Mais les vêtements des riches pour les pauvres, non.
אבל בגדי עשירים לעניים לא
Érouvin 30a עירובין
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu dis : ici [on suit] la rigueur et là [on suit] la rigueur – n’a-t-on pas enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : On fait l’érouv pour le malade et pour le vieillard selon sa nourriture, et pour le glouton avec un repas moyen de tout un chacun ? C’est une difficulté.
וכי תימא הכא לחומרא והכא לחומרא והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר מערבין לחולה ולזקן כדי מזונו ולרעבתן בסעודה בינונית של כל אדם קשיא
Et Rabbi Chimon ben Éléazar a-t-il donc dit cela ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Og, roi du Bachan, son ouverture est à sa taille ?
ומי אמר ר"ש בן אלעזר הכי והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עוג מלך הבשן פיתחו כמלואו
ואביי התם היכי ליעביד הדומי נהדמיה [ונפקיה]
Il leur fut demandé : Les Sages sont-ils en désaccord avec Rabbi Chimon ben Éléazar ou non ? Viens, écoute : Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Og, roi du Bachan, son ouverture est de quatre [palmes].
איבעיא להו פליגי רבנן עליה דרבי שמעון בן אלעזר או לא ת"ש דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עוג מלך הבשן פיתחו בארבעה
Là, il y a de nombreuses petites ouvertures et une seule qui fait quatre [palmes] ; il est certain que lorsqu’il veut se donner de l’aise, c’est celle-là qu’il prend.
התם דאיכא פתחים קטנים טובא ואיכא חד דהוי ארבעה דודאי כי קא מרוח בההוא קא מרוח
Rav ’Hiya bar Rav Achi dit au nom de Rav : On fait l’érouv avec de la viande crue. Rav Chimi bar ’Hiya dit : On fait l’érouv avec des œufs crus. Et en quelle quantité ? Rav Na’hman bar Its’haq dit : Un. Sinaï dit : Deux.
אמר רב חייא בר רב אשי אמר רב מערבין בבשר חי אמר רב שימי בר חייא מערבין בביצים חיות וכמה אמר רב נחמן בר יצחק (אחת) סיני אמר שתים:
Celui qui fait vœu de [s’abstenir de] nourriture, l’eau lui est permise, etc. C’est le sel et l’eau qui ne s’appellent pas « nourriture » ; mais tout le reste s’appelle « nourriture ». Dirons-nous que c’est une réfutation de Rav et Chmouel ? Car Rav et Chmouel disent tous deux : On ne récite « qui crée les espèces de nourritures » que sur les cinq espèces [de céréales] seulement.
הנודר מן המזון מותר במים כו': מלח ומים הוא דלא איקרי מזון הא כל מילי איקרי מזון לימא תיהוי תיובתא דרב ושמואל דרב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מברכין בורא מיני מזונות אלא על חמשת המינין בלבד
Et ne les avons-nous pas déjà réfutés une fois ? Dirons-nous que c’est aussi une réfutation d’après ceci ?
ולא אותביניה חדא זימנא לימא תיהוי תיובתייהו נמי מהא
Rav Houna dit : [Il s’agit de celui] qui dit : « Tout ce qui nourrit m’est interdit. » C’est l’eau et le sel qui ne nourrissent pas, mais tout le reste nourrit.
אמר רב הונא באומר כל הזן עלי מים ומלח הוא דלא זייני הא כל מילי זייני
Mais Rabba bar bar ’Hana n’a-t-il pas dit : Quand j’allais derrière Rabbi Yo’hanan pour manger des fruits de Guinossar, quand nous étions cent, on en prenait pour chacun dix ; quand nous étions dix, on en prenait pour chacun cent ; et chaque centaine d’entre eux, un panier de trois séas ne la contenait pas ; et il les mangeait tous, et il disait : [Je fais] serment de n’avoir pas goûté de nourriture ! – Dis : de nourriture [substantielle, c’est-à-dire de pain].
והאמר רבה בר בר חנה כי הוה אזילנא בתריה דרבי יוחנן למיכל פירי דגינוסר כי הוינן בי מאה הוה מנקטינן לכל חד וחד עשרה עשרה כי הוינן בי עשרה הוה מנקטינן לכל חד וחד מאה מאה וכל מאה מינייהו (לא) הוי מחזיק להו צנא בת תלתא סאוי והוה אכיל להו לכולהון ואמר שבועתא דלא טעים לי זיונא אימא מזונא
Rav Houna dit au nom de Rav : [S’il a dit :] « [Je fais] serment de ne pas manger cette miche », on fait pour lui l’érouv avec elle ; « Cette miche m’est interdite », on ne fait pas pour lui l’érouv avec elle.
אמר רב הונא אמר רב שבועה שלא אוכל ככר זו מערבין לו בה ככר זו עלי אין מערבין לו בה
On objecte : Celui qui fait vœu [de s’abstenir] d’une miche, on fait pour lui l’érouv avec elle. N’est-ce pas qu’il a dit « m’est interdite » ? – Non, il a dit « celle-ci » [en forme de serment].
מיתיבי הנודר מן הככר מערבין לו בה מאי לאו דאמר עלי לא דאמר זו
C’est aussi ce qui est logique, car il enseigne dans la suite : Quand [cela s’applique-t-il] ? Lorsqu’il a dit : « [Je fais] serment de ne pas y goûter. »
הכי נמי מסתברא דקתני סיפא אימתי בזמן שאמר שבועה שלא אטעמנה
Mais s’il a dit « m’est interdite », qu’en est-il ? Dira-t-on qu’en effet on ne fait pas pour lui l’érouv avec elle ? S’il en est ainsi, au lieu d’enseigner : « Cette miche est consacrée », on ne fait pas pour lui l’érouv avec elle, car on ne fait pas l’érouv avec des choses consacrées, qu’il distingue et enseigne dans ce même [cas] : En quel cas ces paroles sont-elles dites ? Lorsqu’il a dit « celle-ci » ; mais s’il a dit « m’est interdite », on ne fait pas pour lui l’érouv avec elle !
אבל אמר עלי מאי הכי נמי דאין מערבין לו בה א"ה אדתני ככר זו הקדש אין מערבין לו בה לפי שאין מערבין בהקדשות ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים דאמר זו אבל אמר עלי אין מערבין לו בה
Rav Houna te dira : Mais quoi, chaque fois qu’il a dit « m’est interdite », on fait l’érouv ? Le début est alors difficile.
אמר לך רב הונא אלא מאי כל היכא דאמר עלי מערבין קשיא רישא
Il manque quelque chose [dans la baraïta], et voici ce qu’elle enseigne : Celui qui fait vœu [de s’abstenir] d’une miche, on fait pour lui l’érouv avec elle ; et même s’il a dit « m’est interdite », il est considéré comme celui qui dit : « [Je fais] serment de ne pas y goûter. »
חסורי מיחסרא והכי קתני הנודר מן הככר מערבין לו בה ואפילו אמר עלי נעשה כאומר שבועה שלא אטעמנה
Quoi qu’il en soit, c’est difficile pour Rav Houna ! – Il parle selon Rabbi Eliézer, comme on l’a enseigné : Rabbi Eliézer dit : « [Je fais] serment de ne pas manger cette miche », on fait pour lui l’érouv avec elle ; « Cette miche m’est interdite », on ne fait pas pour lui l’érouv avec elle.
מכל מקום קשיא לרב הונא הוא דאמר כרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר שבועה שלא אוכל ככר זו מערבין לו בה ככר זו עלי אין מערבין לו בה
Et Rabbi Eliézer a-t-il donc dit cela ? N’a-t-on pas enseigné : Voici la règle : [lorsqu’]un homme s’interdit à lui-même un aliment, on fait pour lui l’érouv avec lui ; un aliment qui est interdit à l’homme [en soi], on ne fait pas pour lui l’érouv avec lui. Rabbi Eliézer dit : « Cette miche m’est interdite », on fait pour lui l’érouv avec elle ; « Cette miche est consacrée », on ne fait pas pour lui l’érouv avec elle, car on ne fait pas l’érouv avec des choses consacrées.
ומי אמר רבי אליעזר הכי והתניא זה הכלל אדם אוסר עצמו באוכל מערבין לו בה אוכל הנאסר לו לאדם אין מערבין לו בה רבי אליעזר אומר ככר זו עלי מערבין לו בה ככר זו הקדש אין מערבין לו בה לפי שאין מערבין לו בהקדשות
Ce sont deux Tannaïm [divergeant] selon Rabbi Eliézer.
תרי תנאי ואליבא דרבי אליעזר:
On fait l’érouv pour un nazir avec du vin, etc. Notre michna n’est pas selon Beit Chammaï, comme on l’a enseigné : Beit Chammaï disent : On ne fait pas l’érouv pour un nazir avec du vin, ni pour un Israélite avec de la terouma ; Beit Hillel disent : On fait l’érouv pour un nazir avec du vin et pour un Israélite avec de la terouma. Beit Hillel dirent à Beit Chammaï : N’admettez-vous pas
מערבין לנזיר ביין כו': מתני' דלא כב"ש דתניא ב"ש אומרים אין מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה ב"ה אומרים מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה אמרו להן ב"ה לב"ש אי אתם מודים
Original : Eruvin 30a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.