ce qui fait environ dix [coudées] — paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : environ treize coudées, et environ quatorze coudées.
שהן כעשר דברי ר"מ ר' יהודה אומר כשלש עשרה אמה וכארבע עשרה אמה
Érouvin 19b עירובין
Structure du débat :Question 4Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Environ dix » ? Ce sont exactement dix ! [Il le dit] parce qu’il voulait enseigner ensuite « environ treize ».
כעשר הא עשר הויין משום דבעי למיתנא סיפא כשלש עשרה
« Environ treize » ? Il y en a davantage ! [Il le dit] parce qu’il voulait enseigner « environ quatorze ». Et « environ quatorze » ? Il n’y en a pas autant ! Rav Papa dit : [cela signifie] plus de treize sans atteindre quatorze.
כשלש עשרה טפי הויין משום דבעי למתני כארבע עשרה וכארבע עשרה הא לא הויא אמר רב פפא יתירות על שלש עשרה ואינן מגיעות לארבע עשרה
Rav Papa dit : pour une citerne de huit [coudées], tous s’accordent qu’il ne faut pas de [montants] simples ;
א"ר פפא בבור שמונה דכ"ע לא פליגי דלא בעינן פשוטין
pour une citerne de douze, tous s’accordent qu’il faut des [montants] simples ;
בבור שתים עשרה דכ"ע לא פליגי דבעינן פשוטין
ils ne divergent que de huit à douze : selon Rabbi Meïr, il faut des [montants] simples ; selon Rabbi Yehouda, il ne faut pas de [montants] simples.
כי פליגי משמונה עד שתים עשרה לר' מאיר בעינן פשוטין לר' יהודה לא בעינן פשוטין
Et Rav Papa, que nous enseigne-t-il ? Nous l’avons déjà appris !
ורב פפא מאי קמ"ל תנינא
Rav Papa n’avait pas entendu la baraïta, et il nous enseigne [une règle] conforme à la baraïta.
רב פפא ברייתא לא שמיע ליה וקמ"ל כברייתא:
Signe mnémotechnique : Arikh, Yoter, Tel, ’Hitsat, ’Hatser, Chibcha. Abayé demanda à Rabba : s’il a allongé les [montants] doubles de la mesure des simples, selon Rabbi Meïr, qu’en est-il ?
ארי"ך יות"ר בת"ל חיצ"ת חצ"ר שיבש"ה סימן: בעא מיניה אביי מרבה האריך בדיומדין כשיעור פשוטין לר"מ מהו
Il lui répondit : vous l’avez appris : « pourvu qu’il amplifie les montants » ; n’est-ce pas qu’il allonge les doubles ? Non, c’est qu’il en ajoute et fait des simples.
א"ל תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמאריך בדיומדין לא דמפיש ועביד פשוטין
S’il en est ainsi, au lieu de « pourvu qu’il amplifie les montants », il aurait fallu « jusqu’à ce qu’il ajoute des montants » ! Enseigne : « jusqu’à ce qu’il ajoute des montants ».
א"ה האי ובלבד שירבה בפסין עד שירבה פסין מיבעי ליה תני עד שירבה פסין
Certains disent : il lui répondit : vous l’avez appris : « pourvu qu’il amplifie les montants » ; n’est-ce pas qu’il en ajoute et fait des simples ? Non, c’est qu’il allonge les doubles.
א"ד א"ל תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמפיש ועביד פשוטין לא דמאריך בדיומדין
C’est aussi logique, puisqu’on enseigne « pourvu qu’il amplifie les montants ». Déduis-en cela.
הכי נמי מסתברא מדקתני ובלבד שירבה בפסין ש"מ
Abayé demanda à Rabba : au-delà de treize coudées et un tiers, selon Rabbi Yehouda, qu’en est-il ? Fait-il des [montants] simples ou allonge-t-il les doubles ?
בעא מיניה אביי מרבה יותר משלש עשרה אמה ושליש לר' יהודה מהו פשוטין עביד או בדיומדין מאריך
Il lui répondit : vous l’avez appris : de combien peut-on les rapprocher ? De la mesure de la tête et de la plus grande partie [du corps] d’une vache. Et de combien peut-on les éloigner ? Même [d’un espace d’]un kor, même de deux kor.
א"ל תניתוה כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה וכמה מרוחקין אפי' כור ואפי' כוריים
Rabbi Yehouda dit : un espace de deux séa est permis ; plus d’un espace de deux séa est interdit. On dit à Rabbi Yehouda : ne reconnais-tu pas que pour un parc, une bergerie, une arrière-cour et une cour, même de cinq kor et même de dix kor, c’est permis ?
ר' יהודה אומר בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור אמרו לו לר' יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בת חמשת כורים ואפי' בת עשרה כורים שמותר
Il leur répondit : celle-ci est une cloison, et ceux-là sont des montants.
אמר להן זו מחיצה ואלו פסין
Or s’il en était [ainsi, qu’il allonge les doubles], il aurait fallu dire : celle-ci est une cloison et celle-là [aussi] est une cloison !
ואם איתא זו מחיצה וזו (היא) מחיצה מיבעי ליה
Voici ce qu’il veut dire : celle-ci a le statut d’une cloison, et ses brèches [sont admises jusqu’à] dix [coudées] ; ceux-là ont le statut de montants, et leurs brèches [sont admises jusqu’à] treize coudées et un tiers.
הכי קאמר זו תורת מחיצה עליה ופרצותיה בעשר ואלו תורת פסין עליהן ופרצותיהן בשלש עשרה אמה ושליש
Abayé demanda à Rabba : un monticule qui s’élève de dix [palmes] sur [une distance de] quatre [coudées], est-il considéré comme un [montant] double ou n’est-il pas considéré comme un [montant] double ?
בעא מיניה אביי מרבה תל המתלקט עשרה מתוך ארבע נידון משום דיומד או אינו נידון משום דיומד
Il lui répondit : vous l’avez appris : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : s’il y avait là une pierre carrée, on considère : si, en la divisant [en pensée], elle a une coudée de ce côté-ci et une coudée de ce côté-là, elle est considérée comme un [montant] double ; sinon, elle n’est pas considérée comme un [montant] double.
א"ל תניתוה ר' שמעון בן אלעזר אומר היתה שם אבן מרובעת רואין כל שאילו תחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד
Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, dit : s’il y avait là une pierre ronde, on considère : si, en la taillant et en la divisant [en pensée], elle a une coudée de ce côté-ci et une coudée de ce côté-là, elle est considérée comme un [montant] double ; sinon, elle n’est pas considérée comme un [montant] double.
רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר היתה שם אבן עגולה רואין כל שאילו תחקק ותחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד
Sur quoi divergent-ils ? L’un pense : nous disons une fois « on considère », mais nous ne disons pas deux fois « on considère » ; l’autre pense : nous disons même deux fois « on considère ».
במאי קא מיפלגי מר סבר חד רואין אמרינן תרי רואין לא אמרינן ומר סבר אפי' תרי רואין נמי אמרינן
Abayé demanda à Rabba : une haie de roseaux, chaque roseau [espacé du suivant] de moins de trois [palmes], est-elle considérée comme un [montant] double ou non ?
בעא מיניה אביי מרבה חיצת הקנים קנה קנה פחות משלשה נידון משום דיומד או לאו
Il lui répondit : vous l’avez appris : s’il y avait là un arbre, une clôture ou une haie de roseaux, c’est considéré comme un [montant] double. N’est-ce pas [une haie dont] chaque roseau [est espacé] de moins de trois ?
אמר ליה תניתוה היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו קנה קנה פחות משלשה
Non, une touffe de roseaux. S’il en est ainsi, c’est [le cas de] l’arbre !
לא גודריתא דקני אי הכי היינו אילן
Et sinon, quoi ? Des roseaux espacés de moins de trois, c’est [le cas de] la clôture ! Que peux-tu donc dire, sinon qu’il y a deux sortes de clôtures ? Ici aussi, deux sortes d’arbres.
ואלא מאי קנה קנה פחות משלשה היינו גדר אלא מאי אית לך למימר תרי גווני גדר הכא נמי תרי גווני אילן
Certains disent : c’est au sujet d’une touffe de roseaux qu’il se posait la question : une touffe de roseaux, qu’en est-il ? Il lui répondit : vous l’avez appris : s’il y avait là une clôture, un arbre ou une haie de roseaux, c’est considéré comme un [montant] double. N’est-ce pas une touffe de roseaux ?
איכא דאמרי גודריתא דקני קא מיבעיא ליה גודריתא דקני מאי א"ל תניתוה היה שם גדר או אילן או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו גודריתא דקני
Non, des roseaux espacés chacun de moins de trois. S’il en est ainsi, c’est [le cas de] la clôture !
לא קנה קנה פחות משלשה אי הכי היינו גדר
Et sinon, quoi ? Une touffe de roseaux, c’est [le cas de] l’arbre ! Que peux-tu donc dire, sinon
ואלא מאי גודריתא דקני היינו אילן אלא מאי אית לך למימר
Original : Eruvin 19b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.