Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
estime que ce [second] ’haver mange et n’a pas besoin de prélever le maasser, car ce premier ’haver a certainement prélevé le maasser pour lui. Et Rabban Chimon ben Gamliel dit : Il ne mangera pas avant d’avoir prélevé le maasser, car les ’haverim ne sont pas soupçonnés de prélever la terouma à partir de ce qui n’est pas à proximité. Et Rabbi lui dit : Mieux vaut que les ’haverim soient soupçonnés de prélever la terouma à partir de ce qui n’est pas à proximité, plutôt qu’ils ne fassent manger du tevel aux ’amé haarets.
סבר אותו חבר אוכל ואינו צריך לעשר דודאי עישורי מעשר ההוא חבר קמא עילויה ורבן שמעון בן גמליאל אומר לא יאכל עד שיעשר לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ואמר ליה רבי מוטב שיחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ואל יאכילו עמי הארץ טבלים
Sur quoi sont-ils en désaccord ? Rabbi estime que le ’haver préfère commettre lui-même un interdit léger plutôt que le ’am haarets ne commette un interdit grave ; et Rabban Chimon ben Gamliel estime que le ’haver préfère que le ’am haarets commette un interdit grave plutôt que de commettre lui-même ne serait-ce qu’un interdit léger.
במאי קמיפלגי רבי סבר ניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה ורבן שמעון בן גמליאל סבר ניחא ליה לחבר דליעבד עם הארץ איסורא רבה ואיהו אפי' איסורא קלילא לא ליעבד:
MICHNA: S’il l’a placé dans un arbre, au-dessus de dix palmes, son érouv n’est pas un érouv ; au-dessous de dix palmes, son érouv est un érouv. S’il l’a placé dans une citerne, même profonde de cent coudées, son érouv est un érouv.
מתני׳ נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה עירובו עירוב:
GUEMARA:Rabbi ’Hiya bar Abba, Rabbi Assi et Rabba bar Natan étaient assis, et Rav Na’hman était assis auprès d’eux ; ils étaient assis et disaient : Cet arbre, où se trouve-t-il ? Si l’on dit qu’il se trouve dans un domaine privé, qu’importe au-dessus, qu’importe au-dessous ? Le domaine privé s’élève jusqu’au ciel !
גמ׳ יתיב רבי חייא בר אבא ורבי אסי ורבא בר נתן ויתיב רב נחמן גבייהו ויתבי וקאמרי האי אילן דקאי היכא אילימא דקאי ברשות היחיד מה לי למעלה מה לי למטה רשות היחיד עולה עד לרקיע
Et s’il se trouve dans le domaine public, où entend-il faire sa résidence [de Chabbat] ? Si l’on dit qu’il entend faire sa résidence en haut, lui et son érouv sont au même endroit ! Il entend donc faire sa résidence en bas ; mais il se sert de l’arbre [pour prendre l’érouv] !
ואלא דקאי ברשות הרבים דמתכוין לשבות היכא אילימא דנתכוון לשבות למעלה הוא ועירובו במקום אחד הוא אלא נתכוון לשבות למטה והא קא משתמש באילן
En réalité, il se trouve dans le domaine public et il entend faire sa résidence en bas ; et c’est selon Rabbi, qui dit : Toute chose [interdite] au titre de chevout, ils ne l’ont pas interdite au crépuscule.
לעולם דקאי ברה"ר ונתכוון לשבות למטה ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות
Rav Na’hman leur dit : C’est juste, et ainsi a dit Chmouel. Ils lui dirent : Avez-vous expliqué [la michna] aussi longuement ? [Comme eux,] eux aussi l’expliquaient ainsi. [Mais voici ce qu’]ils lui dirent : L’avez-vous fixé dans la tradition apprise ? Il leur dit : Oui. On l’a dit aussi : Rav Na’hman dit au nom de Chmouel : Ici, nous traitons d’un arbre qui se trouve dans le domaine public, haut de dix [palmes] et large de quatre, et il entend faire sa résidence en bas ; et c’est selon Rabbi, qui dit : Toute chose [interdite] au titre de chevout, ils ne l’ont pas interdite au crépuscule.
אמר להו רב נחמן ישר וכן אמר שמואל אמרו ליה פתריתו בה כולי האי אינהו נמי הכי קא פתרי בה [אלא הכי] אמרו ליה קבעיתו ליה בגמרא אמר להו אין אתמר נמי אמר רב נחמן אמר שמואל הכא באילן העומד ברשות הרבים עסקינן גבוה עשרה ורחב ארבעה ונתכוון לשבות למטה ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות
Rava dit : On ne l’a enseigné que pour un arbre qui se trouve en dehors de la zone attenante à la ville ; mais pour un arbre qui se trouve dans la zone attenante à la ville, même au-dessus de dix [palmes], c’est un érouv, car la ville est considérée comme si elle était pleine.
אמר רבא ל"ש אלא באילן העומד חוץ לעיבורה של עיר אבל אילן העומד בתוך עיבורה של עיר אפילו למעלה מעשרה הרי זה עירוב דמתא כמאן דמליא דמיא
S’il en est ainsi, en dehors de la zone attenante à la ville aussi : puisque Rava a dit : Celui qui dépose son érouv a quatre coudées, cela devient un domaine privé, et le domaine privé s’élève jusqu’au ciel !
אי הכי חוץ לעיבורה של עיר נמי כיון דאמר רבא הנותן עירובו יש לו ארבע אמות הויא לה רשות היחיד ורשות היחיד עולה עד לרקיע
Rav Its’haq fils de Rav Mecharchiya dit : Ici, nous traitons d’un arbre qui s’incline au-delà de quatre coudées
אמר רב יצחק בריה דרב משרשיא הכא באילן הנוטה חוץ לארבע אמות עסקינן
Original : Eruvin 32b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.