De quoi s’occupe-t-on ici ? Du cas où elle a des rebords.
הכא במאי עסקינן דאית ליה גידודי:
Érouvin 12b עירובין
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yehouda a dit : une impasse dans laquelle on n’a pas fait d’association, si on l’a mise en conformité par un montant, celui qui lance dedans [depuis le domaine public] est coupable ; si on l’a mise en conformité par une poutre, celui qui lance dedans est exempt.
אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור
Rav Chéchet objecta : la raison est qu’on n’y a pas fait d’association ; mais si on y a fait une association, même si on l’a mise en conformité par une poutre, il serait aussi coupable ? Ce pain en fait-il un domaine privé ou un domaine public ?
מתקיף לה רב ששת טעמא דלא נשתתפו בו הא נשתתפו בו אפילו הכשירו בקורה נמי חייב וכי ככר זו עשה אותו רשות היחיד או רשות הרבים
Et il a été enseigné : Les cours publiques et les impasses qui ne débouchent pas des deux côtés, qu’on y ait fait un érouv ou non, celui qui lance dedans est coupable !
והתניא חצירות של רבים ומבואות שאינן מפולשין בין עירבו ובין לא עירבו הזורק לתוכן חייב
Mais si cela a été dit, voici comment cela a été dit : Rav Yehouda a dit : une impasse qui n’est pas apte à l’association, si on l’a mise en conformité par un montant, celui qui lance dedans est coupable ; si on l’a mise en conformité par une poutre, celui qui lance dedans est exempt.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור
Il en ressort qu’il estime que le montant [sert] de cloison et la poutre de signal. Et de même Rabba a dit : le montant [sert] de cloison et la poutre de signal. Et Rava a dit : l’un et l’autre [servent] de signal.
אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר רבה לחי משום מחיצה וקורה משום היכר ורבא אמר אחד זה ואחד זה משום היכר
Rabbi Ya’akov bar Abba objecta à Rava : Celui qui lance dans une impasse : si elle a un montant, il est coupable ; si elle n’a pas de montant, il est exempt.
איתיביה רבי יעקב בר אבא לרבא הזורק למבוי יש לו לחי חייב אין לו לחי פטור
Voici ce qu’il dit : [si] elle n’a besoin que d’un montant, celui qui lance dedans est coupable ; [si elle a besoin d’un] montant et d’autre chose, celui qui lance dedans est exempt.
הכי קאמר אינו צריך אלא לחי הזורק לתוכו חייב לחי ודבר אחר הזורק לתוכו פטור
Il objecta : Bien plus, a dit Rabbi Yehouda : celui qui a deux maisons des deux côtés du domaine public fait un montant d’un côté et un montant de l’autre, ou une poutre d’un côté et une poutre de l’autre, et il peut porter et transporter au milieu.
איתיביה יתר על כן אמר רבי יהודה מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשות הרבים עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע
Ils lui dirent : on ne fait pas d’érouv pour le domaine public de cette manière.
אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך
Là, Rabbi Yehouda estime que deux cloisons [suffisent selon] la Torah.
התם קסבר רבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : une impasse dont la longueur égale la largeur n’est pas rendue permise par un montant minime. Rav ’Hiya bar Achi a dit au nom de Rav : une impasse dont la longueur égale la largeur n’est pas rendue permise par une poutre d’un palme.
אמר רב יהודה אמר רב מבוי שארכו כרחבו אינו ניתר בלחי משהו אמר רב חייא בר אשי אמר רב מבוי שארכו כרחבו אינו ניתר בקורה טפח
Rabbi Zeïra a dit : combien l’enseignement des anciens est précis ! Puisque sa longueur égale sa largeur, c’est une cour, et une cour n’est pas rendue permise par un montant et une poutre, mais par une bande de quatre.
אמר רבי זירא כמה מכוונן שמעתא דסבי כיון דארכו כרחבו הוה ליה חצר וחצר אינה ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ארבעה
Rabbi Zeïra a dit : si quelque chose me pose difficulté, c’est ceci : que ce montant soit comme une bande minime, et qu’elle soit permise !
אמר רבי זירא אי קשיא לי הא קשיא לי ליהוי האי לחי כפס משהו ונשתרי
Il lui avait échappé ce qu’a dit Rabbi Assi au nom de Rabbi Yo’hanan : les bandes d’une cour doivent avoir quatre [palmes].
אישתמיטתיה הא דאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן פסי חצר צריכין שיהא בהן ארבעה
Rav Na’hman a dit : nous tenons [cette tradition] : quelle est l’impasse rendue permise par un montant et une poutre ? Toute [impasse] dont la longueur dépasse la largeur et dans laquelle ouvrent des maisons et des cours. Et quelle est la cour qui n’est pas rendue permise par un montant et une poutre, mais par une bande de quatre ? Toute [cour] qui est carrée.
אמר רב נחמן נקטינן איזהו מבוי שניתר בלחי וקורה כל שארכו יתר על רחבו ובתים וחצרות פתוחים לתוכו ואיזו היא חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ארבעה כל שמרובעת
Carrée, oui ; ronde, non ? Voici ce qu’il dit : si sa longueur dépasse sa largeur, c’est une impasse, et pour une impasse un montant et une poutre suffisent ; sinon, c’est une cour.
מרובעת אין עגולה לא הכי קאמר אי ארכה יתר על רחבה הוה ליה מבוי ומבוי בלחי וקורה סגיא ואי לא הוה לה חצר
Et de combien ? Chmouel pensait dire : jusqu’à ce qu’il y ait le double de sa largeur. Rav lui dit : voici ce qu’a dit mon oncle : même un peu.
וכמה סבר שמואל למימר עד דאיכא פי שנים ברחבה אמר ליה רב הכי אמר חביבי אפילו משהו:
« Au nom de Rabbi Yichmaël, un disciple dit, etc. »
משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד כו':
Original : Eruvin 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.