Structure du débat :Baraïta 1Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
car le fils recouvre tantôt par serment, tantôt sans serment, tandis que le père ne recouvre que par serment. De quel cas s’agit-il ? De celui où l’emprunteur est mort du vivant du prêteur.
שהבן גובה בין בשבועה ובין שלא בשבועה והאב אינו גובה אלא בשבועה היכי דמי דמת לוה בחיי מלוה
Et il enseigne que le fils recouvre tantôt par serment, tantôt sans serment : « par serment », le serment des héritiers ; « sans serment », selon Rabban Chimon ben Gamliel.
וקתני שהבן גובה בין בשבועה ובין שלא בשבועה בשבועה שבועת יורשין שלא בשבועה כרשב"ג
Rav Na’hman vint à Soura. Rav ’Hisda et Rabba bar Rav Houna vinrent chez lui et lui dirent : que le maître vienne, abolissons cet [enseignement] de Rav et Chmouel. Il leur répondit : me suis-je donné la peine de venir toutes ces parasanges pour abolir cet [enseignement] de Rav et Chmouel ? Faisons plutôt en sorte de ne pas y ajouter ; par exemple, ce qu’a dit Rav Papa : celui qui réduit son acte et meurt, les héritiers prêtent le serment des héritiers et prennent.
איקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרו ליה ליתי מר נעקרא להא דרב ושמואל אמר להו איכפלי ואתאי כל הני פרסי למעקרא להא דרב ושמואל אלא הבו דלא לוסיף עלה כגון מאי דאמר רב פפא הפוגם את שטרו ומת יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין
Un homme mourut en laissant un garant. Rav Papa pensait dire : cela aussi fait partie de ce à quoi il ne faut pas ajouter. Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit à Rav Papa : le garant ne se retourne-t-il pas contre les orphelins ?
ההוא דשכיב ושבק ערבא סבר רב פפא למימר הא נמי דלא לוסיף עלה הוא אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא אטו ערבא לאו בתר יתמי אזיל
Un homme mourut en laissant un frère. Rami bar ’Hama pensait dire : cela aussi fait partie de ce à quoi il ne faut pas ajouter. Rava lui dit : quelle différence y a-t-il entre « mon père ne m’a pas donné d’instruction » et « mon frère ne m’a pas donné d’instruction » ?
ההוא דשכיב ושבק אחא סבר רמי בר חמא למימר הא נמי דלא לוסיף עלה הוא אמר ליה רבא מה לי שלא פקדני אבא ומה לי שלא פקדני אחי
Rav ’Hama a dit : maintenant qu’il n’a été dit de halakha ni selon Rav et Chmouel, ni selon Rabbi Éléazar, le juge qui a agi selon Rav et Chmouel a bien agi, et celui qui a agi selon Rabbi Éléazar a bien agi.
אמר רב חמא השתא דלא איתמר הלכתא לא כרב ושמואל ולא כרבי אלעזר האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כרבי אלעזר עבד
Rav Papa a dit : un acte d’orphelins, nous ne le déchirons pas et nous ne recouvrons pas par lui. Nous ne recouvrons pas par lui, car peut-être pensons-nous comme Rav et Chmouel ; et nous ne le déchirons pas, car le juge qui a agi selon Rabbi Éléazar a bien agi.
אמר רב פפא האי שטרא דיתמי לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה אגבויי לא מגבינן ביה דלמא סבירא לן כרב ושמואל ומקרע לא קרעינן ליה דהאי דיינא דעבד כרבי אלעזר עבד
Un juge agit selon Rabbi Éléazar. Il y avait un jeune érudit dans sa ville, qui lui dit : « J’apporterai une lettre d’Occident [disant] que la halakha n’est pas selon Rabbi Éléazar. » Il lui répondit : « Quand tu l’apporteras [nous verrons]. » Il vint devant Rav ’Hama, qui lui dit : ce juge qui a agi selon Rabbi Éléazar a bien agi.
« Et voici ceux qui prêtent serment. » Est-il donc question d’insensés ? Voici ce qu’il dit : et voici ceux qui prêtent serment, non sur une réclamation de certitude mais sur une réclamation de supposition : les associés, les métayers…
ואלו נשבעין: אטו בשופטני עסקינן הכי קאמר ואלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא השותפין והאריסין
Il a été enseigné : le fils de la maison dont on a parlé n’est pas celui qui entre et sort sur ses pieds, mais celui qui fait entrer et sortir les ouvriers, qui fait entrer et sortir les produits.
תנא בן בית שאמרו לא שנכנס ויוצא ברגליו אלא מכניס לו פועלין ומוציא לו פועלין מכניס לו פירות ומוציא לו פירות
Selon qui ? Selon Chmouel ? Mais Rabbi ’Hiya n’a-t-il pas enseigné [une baraïta] à l’appui de Rav ? Dis : une négation de la réclamation [de deux maot], selon Rav.
כמאן כשמואל והתני רבי חייא לסיועיה לרב אימא כפירת טענה כרב:
Viens écouter : s’il lui a emprunté la veille de l’année sabbatique, et qu’à l’issue de l’année sabbatique il est devenu son associé ou son métayer, on n’adjoint pas. La raison est qu’il lui a emprunté la veille de l’année sabbatique, et que l’année sabbatique est venue l’annuler ; mais pour les autres années du septennat, on adjoint !
ת"ש לוה הימנו ערב שביעית ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף או אריס אין מגלגלין טעמא דלוה הימנו ערב שביעית דאתיא שביעית אפקעתיה הא שאר שני שבוע מגלגלין
Ne dis pas : mais pour les autres années du septennat, on adjoint ; dis plutôt : s’il est devenu son associé ou son métayer la veille de l’année sabbatique, et qu’à l’issue de l’année sabbatique il lui a emprunté, on adjoint.
לא תימא הא שאר שני שבוע מגלגלין אלא אימא נעשה לו שותף או אריס ערב שביעית ולמוצאי שביעית לוה הימנו מגלגלין
Mais cela est enseigné explicitement : s’il est devenu son associé ou son métayer la veille de l’année sabbatique, et qu’à l’issue de l’année sabbatique il lui a emprunté, on adjoint. Déduis-en qu’on adjoint dans [un serment] des Sages. Déduis-en.
הא בהדיא קתני לה נעשה לו שותף או אריס ערב שביעית ולמוצאי שביעית לוה הימנו מגלגלין ש"מ מגלגלין בדרבנן ש"מ
Original : Shevuot 48b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.