Et de même pour un pressoir.
וכן בגת
Érouvin 20b עירובין
Structure du débat :Question 4Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pour l’homme, il a été dit qu’il faut sa tête et la plus grande partie [de son corps] ; pour la vache, faut-il sa tête et la plus grande partie [de son corps] ou non ?
גבי אדם הא אמר דבעי ראשו ורובו גבי פרה מי בעינן לה ראשה ורובה או לא
Dans tous les cas où il tient le récipient sans la tenir, ne pose pas la question : il faut que sa tête et la plus grande partie [de son corps] soient à l’intérieur. La question se pose lorsqu’il tient le récipient et la tient [aussi] : qu’en est-il ?
כל היכא דקא נקיט מנא ולא נקיט לה לא תיבעי לך דבעי ראשה ורובה מלגיו כי תבעי לך היכא דנקיט מנא ונקיט לה מאי
Il lui répondit : vous l’avez appris : « pourvu que la vache ait la tête et la plus grande partie [du corps] à l’intérieur et qu’elle boive » ; n’est-ce pas qu’il la tient et tient le récipient ? Non, c’est qu’il tient le récipient sans la tenir.
א"ל תניתוה ובלבד שתהא הפרה ראשה ורובה מבפנים ושותה מאי לאו דנקיט לה ונקיט מנא לא דנקיט מנא ולא נקיט לה
Et quand il tient le récipient sans la tenir, est-ce permis ? Or il a été enseigné : un homme ne doit pas remplir de l’eau et la placer pendant le Chabbat devant sa bête ; mais il remplit, il verse, et elle boit d’elle-même !
וכי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי והתניא לא ימלא אדם מים ויתן בשבת לפני בהמתו אבל ממלא הוא ושופך והיא שותה מאיליה
On a dit à ce sujet : Abayé a dit : ici, il s’agit d’une auge se trouvant dans le domaine public, haute de dix palmes et large de quatre, dont une extrémité pénètre entre les montants.
הא אתמר עלה אמר אביי הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה י' טפחים ורוחב ד' וראשו אחד נכנס לבין הפסין
C’est un décret, de peur qu’il ne voie que l’auge est abîmée, ne vienne à la réparer, n’emporte le seau avec lui et ne le fasse sortir du domaine privé vers le domaine public.
גזרה דילמא חזי ליה לאבוס דמקלקל ואתי לתקוניה ודרא ליה לדוולא בהדיה וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים
Mais en un tel cas, est-il passible ? Rav Safra n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Ami au nom de Rabbi Yo’hanan : celui qui déplace ses affaires d’un coin à un autre, puis change d’avis à leur sujet et les fait sortir, est exempt, car l’enlèvement n’avait pas été fait dès le premier moment dans ce but ?
וכי האי גוונא מי מיחייב והאמר רב ספרא אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך
C’est plutôt que parfois il la répare, puis rapporte [le seau], et l’introduit du domaine public vers le domaine privé.
אלא זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד
Certains disent : pour l’homme, nous avons dit qu’il lui suffit [d’introduire] sa tête et la plus grande partie [de son corps] ; pour la vache, lui suffit-il sa tête et la plus grande partie [de son corps] ou non ?
איכא דאמרי גבי אדם הא קאמרינן דסגי ליה בראשו ורובו גבי פרה מי סגי לה בראשה ורובה או לא
Lorsqu’il tient le récipient et la tient, ne pose pas la question : il lui suffit de sa tête et de la plus grande partie [de son corps]. La question se pose lorsqu’il tient le récipient sans la tenir : qu’en est-il ?
היכא דנקיט מנא ונקיט לה לא תיבעי לך דסגי לה בראשה ורובה אלא כי תיבעי לך דנקיט מנא ולא נקיט לה מאי
Il lui répondit : vous l’avez appris : « pourvu que la vache ait la tête et la plus grande partie [du corps] à l’intérieur et qu’elle boive » ; n’est-ce pas qu’il tient le récipient sans la tenir ? Non, c’est qu’il tient le récipient et la tient.
אמר ליה תניתוה ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה מבפנים ושותה מאי לאו דנקיט מנא ולא נקיט לה לא דנקיט מנא ונקיט לה
C’est aussi logique, car s’il tient le récipient sans la tenir, est-ce permis ? Or il a été enseigné : un homme ne doit pas remplir de l’eau et la placer devant sa bête ; mais il remplit, il verse, et elle boit d’elle-même !
והכי נמי מסתברא דאי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי והתניא לא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו אבל ממלא ושופך והיא שותה מאיליה
On a dit à ce sujet : Abayé a dit : ici, il s’agit d’une auge se trouvant dans le domaine public, haute de dix palmes et large de quatre, dont une extrémité pénètre entre les montants ; car parfois il voit que l’auge est abîmée, vient la réparer, emporte le seau avec lui et le fait sortir du domaine privé vers le domaine public.
הא איתמר עלה אמר אביי הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין דזמנין דחזי ליה לאבוס דמקלקל ואתי לתקוניה ודרי ליה לדוולא בהדיה וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים
Mais en un tel cas, est-il passible ? Rav Safra n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Ami au nom de Rabbi Yo’hanan : celui qui déplace ses affaires d’un coin à un autre, puis change d’avis à leur sujet et les fait sortir, est exempt, car l’enlèvement n’avait pas été fait dès le premier moment dans ce but ?
וכי האי גוונא מי מיחייב והאמר רב ספרא אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך
C’est plutôt que parfois il la répare, puis rapporte [le seau], et l’introduit du domaine public vers le domaine privé.
אלא זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה וקא מעייל ליה מרה"ר לרשות היחיד
Viens et entends : un chameau dont la tête et la plus grande partie [du corps] sont à l’intérieur, on le gave à l’intérieur. Or gaver, c’est comme tenir le récipient et tenir [la bête], et il faut [pourtant] la tête et la plus grande partie [du corps] !
תא שמע גמל שראשו ורובו מבפנים אובסין אותו מבפנים והא איבוס כמאן דנקיט מנא ונקיט לה דמיא וקא בעינן ראשה ורובה
Rav A’ha, fils de Rav Houna, dit au nom de Rav Chéchet : le chameau est différent, puisque son cou est long.
אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת שאני גמל הואיל וצוארו ארוך
Viens et entends : une bête dont la tête et la plus grande partie [du corps] sont à l’intérieur, on la gave à l’intérieur. Or gaver, c’est comme tenir le récipient et tenir [la bête], et il faut la tête et la plus grande partie [du corps] ! Que signifie « bête » ? C’est aussi du chameau qu’il est question.
ת"ש בהמה שראשה ורובה בפנים אובסין אותה מבפנים והא אבוס כמאן דנקיט מנא ונקיט לה וקא בעינן ראשו ורובו מאי בהמה נמי דקתני גמל
Mais il a été enseigné « bête », et il a été enseigné « chameau » !
והתניא בהמה והתניא גמל
Les a-t-on enseignées ensemble ? Il a été enseigné de même : Rabbi Eliézer interdit pour le chameau, puisque son cou est long.
מידי גבי הדדי תניא תנ"ה ר"א אוסר בגמל הואיל וצוארו ארוך
Rabbi Yits’hak bar Ada dit : les montants des puits n’ont été permis que pour les pèlerins des fêtes seulement. Mais il a été enseigné : les montants des puits n’ont été permis que pour les bêtes seulement ! Que signifie « les bêtes » ? Les bêtes des pèlerins ; mais l’homme
א"ר יצחק בר אדא לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד והתניא לא הותרו פסי ביראות אלא לגבי בהמה בלבד מאי בהמה בהמת עולי רגלים אבל אדם
Original : Eruvin 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.