de bassins, de sacs, de roseaux, de bottes de tiges : on peut porter à l’intérieur, pourvu qu’il n’y ait pas entre un chameau et l’autre la mesure d’un chameau, entre une selle et l’autre la mesure d’une selle, entre un bassin et l’autre la mesure d’un bassin.
בעביטין בשליפין בקנים בקולחות מטלטלין בתוכה ובלבד שלא יהא בין גמל לגמל כמלא גמל ובין אוכף לאוכף כמלא אוכף ובין עביט לעביט כמלא עביט
Viens et entends : il se trouve que tu dis qu’il y a trois mesures pour les cloisons : pour tout [élément] de moins de trois [palmes], il faut qu’il n’y ait pas entre l’un et l’autre trois [palmes], afin que le chevreau ne puisse s’y glisser tête la première.
תא שמע נמצאת אתה אומר שלש מדות במחיצות: כל שהוא פחות משלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש
Pour tout [élément] de trois [palmes], et de trois à quatre, il faut qu’il n’y ait pas entre l’un et l’autre sa propre mesure, afin que l’ouvert ne soit pas égal au debout ; et si l’ouvert dépassait le debout, même en face du debout c’est interdit.
כל שהוא ג' ומג' עד ד' צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו כדי שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור
Pour tout [élément] de quatre [palmes], et de quatre jusqu’à dix coudées, il faut qu’il n’y ait pas entre l’un et l’autre sa propre mesure, afin que l’ouvert ne soit pas égal au debout ; si l’ouvert était égal au debout, en face du debout c’est permis, en face de l’ouvert c’est interdit ; et si le debout dépassait l’ouvert, même en face de l’ouvert c’est permis.
כל שהוא ד' ומארבעה עד עשר אמות צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ כעומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור ואם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר
[Si la cloison] a une brèche de plus de dix [coudées], c’est interdit. S’il y avait là des piquets et qu’on leur fait un encadrement par le haut, même pour plus de dix c’est permis.
נפרצה ביותר מעשר אסור היו שם קנים הדוקרנים ועושה להן פיאה מלמעלה אפילו ביותר מעשר מותר
En tout cas, le début enseigne : de trois à quatre, pourvu qu’il n’y ait pas entre l’un et l’autre sa propre mesure. C’est une réfutation de Rav Papa !
קתני מיהת רישא מג' ועד ד' ובלבד שלא יהא בין זה לזה כמלואו תיובתא דרב פפא
C’est d’ailleurs logique, puisqu’on enseigne : si l’ouvert dépassait le debout, même en face du debout c’est interdit ; donc s’il est égal au debout, c’est permis. Déduis-en cela.
הכי נמי מסתברא מדקתני אם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור הא כעומד מותר שמע מינה
Dirons-nous que c’est une réfutation de Rav Houna, fils de Rav Yehochoua ? Il te dira : selon ton raisonnement, dis la fin : si le debout dépassait l’ouvert, même en face de l’ouvert c’est permis ; donc s’il est égal à l’ouvert, c’est interdit.
לימא תיהוי תיובתיה דר"ה בריה דרב יהושע אמר לך וליטעמיך אימא סיפא אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר הא כפרוץ אסור
La fin ne fait pas difficulté pour Rav Papa : puisqu’il a enseigné au début « l’ouvert dépasse le debout », il a enseigné à la fin « le debout dépasse l’ouvert ».
סיפא לרב פפא לא קשיא איידי דתנא רישא פרוץ מרובה על העומד תנא סיפא עומד מרובה על הפרוץ
Le début ne fait pas difficulté pour Rav Houna, fils de Rav Yehochoua : puisqu’il voulait enseigner à la fin « le debout dépasse l’ouvert », il a enseigné au début « l’ouvert dépasse le debout ».
רישא לרב הונא בריה דרב יהושע לא קשיא איידי דבעי למיתני סיפא עומד מרובה על הפרוץ תנא רישא פרוץ מרובה על העומד
Mais selon Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, qu’on les regroupe et qu’on enseigne : pour tout [élément] de moins de trois et de trois [palmes], il faut qu’il n’y ait pas entre l’un et l’autre trois [palmes] !
אלא לרב הונא בריה דרב יהושע ליערבינהו וליתננהו כל שהוא פחות משלשה ושלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה
[On ne l’a pas fait] parce que l’invalidité du début ne ressemble pas à l’invalidité de la fin : l’invalidité du début est afin que le chevreau ne s’y glisse pas d’un seul coup ; l’invalidité de la fin est afin que l’ouvert ne soit pas égal au debout.
משום דלא דמי פסולא דרישא לפסולא דסיפא פסולא דרישא כדי שלא יזדקר הגדי בבת אחת פסולא דסיפא שלא יהא פרוץ כעומד
« Moins de trois » : selon qui est-ce ? Selon les Sages, qui disent : pour moins de trois, nous disons lavoud [les éléments sont considérés comme joints] ; pour trois, nous ne disons pas lavoud.
פחות משלשה מני רבנן היא דאמרי פחות משלשה אמרינן לבוד שלשה לא אמרינן לבוד
Dis la fin : pour tout [élément] de trois [palmes], et de trois à quatre —
אימא סיפא כל שהוא שלשה ומשלשה ועד ארבעה
Original : Eruvin 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.