Structure du débat :Michna 1Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
nous voici arrivés à Rabban Chimon ben Gamliel, qui dit : pour moins de quatre, c’est lavoud. Car si c’était selon les Sages, « de trois à quatre » — trois et quatre, c’est la même chose !
אתאן לרבן שמעון בן גמליאל דאמר פחות מארבעה לבוד דאי רבנן משלשה ועד ארבעה שלשה וארבעה חד הוא
Abayé dit : puisque le début est selon les Sages, la fin aussi est selon les Sages ; et les Sages reconnaissent que, pour qu’un [élément] permette [de porter] en face de lui, s’il a un espace de quatre [palmes], il compte, et sinon, il ne compte pas.
אמר אביי מדרישא רבנן סיפא נמי רבנן ומודו רבנן דכל למישרא כנגדו אי איכא מקום ארבעה חשיב ואי לא לא חשיב
רבא אמר מדסיפא רבן שמעון בן גמליאל רישא נמי רבן שמעון בן גמליאל וכי אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרי' לבוד הנ"מ למעלה אבל למטה הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה לא אמרי' לבוד
« Dont la majeure partie » — comment peux-tu le penser ? Dis plutôt : où l’on a multiplié les portes et les fenêtres, c’est permis, pourvu que le debout dépasse l’ouvert.
שרובן סלקא דעתך אלא שריבה בהן פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ
Une réfutation, et la halakha [suit pourtant son avis] ? Oui, parce que la Michna s’accorde précisément avec lui, car nous avons appris : « que les brèches ne soient pas plus importantes que la partie construite » ; donc si elles sont égales à la partie construite, c’est permis.
תיובתא והילכתא אין משום דדייקא מתני' כוותיה דתנן לא יהיו פרצות יתירות על הבנין הא כבנין מותר:
MICHNA: On entoure [le campement] de trois cordes, l’une au-dessus de l’autre et celle-ci au-dessus de celle-là, pourvu qu’il n’y ait pas trois palmes entre une corde et la suivante.
מתני׳ מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהו בין חבל לחבירו שלשה טפחים
C’est [seulement] au sujet d’une caravane qu’ils ont parlé — paroles de Rabbi Yehouda. Mais les Sages disent : ils n’ont parlé de la caravane que parce que c’est le cas habituel.
בשיירא דברו דברי ר' יהודה וחכמים אומרים לא דברו בשיירא אלא בהווה
Toute cloison qui n’est pas [faite] de chaîne et de trame n’est pas une cloison — paroles de Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda. Mais les Sages disent : l’une des deux choses [suffit].
כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי בר' יהודה וחכמים אומרים אחד משני דברים:
GUEMARA:Rav Hamnouna dit au nom de Rav : voici qu’ils ont dit que lorsque le debout dépasse l’ouvert dans le sens de la chaîne, c’est [considéré comme] debout. Rav Hamnouna demanda : dans le sens de la trame, qu’en est-il ?
גמ׳ אמר רב המנונא אמר רב הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ בשתי הוי עומד בעי רב המנונא בערב מאי
Abayé dit : viens et entends : « La mesure des cordes et leur épaisseur doit dépasser une palme, afin que le tout fasse dix palmes. » Or s’il en était ainsi, pourquoi me faut-il plus d’une palme ?
אמר אביי תא שמע שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהו הכל עשרה טפחים ואי איתא למה לי יתר על טפח
Qu’on fasse moins de trois [palmes d’intervalle] et une corde d’épaisseur minime, moins de trois et une corde d’épaisseur minime, moins de quatre et une corde d’épaisseur minime !
ליעביד פחות משלשה וחבל משהו פחות משלשה וחבל משהו פחות מארבעה וחבל משהו
Et selon ton raisonnement, ce [vide de] moins de quatre, où le placerait-on ? Si on le place en bas, c’est comme une cloison que les chevreaux traversent ;
ותיסברא האי פחות מארבעה היכא מוקים ליה אי מוקים ליה תתאי הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה
si on le place au milieu, le debout dépasse l’ouvert de deux côtés — tu en déduis donc que lorsque le debout dépasse l’ouvert de deux côtés, c’est [considéré comme] debout.
אי מוקים ליה במיצעי הוה ליה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות שמעת מינה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות הוי עומד
Voici plutôt ce que Rav Hamnouna demandait : par exemple, s’il apporte une natte de sept [palmes] et un peu, y découpe [une ouverture de] trois, en laisse quatre et un peu, et la dresse à moins de trois [palmes du sol].
אלא רב המנונא הכי קא מיבעיא ליה כגון דאייתי מחצלת דהוי ז' ומשהו וחקק בה ג' ושבק בה ד' ומשהו ואוקמיה בפחות מג'
Rav Achi dit : c’est au sujet d’une cloison suspendue qu’il se posait la question, comme Rabbi Tavla l’a demandé à Rav : une cloison suspendue peut-elle permettre [de porter] dans une ruine ? Il lui répondit : une cloison suspendue ne permet [de porter] que sur l’eau ; c’est un allègement que les Sages ont accordé pour l’eau.
רב אשי אמר מחיצה תלויה איבעיא ליה כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה א"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים:
« On entoure de roseaux, etc. » Pour une caravane, oui ; pour un particulier, non ? Or il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : pour toutes les cloisons de Chabbat, on n’a pas permis à un particulier plus qu’un espace de deux séa !
מקיפין בקנים וכו': בשירא אין ביחיד לא והתניא ר' יהודה אומר כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יותר מבית סאתים
C’est comme l’a dit Rav Na’hman — certains disent Rav Bivi bar Abayé : cela n’a été nécessaire que pour leur accorder tout ce dont ils ont besoin ; ici aussi, c’est pour leur accorder tout ce dont ils ont besoin.
כדאמר רב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי לא נצרכא אלא ליתן להן כל צרכן ה"נ ליתן להן כל צרכן
Où a été dite [la parole] de Rav Na’hman — certains disent Rav Bivi bar Abayé ? Sur ce que nous avons appris : « Toute cloison qui n’est pas de chaîne et de trame n’est pas une cloison — paroles de Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda. »
היכא איתמר דרב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי אהא דתנן כל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה דברי ר' יוסי בר' יהודה
Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, a-t-il vraiment dit cela ? Or il a été enseigné : un particulier comme une caravane [peuvent se servir] de cordes. Quelle différence y a-t-il entre un particulier et une caravane ? Au particulier, on accorde un espace de deux séa ; à deux personnes, on accorde un espace de deux séa ; trois forment une caravane, et on leur accorde un espace de six [séa] — paroles de Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda.
ומי א"ר יוסי בר' יהודה הכי והתניא אחד יחיד ואחד שיירא לחבלים ומה בין יחיד לשיירא יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להם בית סאתים ג' נעשו שיירא ונותנין להן בית שש דברי ר' יוסי ברבי יהודה
Et les Sages disent : au particulier comme à la caravane, on accorde tout ce dont ils ont besoin, pourvu qu’il ne reste pas un espace de deux séa inoccupé.
וחכמים אומרים אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צרכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי
Rav Na’hman enseigna publiquement au nom de notre maître Chmouel : au particulier, on accorde un espace de deux séa ; à deux personnes, on accorde un espace de deux séa ; trois forment une caravane, et on leur accorde un espace de six [séa].
דרש רב נחמן משום רבינו שמואל יחיד נותנין לו בית סאתים ב' נותנין להן בית סאתים ג' נעשו שיירא ונותנין להן בית שש
Rav Na’hman plaça de nouveau un interprète auprès de lui et enseigna : les paroles que je vous ai dites étaient une erreur de ma part. En vérité, voici ce qu’ils ont dit : au particulier, on accorde un espace de deux séa ; à deux personnes, on accorde un espace de deux séa ; trois forment une caravane, et on leur accorde tout ce dont ils ont besoin.
הדר אוקים רב נחמן אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להן בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן כל צרכן
Original : Eruvin 16b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.