grimpe pour monter et grimpe pour descendre [dans le puits].
מטפס ועולה מטפס ויורד
Érouvin 21a עירובין
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
En est-il ainsi ? Rav Yits’hak n’a-t-il pas dit au nom de Rav Yehouda au nom de Chmouel : les montants des puits n’ont été permis que pour un puits d’eau vive seulement ? Or si c’était pour les bêtes, que m’importe eau vive ou eau recueillie ? Il faut [donc] une chose qui convienne à l’homme.
איני והאמר רב יצחק אמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד ואי לבהמה מה לי חיים מה לי מכונסין בעינן מידי דחזי לאדם
Revenons au texte même : les montants des puits n’ont été permis que pour les bêtes seulement ; mais l’homme grimpe pour monter et grimpe pour descendre ; et si [les puits] étaient larges, même pour l’homme. Et un homme ne doit pas remplir de l’eau et la placer devant sa bête ; mais il remplit, il verse devant la bête, et elle boit d’elle-même.
גופא לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד ואם היו רחבין אפילו לאדם נמי ולא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו אבל ממלא הוא ושופך לפני בהמה ושותה מאיליה
Rav Anan objecta : s’il en est ainsi, à quoi servent les montants des puits ? Ils servent à y puiser.
מתקיף לה רב ענן אם כן מה הועילו פסי ביראות מה הועילו למלאות מהן
Mais alors, à quoi sert [la règle de] la tête et de la plus grande partie [du corps] de la vache ?
אלא מה הועיל ראשה ורובה של פרה
Abayé dit : de quoi s’agit-il ici ? D’une auge se trouvant dans le domaine public, haute de dix [palmes] et large de quatre, dont l’extrémité pénètre entre les montants, etc.
אמר אביי הכא במאי עסקינן באיבוס העומד ברה"ר גבוה עשרה ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין וכו'
Rav Yirmeya bar Abba dit au nom de Rav : il n’y a pas de [permission des] postes de garde (bourganin) en Babylonie, ni de montants de puits hors de la terre d’Israël.
אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין בבבל ולא פסי ביראות בחו"ל
Pas de postes de garde en Babylonie, parce que les inondations y sont fréquentes ; pas de montants de puits hors de la terre d’Israël, parce que les académies n’y sont pas fréquentes. Mais l’inverse, nous le pratiquons.
בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי פסי ביראות בחו"ל לא דלא שכיחי מתיבתא אבל איפכא עבדינן
Certains disent : Rav Yirmeya bar Abba dit au nom de Rav : il n’y a de postes de garde et de montants de puits ni en Babylonie ni hors de la terre d’Israël. Pas de postes de garde en Babylonie, parce que les inondations y sont fréquentes ; ni hors de la terre d’Israël, parce que les voleurs y sont fréquents.
א"ד אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין ופסי ביראות לא בבבל ולא בחו"ל בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי בחו"ל נמי לא דשכיחי גנבי
Pas de montants de puits en Babylonie, parce que l’eau y est abondante ; ni hors de la terre d’Israël, parce que les académies n’y sont pas fréquentes.
פסי ביראות בבבל לא דשכיחי מיא בחוץ לארץ נמי לא דלא שכיחי מתיבתא
Rav ’Hisda dit à Mari, fils de Rav Houna, fils de Rav Yirmeya bar Abba : on dit que vous venez de Barnach à la synagogue de Daniel, qui est à trois parasanges, pendant le Chabbat ; sur quoi vous êtes-vous appuyés ? Sur les postes de garde ? Mais le père de ton père a dit au nom de Rav : il n’y a pas de postes de garde en Babylonie !
א"ל רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא אמרי אתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל דהוה תלתא פרסי בשבתא אמאי סמכיתו אבורגנין הא אמר אבוה דאבוה משמיה דרב אין בורגנין בבבל
Il sortit et lui montra ces ruines [de villages] qui se trouvent à moins de soixante-dix coudées et un reste [les unes des autres].
נפק ואחוי ליה הנהו מתוותא דמבלען בשבעים אמה ושיריים:
Rav ’Hisda dit : Mari bar Mar a interprété publiquement : que signifie ce qui est écrit : « À toute perfection j’ai vu une limite ; Ton commandement est extrêmement vaste » (Ps 119, 96) ? Cette chose, David l’a dite sans l’expliquer ; Job l’a dite sans l’expliquer ; Ézéchiel l’a dite sans l’expliquer ; jusqu’à ce que vienne Zacharie, fils d’Iddo, qui l’a expliquée.
אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב (תהלים קיט, צו) לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד דבר זה אמרו דוד ולא פירשו אמרו איוב ולא פירשו אמרו יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו ופירשו
David l’a dite sans l’expliquer, car il est écrit : « À toute perfection j’ai vu une limite ; Ton commandement est extrêmement vaste ». Job l’a dite sans l’expliquer, car il est écrit : « Sa mesure est plus longue que la terre, et plus large que la mer » (Jb 11, 9).
אמרו דוד ולא פירשו דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד אמרו איוב ולא פירשו דכתיב (איוב יא, ט) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים
Ézéchiel l’a dite sans l’expliquer, car il est écrit : « Il le déroula devant moi, et il était écrit devant et derrière ; et il y était écrit : lamentations, murmure et gémissement » (Ez 2, 10).
אמרו יחזקאל ולא פירשו דכתיב (יחזקאל ב, י) ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי
« Lamentations » : c’est le châtiment des justes en ce monde, et ainsi il est dit : « C’est une lamentation, et on la chantera » (Ez 32, 16). « Murmure » : c’est l’octroi de la récompense des justes dans le monde futur, et ainsi il est dit : « Sur le murmure de la harpe » (Ps 92, 4). « Gémissement » : c’est le châtiment des méchants dans le monde futur, et ainsi il est dit : « Malheur sur malheur viendra » (Ez 7, 26).
קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה וכן הוא אומר (יחזקאל לב, טז) קינה היא וקוננוה והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא וכה"א (תהלים צב, ד) עלי הגיון בכנור והי זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא וכן הוא אומר (יחזקאל ז, כו) הוה על הוה תבא
Jusqu’à ce que vienne Zacharie, fils d’Iddo, qui l’a expliquée, car il est écrit : « Il me dit : Que vois-tu ? Je dis : Je vois un rouleau qui vole ; sa longueur est de vingt coudées, et sa largeur de dix coudées » (Za 5, 2). Quand tu le déplies, il fait vingt sur vingt ; et il est écrit : « il était écrit devant et derrière » (Ez 2, 10) ; quand tu le dédoubles, combien fait-il ? Quarante sur vingt.
עד שבא זכריה בן עדו ופירשו דכתיב (זכריה ה, ב) ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה וכי פשטת לה הויא לה עשרין בעשרין וכתיב היא כתובה פנים ואחור וכי קלפת לה כמה הויא לה ארבעין בעשרין
Et il est écrit : « Qui a mesuré les eaux dans le creux de sa main et réglé les cieux avec l’empan, etc. » (Is 40, 12). Il se trouve que le monde entier est un trois mille deux centième de la Torah.
וכתיב (ישעיהו מ, יב) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו' נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה
Rav ’Hisda dit encore : Mari bar Mar a interprété publiquement : que signifie ce qui est écrit : « Et voici deux paniers de figues placés devant le sanctuaire de l’Éternel ; un panier [contenait] des figues très bonnes, comme les figues
ואמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב (ירמיהו כד, א) והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה' הדוד (ה) אחד תאנים טובות מאד כתאני
Original : Eruvin 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.