Structure du débat :Michna 2Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
c’est évident : le domaine privé s’élève jusqu’au ciel, et de même qu’il monte vers le haut, ainsi il descend vers le bas. Et si elle se trouve dans le domaine public,
פשיטא רה"י עולה עד לרקיע וכי היכי דסלקא לעיל ה"נ דנחתא לתחת ואלא דקאי ברשות הרבים
où entend-il faire sa résidence ? Si c’est en haut, lui est à un endroit et son érouv à un autre endroit ; si c’est en bas, c’est évident : lui et son érouv sont au même endroit.
דנתכוון לשבות היכא אי למעלה הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא אי למטה פשיטא הוא ועירובו במקום אחד
Ce n’était nécessaire que [dans le cas] où elle se trouve dans un karmelit et qu’il entend faire sa résidence en haut ; et c’est selon Rabbi, qui dit : Toute chose [interdite] au titre de chevout, ils ne l’ont pas interdite au crépuscule.
לא צריכא דקאי בכרמלית ונתכוון לשבות למעלה ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:
MICHNA: S’il l’a placé au sommet d’un roseau ou au sommet d’une perche, lorsque [le roseau] est arraché et planté, même haut de cent coudées, c’est un érouv.
מתני׳ נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס בזמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה ק' אמה הרי זה עירוב:
GUEMARA: Rav Ada bar Mattana opposa [deux textes] à Rava : Arraché et planté, oui ; non arraché et planté [c’est-à-dire attaché au sol], non. Qui [est l’auteur] ? Ce sont les Sages, qui disent : Toute chose [interdite] au titre de chevout, ils l’ont interdite au crépuscule. Or tu as dit que le début est [selon] Rabbi ! – Le début est [selon] Rabbi et la suite [selon] les Sages ?
גמ׳ רמי ליה רב אדא בר מתנא לרבא תלוש ונעוץ אין לא תלוש ונעוץ לא מני רבנן היא דאמרי כל דבר שהוא משום שבות גזרו עליו בין השמשות והא אמרת רישא רבי רישא רבי וסיפא רבנן
Rami bar ’Hama objecta à Rav Na’hman – et certains disent : Rav ’Oqba bar Abba à Rav Na’hman : Arraché et planté, oui ; non arraché et non planté, non !
איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן ואמרי לה רב עוקבא בר אבא לרב נחמן תלוש ונעוץ אין לא תלוש ולא נעוץ לא
Il lui dit : Là, il s’agit de [roseaux] durs. Et d’où le dis-tu, que nous faisons une différence entre les durs et ceux qui ne sont pas durs ? De ce qu’on a enseigné : Les roseaux, les ronces et les buissons épineux sont une espèce d’arbre et ne sont pas kilaïm dans la vigne. Et on a enseigné dans une autre [baraïta] : Les roseaux, la qida et les ourbanin sont une espèce de légume et ils sont kilaïm dans la vigne. Ils se contredisent !
א"ל התם בעוזרדין ומנא תימרא דשני לן בין עוזרדין לשאין עוזרדין דתניא הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן ואינן כלאים בכרם ותניא אידך הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן והן כלאים בכרם קשיא אהדדי
Et la qida est-elle une espèce de légume ? N’avons-nous pas appris : On ne greffe pas la rue sur la qida blanche, car c’est [greffer] un légume sur un arbre ? Rav Papa dit : La qida est une chose, et la qida blanche en est une autre.
וקידה מין ירק הוא והתנן אין מרכיבין פגם ע"ג קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן אמר רב פפא קידה לחוד וקידה לבנה לחוד:
MICHNA: S’il l’a placé dans une armoire et que la clé s’est perdue, c’est un érouv. Rabbi Eliézer dit : S’il ne sait pas que la clé est à sa place, ce n’est pas un érouv.
מתני׳ נתנו במגדל ואבד המפתח הרי זה עירוב ר"א אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו עירוב:
Rav et Chmouel disent tous deux : Ici, nous traitons d’une armoire de briques, et c’est selon Rabbi Meïr, qui dit : On perce d’emblée et on prend, comme nous l’avons appris : Une maison qu’on a remplie de fruits, qu’on a scellée et qui s’est ouverte par une brèche, on prend à l’endroit de la brèche. Rabbi Meïr dit : On perce d’emblée et on prend.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו הכא במגדל של לבנים עסקינן ור"מ היא דאמר פוחת לכתחילה ונוטל דתנן בית שמילאהו פירות סתום ונפחת נוטל ממקום הפחת ר' מאיר אומר פוחת ונוטל לכתחילה
Mais Rav Na’hman bar Ada n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel : [Il s’agit] de l’espace [laissé entre les] briques ? – Ici aussi, [il s’agit] de l’espace [laissé entre les] briques.
והאמר רב נחמן בר אדא אמר שמואל באוירא דליבני הכא נמי באוירא דליבני
Mais Rabbi Zeïra n’a-t-il pas dit : C’est pour un jour de fête qu’ils l’ont dit, mais non pour le Chabbat ? – Ici aussi, [il s’agit] d’un jour de fête.
S’il en est ainsi, [comment comprendre] ce qu’on a enseigné à ce sujet : Rabbi Eliézer dit : Si [la clé] s’est perdue en ville, son érouv est un érouv ; et si elle s’est perdue dans la campagne, son érouv n’est pas un érouv ? Si c’est un jour de fête, qu’importe la ville, qu’importe la campagne ?
אי הכי היינו דקתני עלה ר"א אומר אם בעיר אבד עירובו עירוב ואם בשדה אבד אין עירובו עירוב ואי ביום טוב מה לי עיר מה לי שדה
Original : Eruvin 34b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.