à propos d’une [orge] encore jeune [dont la tige est tendre].
בדגנונייתא
Érouvin 28b עירובין
Structure du débat :Halakha 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La graine de roquette, à quoi sert-elle ? Rabbi Yo’hanan dit : Car les anciens, qui n’avaient pas de poivre, la broyaient et y trempaient le rôti.
זרע גרגיר למאי חזי א"ר יוחנן שכן ראשונים שלא היה להן פלפלין שוחקין אותו ומטבילין בו את הצלי
Rabbi Zeïra, quand il était affaibli par son étude, allait s’asseoir à l’entrée [de la maison d’étude] de Rav Yehouda bar Ami. Il disait : Quand les Sages sortent et entrent, je me lèverai devant eux et j’en recevrai une récompense.
ר' זירא כי הוה חליש מגרסיה הוה אזיל ויתיב אפיתחא דרב יהודה בר אמי אמר כי נפקי ועיילי רבנן איקום מקמייהו ואקבל בהו אגרא
Un jeune élève de la maison d’étude sortit. [Rabbi Zeïra] lui dit : Que t’a enseigné ton maître ? Il lui dit : [Sur] la cuscute, « qui crée le fruit de la terre » ; [sur] le ’haziz, « par la parole de qui tout existe ». Il lui dit : Au contraire, c’est l’inverse qui est logique ! Celui-ci pousse de la terre, et celle-là pousse de l’air.
נפק אתא ינוקא דבי רב א"ל מאי אגמרך רבך א"ל כשות בורא פרי האדמה חזיז שהכל נהיה בדברו אמר ליה אדרבה איפכא מיסתברא האי מארעא קא מרבי והאי מאוירא קא מרבי
Et la halakha est selon le jeune élève de la maison d’étude. Quelle en est la raison ? Celle-ci est un fruit arrivé à maturité, et celui-là n’est pas un fruit arrivé à maturité. Et ce que tu as dit : celui-ci pousse de la terre et celle-là pousse de l’air – il n’en est rien : la cuscute aussi pousse de la terre, car nous voyons que lorsqu’on coupe l’arbuste [qui la porte], la cuscute meurt.
והלכתא כינוקא דבי רב מ"ט האי גמר פירי והאי לאו גמר פירי ומאי דקאמרת האי מארעא קא רבי והאי מאוירא קא רבי לא היא כשות נמי מארעא קא רבי דהא קא חזינן דקטלינן לה להיזמתא ומייתא כשותא
Et avec des kafniot, on ne fait pas l’érouv ? N’a-t-on pas enseigné : Le cœur de palmier s’achète avec l’argent du maasser et ne contracte pas l’impureté des aliments ; et les kafniot s’achètent avec l’argent du maasser et contractent l’impureté des aliments ?
ובכפניות אין מערבין והתניא קור ניקח בכסף מעשר ואין מטמא טומאת אוכלין וכפניות נקחות בכסף מעשר ומטמאות טומאת אוכלים
Rabbi Yehouda dit : Le cœur de palmier est comme du bois à tous égards, si ce n’est qu’il s’achète avec l’argent du maasser ; et les kafniot sont comme un fruit à tous égards, si ce n’est qu’elles sont exemptes du maasser.
רבי יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבריו אלא שניקח בכסף מעשר וכפניות הרי הן כפרי לכל דבריהם אלא שפטורות מן המעשר
Là, il s’agit de [dattes] de Nis’hani [qui ne mûrissent jamais].
התם בדניסחני
S’il en est ainsi, est-ce là que Rabbi Yehouda dirait qu’elles sont exemptes du maasser ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : Les figues précoces de Beit Hini n’ont été mentionnées qu’à l’égard du maasser seulement ; les figues de Beit Hini et les dattes de Touvina sont soumises au maasser ?
אי הכי בהא לימא רבי יהודה פטורות מן המעשר והתניא אמר רבי יהודה לא הוזכרו פגי ביתיוני אלא לענין מעשר בלבד פגי ביתיוני ואהיני דטובינא חייבין במעשר
En réalité, il ne s’agit pas [de dattes] de Nis’hani ; et à l’égard de l’impureté des aliments, c’est différent, comme l’a dit Rabbi Yo’hanan : puisqu’elles peuvent être adoucies par le feu ; ici aussi, puisqu’on peut les adoucir par le feu.
אלא לעולם לאו בניסחני ולענין טומאת אוכלין שאני כדאמר רבי יוחנן הואיל וראוי למתקן ע"י האור הכא נמי הואיל ויכול למתקן ע"י האור
Et où [cette parole] de Rabbi Yo’hanan fut-elle dite ? À propos de ce qu’on a enseigné : Les amandes amères, petites, sont soumises [au maasser], grandes, sont exemptes ; [les amandes] douces, grandes, sont soumises, petites, sont exemptes. Rabbi Chimon fils de Rabbi Yossé dit au nom de son père : Les unes et les autres sont exemptes ; et d’aucuns disent : les unes et les autres sont soumises. Rabbi Il’a dit : Rabbi ’Hanina a statué à Tsippori selon celui qui dit : les unes et les autres sont exemptes.
והיכא אתמר דרבי יוחנן אהא דתניא שקדים המרים קטנים חייבין גדולים פטורין מתוקים גדולים חייבין קטנים פטורין רבי שמעון ברבי יוסי אומר משום אביו זה וזה לפטור ואמרי לה זה וזה לחיוב א"ר אילעא הורה רבי חנינא בציפורי כדברי האומר זה וזה לפטור
Et selon celui qui dit : les unes et les autres sont soumises, à quoi servent-elles [les grandes amères] ? Rabbi Yo’hanan dit : Puisqu’elles peuvent être adoucies par le feu.
ולמאן דאמר זה וזה לחיוב למאי חזי א"ר יוחנן הואיל וראוי למתקן ע"י האור
Le maître a dit : Rabbi Yehouda dit : Le cœur de palmier est comme du bois à tous égards, si ce n’est qu’il s’achète avec l’argent du maasser. C’est la même chose que le premier Tanna !
אמר מר רבי יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבריו אלא שניקח בכסף מעשר היינו תנא קמא
Abayé dit : Il y a entre eux [le cas où] on l’a fait bouillir ou frire.
אמר אביי שלקו וטגנו איכא בינייהו
Rava objecte : Y a-t-il quelqu’un qui dise que [s’il l’a] fait bouillir ou frire, non ? N’a-t-on pas enseigné : La peau et le placenta ne contractent pas l’impureté des aliments ; la peau qu’on a fait bouillir et le placenta auquel on a destiné [à la consommation] contractent l’impureté des aliments ?
מתקיף לה רבא מי איכא למאן דאמר שלקו וטגנו לא והתניא העור והשיליא אין מטמאין טומאת אוכלין עור ששלקו ושיליא שחישב עליה מטמאין טומאת אוכלין
Rava dit plutôt : Il y a entre eux la bénédiction, car il a été dit : Pour le cœur de palmier, Rav Yehouda dit : « qui crée le fruit de la terre », et Chmouel dit : « par la parole de qui tout existe ».
אלא אמר רבא איכא בינייהו ברכה דאתמר קור רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו
Rav Yehouda dit : « qui crée le fruit de la terre », car c’est un aliment ; et Chmouel dit : « par la parole de qui tout existe » : puisqu’il finit par durcir, on ne récite pas sur lui « qui crée le fruit de la terre ».
רב יהודה אמר בורא פרי האדמה אוכלא הוא ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו כיון שסופו להקשות לא מברכינן עילויה בורא פרי האדמה
Chmouel dit à Rav Yehouda : Homme perspicace, c’est ton avis qui est logique, car le radis, qui finit par durcir, nous récitons sur lui « qui crée le fruit de la terre ».
א"ל שמואל לרב יהודה שיננא כוותיך מסתברא דהא צנון שסופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה
Mais il n’en est rien : le radis, les gens le plantent en vue du radis [tendre] ; le palmier, les gens ne le plantent pas en vue du cœur de palmier. Et bien que Chmouel ait loué Rav Yehouda, la halakha est selon Chmouel.
ולא היא צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא דיקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ואע"ג דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכתא כוותיה דשמואל:
Revenons au texte même : Rav Yehouda dit au nom de Rav : La cuscute et le ’haziz, on fait l’érouv avec eux et on récite sur eux « qui crée le fruit de la terre ». La cuscute, en quelle quantité ? Comme l’a dit Rav Ye’hiel : une pleine poignée ; ici aussi, une pleine poignée.
גופא אמר רב יהודה אמר רב כשות וחזיז מערבין בהן ומברכין עליהם בורא פרי האדמה כשות בכמה כדאמר רב יחיאל כמלא היד הכא נמי כמלא היד
Le ’haziz, en quelle quantité ? Rabba bar Toviya bar Its’haq dit au nom de Rav : Plein la faucille des paysans.
חזיז בכמה אמר רבה בר טוביה בר יצחק אמר רב כמלא אוזילתא דאיכרי
Rav ’Hilkiya bar Toviya dit : On fait l’érouv avec du qaliya. Avec du qaliya [la plante amère elle-même], cela te viendrait-il à l’esprit ? Mais avec la verdure du qaliya. Et en quelle quantité ? Rav Ye’hiel dit : Une pleine poignée.
אמר רב חלקיה בר טוביה מערבין בקליא בקליא ס"ד אלא בירקא דקליא וכמה אמר רב יחיאל כמלא היד
Rabbi Yirmeya sortit vers les villages. On lui demanda : Peut-on faire l’érouv avec des fèves fraîches ? Il ne le savait pas. Quand il vint à la maison d’étude, on lui dit : Ainsi a dit Rabbi Yannaï : On fait l’érouv avec des fèves fraîches. Et en quelle quantité ? Rav Ye’hiel dit : Une pleine poignée.
רבי ירמיה נפק לקירייתא בעו מיניה מהו לערב בפולין לחין לא הוה בידיה כי אתא לבי מדרשא אמרו ליה הכי אמר רבי ינאי מערבין בפולין לחין וכמה אמר רב יחיאל כמלא היד
Rav Hamnouna dit : On fait l’érouv avec des bettes crues. Est-ce vrai ? Rav ’Hisda n’a-t-il pas dit : La bette crue tue l’homme vivant ?
אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא
Original : Eruvin 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.