et qu’il dise : « Ils sont à moi, je les ai achetés », il n’est pas cru. Et nous ne l’avons dit que pour un maître de maison qui n’a pas coutume de vendre ses objets ; mais pour un maître de maison qui a coutume de vendre ses objets, il est cru. Et même pour celui qui n’a pas coutume de vendre ses objets, nous ne l’avons dit que pour des choses qu’on n’a pas coutume de cacher ; mais pour des choses qu’on a coutume de cacher, il est cru.
ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן ולא אמרן אלא בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו אבל בעל הבית העשוי למכור את כליו נאמן ושאין עשוי למכור את כליו נמי לא אמרן אלא דברים שאין דרכן להטמין אבל דברים שדרכן להטמין נאמן
Et même pour celles qu’on n’a pas coutume de cacher, nous ne l’avons dit que pour un homme qui n’est pas discret ; mais pour un homme discret, c’est sa manière. Et nous ne l’avons dit que lorsque l’un dit « [ils sont] prêtés » et l’autre dit « [ils sont] achetés » ; mais [si l’on prétend qu’ils sont] volés, il n’a pas le pouvoir de déclarer un homme voleur : on ne présume pas qu’un homme est voleur.
ושאין דרכן להטמין נמי לא אמרן אלא איניש דלא צניע אבל איניש דצניע היינו אורחיה ולא אמרן אלא זה אומר שאולין וזה אומר לקוחין אבל בגנובין לאו כל כמיני' לאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן
Et nous ne l’avons dit que pour des choses qu’on a coutume de prêter et de louer ; mais pour des choses qu’on n’a pas coutume de prêter et de louer, il est cru. Car Rav Houna bar Avin a envoyé dire : des choses qu’on a coutume de prêter et de louer, s’il dit « Je les ai achetées », il n’est pas cru. Comme lorsque Rava fit retirer à des orphelins une paire de ciseaux de tailleur et un livre d’aggada, [ce sont] des choses qu’on a coutume de prêter et de louer.
ולא אמרן אלא בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר אבל דברים שאין עשוין להשאיל ולהשכיר נאמן דשלח רב הונא בר אבין דברים העשוין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן כי הא דרבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר
Rava a dit : même un gardien prête serment ; même la femme du gardien prête serment. Rav Papa demanda : son salarié ou son journalier, qu’en est-il ? Que la question reste posée.
אמר רבא אפילו שומר נשבע אפי' אשתו של שומר נשבעת בעי רב פפא שכירו ולקיטו מאי תיקו
Rav Yeimar dit à Rav Achi : s’il lui réclame une coupe d’argent, qu’en est-il ? [Il répondit :] nous voyons : si c’est un homme aisé, ou un homme digne de confiance auprès duquel les gens déposent [leurs biens], il prête serment et prend ; sinon, non.
אמר ליה רב יימר לרב אשי טענו בכסא דכספא מאי חזינא אי איניש דאמיד הוא או איניש דמהימן הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל ואי לא לא:
« Le blessé, comment ? » Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : on ne l’a enseigné que pour un endroit où il pourrait se blesser lui-même ; mais pour un endroit où il ne pourrait pas se blesser lui-même, il prend sans serment.
נחבל כיצד: אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שיכול לחבל בעצמו אבל במקום שאינו יכול לחבל בעצמו נוטל שלא בשבועה
Et craignons qu’il ne se soit frotté contre un mur ! Rabbi ’Hiya a enseigné : il a une morsure sur le dos ou entre les épaules. — Et peut-être qu’un autre le lui a fait ? — Il n’y avait personne d’autre.
וניחוש דלמא בכותל נתחכך תני רבי חייא שעלתה לו נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו ודלמא אחר עביד ליה דליכא אחר:
Il dit « à plus forte raison » : point n’est besoin de dire pour ceux-là, qui comportent une négation d’argent ; mais même celui-ci, qui n’est qu’une négation de paroles, [son auteur] n’est pas cru.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא הנך דאית בהו כפירת ממון אלא אפילו הא נמי דכפירת דברים בעלמא הוא לא מהימן
Qu’on enseigne aussi le serment d’expression ! — Il enseigne les serments où, quand on jure, on jure un mensonge ; mais le serment d’expression, dont on peut dire qu’on jure la vérité, il ne l’enseigne pas.
וליתני נמי שבועת בטוי כי קתני שבועה דכי קא משתבע בשקרא קא משתבע אבל שבועת בטוי דאיכא למימר דבקושטא קא משתבע לא קתני
Cela va pour « je mangerai » et « je ne mangerai pas » ; mais pour « j’ai mangé » et « je n’ai pas mangé », que peut-on dire ? — Il a enseigné le serment vain
תינח אוכל ולא אוכל אכלתי ולא אכלתי מאי איכא למימר תנא שבועת שוא
Original : Shevuot 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.