Structure du débat :Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
à Ovlin, et il le trouva assis dans une impasse qui n’avait qu’un seul montant. Il lui dit : mon fils, fais un autre montant. Il lui dit : ai-je donc besoin de la fermer ? Il lui dit : qu’elle soit fermée, qu’importe ?
לאובלין ומצאו שיושב במבוי שאין לו אלא לחי אחד אמר לו בני עשה לחי אחר אמר לו וכי לסותמו אני צריך א"ל יסתם ומה בכך
Rabban Chimon ben Gamliel a dit : Beit Chammaï et Beit Hillel ne sont pas en désaccord sur une impasse de moins de quatre coudées, qu’elle n’a besoin de rien. Sur quoi sont-ils en désaccord ? Sur [une impasse] large de quatre coudées jusqu’à dix, où Beit Chammaï disent : un montant et une poutre ; et Beit Hillel disent : soit un montant, soit une poutre.
אמר רשב"ג לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שאינו צריך כלום על מה נחלקו על רחב מארבע אמות ועד עשר שב"ש אומרים לחי וקורה וב"ה אומרים או לחי או קורה
Il enseigne en tout cas : « ai-je donc besoin de la fermer ? » Cela va bien si tu dis : des montants et une poutre ; c’est pourquoi il dit : « ai-je donc besoin de la fermer ? » Mais si tu dis : des montants sans poutre, que signifie « la fermer » ?
קתני מיהת וכי לסותמו אני צריך אי אמרת בשלמא לחיין וקורה משום הכי אמר וכי לסותמו אני צריך אלא אי אמרת לחיין בלא קורה מאי לסותמו
Le Maître a dit : « Rabban Chimon ben Gamliel a dit : Beit Chammaï et Beit Hillel ne sont pas en désaccord sur une impasse de moins de quatre coudées, qu’elle n’a besoin de rien. » Mais nous avons appris : « Au nom de Rabbi Yichmaël, un disciple dit devant Rabbi Akiva : Beit Chammaï et Beit Hillel ne sont pas en désaccord sur une impasse de moins de quatre coudées, qu’elle est rendue permise soit par un montant, soit par une poutre » !
אמר מר אמר רבן שמעון בן גמליאל לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שפחות מארבע אמות שאינו צריך כלום והא אנן תנן משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני ר"ע לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה
Rav Achi a dit : voici ce qu’il dit : elle n’a pas besoin d’un montant et d’une poutre comme [le disent]Beit Chammaï, ni de montants comme [le dit]Rabbi Eliézer, mais soit d’un montant, soit d’une poutre comme [le disent] Beit Hillel.
אמר רב אשי הכי קאמר אינו צריך לחי וקורה כב"ש ולא לחיין כר' אליעזר אלא או לחי או קורה כבית הלל
Rav Chéchet a dit au nom de Rav Yirmeya bar Abba, au nom de Rav : les Sages concèdent à Rabbi Eliézer[ce qui concerne] les bandes d’une cour ; et Rav Na’hman a dit : la halakha est selon Rabbi Eliézer pour les bandes d’une cour.
אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מודים חכמים לרבי אליעזר בפסי חצר ורב נחמן אמר הלכה כר' אליעזר בפסי חצר
Rav Na’hman bar Its’hak a dit : qui sont ceux qui « concèdent » ? Rabbi. [Rav Na’hman dit] « la halakha » : on en conclut qu’ils sont en désaccord ; [qui est en désaccord avec lui ?] Les rabbins, car il a été enseigné : Une cour est rendue permise par une bande ; Rabbi dit : par deux bandes.
אמר רב נחמן בר יצחק מאן מודים ר' הלכה מכלל דפליגי [מאן פליג עליה] רבנן דתניא חצר ניתרת בפס אחד רבי אומר בשני פסין
Rabbi Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : une cour nécessite deux bandes. Rabbi Zeïra dit à Rabbi Assi : Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? Mais c’est toi qui as dit au nom de Rabbi Yo’hanan : les bandes d’une cour doivent avoir quatre [palmes] ; et si tu dis : quatre d’un côté et quatre de l’autre,
אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן חצר צריכה שני פסין אמר ליה רבי זירא לרבי אסי מי אמר רבי יוחנן הכי והא את הוא דאמרת משמיה דר' יוחנן פסי חצר צריכין שיהא בהן ד' וכי תימא ארבעה מכאן וארבעה מכאן
Rav Adda bar Avimi n’a-t-il pas enseigné devant Rabbi ’Hanina — et certains disent : devant Rabbi ’Hanina bar Papi — : la petite, de dix ; la grande, de onze ?
והתני רב אדא בר אבימי קמיה דרבי חנינא ואמרי לה קמיה דר' חנינא בר פפי קטנה בעשר וגדולה באחת עשרה
Rav Yossef a dit au nom de Rav Yehouda, au nom de Chmouel : une cour est rendue permise par une bande. Abayé dit à Rav Yossef : Chmouel a-t-il dit cela ? Mais Chmouel a dit à Rav ’Hanania bar Chila : toi, ne tranche dans un cas concret que par la majeure partie de la paroi ou par deux bandes !
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד אמר ליה אביי לרב יוסף מי אמר שמואל הכי והא אמר ליה שמואל לרב חנניה בר שילא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין
Il lui dit : et moi, ne sais-je pas qu’il y eut un cas à Doura deRe’outa ? C’était une langue de mer qui pénétrait dans une cour ; on vint devant Rav Yehouda, et il n’exigea qu’une bande.
אמר ליה ואנא לא ידענא דעובדא הוה בדורה דרעותא לשון ים הנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד
comme Rabbi Tavla demanda à Rav : une cloison suspendue peut-elle rendre permise une ruine ? Il lui dit : une cloison suspendue ne rend permis que pour l’eau ; c’est une indulgence que les Sages ont accordée pour l’eau.
כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים
Quand Rav Papa et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, vinrent de l’école de Rav, ils l’expliquèrent : d’un seul côté, quatre ; des deux côtés, un peu ici et un peu là.
כי אתו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן
Rav Papa a dit : si quelque chose me pose difficulté, c’est ceci : Chmouel a dit à Rav ’Hanania bar Chila : toi, ne tranche dans un cas concret que par la majeure partie de la paroi ou par deux bandes.
אמר רב פפא אי קשיא לי הא קשיא לי דאמר ליה שמואל לרב חנניה בר שילא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין
Pourquoi me faut-il la majeure partie de la paroi ? Une bande de quatre suffit ! Et si tu dis : que veut dire « par la majeure partie de la paroi » ? Une paroi de sept, où quatre font la majeure partie de la paroi — pourquoi me faut-il quatre ? Trois et un peu suffisent, puisque Rav A’hlaï — et certains disent Rav Ye’hiel — a dit : jusqu’à quatre !
למה לי רוב דופן בפס ארבעה סגי וכי תימא מאי ברוב דופן בדופן שבעה דבארבעה הוה ליה רוב דופן למה לי ארבעה בשלשה ומשהו סגי דהא אמר רב אחלי ואיתימא רב יחיאל עד ארבעה
Si tu veux, dis : ici pour la cour, là pour l’impasse ; et si tu veux, dis : [l’enseignement] de Rav A’hlaï lui-même fait l’objet d’une controverse entre Tannaïm.
איבעית אימא כאן בחצר כאן במבוי ואיבעית אימא דרב אחלי גופיה תנאי היא
Nos maîtres ont enseigné : Une langue de mer qui pénètre dans une cour, on n’y puise pas le Chabbat, à moins qu’elle n’ait une cloison haute de dix palmes. Quand est-ce dit ? Lorsque sa brèche est de plus de dix ; mais [pour une brèche de] dix, il n’est besoin de rien.
תנו רבנן לשון ים הנכנס לחצר אין ממלאין הימנו בשבת אלא אם כן יש לו מחיצה גבוה י' טפחים בד"א שפירצתו ביותר מעשרה אבל עשרה אין צריך כלום
C’est puiser qu’on ne peut pas ; mais transporter, on le peut ? La cour n’est-elle pas ouverte sur toute sa largeur vers un endroit qui lui est interdit ?
ממלא הוא דלא ממלאינן הא טלטולי מטלטלינן והא נפרצה חצר במלואה למקום האסור לה
Original : Eruvin 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.