי יהודה היא ולא רבנן השתא היכי דמחמיר רבי יהודה מקילי רבנן היכא דמקיל רבי יהודה מחמרי רבנן
Mais alors quoi ? Ce serait des Sages ? Et ce qu’a enseigné Rabba bar Chmouel : [s’il conteste le montant qu’il a] fixé, c’est à celui qui veut obtenir de son prochain d’apporter la preuve, de qui serait-ce ? Ni de Rabbi Yehouda, ni des Sages !
ואלא מאי רבנן ואלא הא דתני רבה בר שמואל קצץ המוציא מחבירו עליו הראיה מני לא רבי יהודה ולא רבנן
Rava a donc dit : voici sur quoi ils divergent : Rabbi Yehouda pense qu’on a fait une ordonnance en faveur du salarié pour ce qui relève de la Torah ; or ici, il s’agit déjà d’une ordonnance des Sages, et on ne fait pas d’ordonnance sur une ordonnance.
אלא אמר רבא בהא קמיפלגי רבי יהודה סבר בדאורייתא עבדו ליה תקנתא לשכיר ובדרבנן הואי תקנתא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן
Et les Sages pensent qu’on fait une ordonnance en faveur du salarié même pour ce qui relève des Sages ; et le montant fixé, on s’en souvient bien.
ורבנן סברי בדרבנן נמי עבדינן תקנתא לשכיר וקציצה מידכר דכיר:
« Le volé, comment ? On témoignait qu’il était entré dans sa maison pour prendre un gage, etc. » Mais peut-être n’a-t-il pas pris de gage ? Rav Na’hman n’a-t-il pas dit : celui qui tient une hache à la main et dit : « J’irai abattre le palmier d’untel », et l’on trouve [le palmier] abattu et à terre, on ne dit pas que c’est lui qui l’a abattu ?
נגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו כו': ודלמא לא משכנו מי לא אמר רב נחמן האי מאן דנקיט נרגא בידיה ואמר איזיל ואקטליה לדקלא דפלניא ואשתכח דקטיל ושדי לא אמרינן דהוא קטליה
On voit donc qu’un homme menace sans agir ; ici aussi, il menace sans agir ! — Dis : « et il a pris un gage ». — Qu’on voie alors ce qu’il a pris en gage ! Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : lorsqu’il lui réclame des objets qui peuvent être emportés sous les pans [du vêtement].
אלמא עביד איניש דגזים ולא עביד הכא נמי דגזים ולא עביד אימא ומשכנו וליחזי מאי משכנו אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו
Rav Yehouda a dit : si on l’a vu cacher des objets sous les pans [de son vêtement] et sortir,
אמר רב יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא
Original : Shevuot 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.