Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il manque quelque chose [dans la michna], et voici ce qu’elle enseigne : S’il l’a placé dans une armoire, l’a fermée à clé et que la clé s’est perdue, c’est un érouv. En quel cas ces paroles sont-elles dites ? Un jour de fête ; mais le Chabbat, son érouv n’est pas un érouv. Il se trouve que, [que la clé soit] en ville ou dans la campagne, son érouv n’est pas un érouv. Rabbi Eliézer dit : En ville, son érouv est un érouv ; dans la campagne, son érouv n’est pas un érouv.
חסורי מיחסרא והכי קתני נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב במה דברים אמורים ביום טוב אבל בשבת אין עירובו עירוב נמצא המפתח בין בעיר בין בשדה אין עירובו עירוב רבי אליעזר אומר בעיר עירובו עירוב בשדה אין עירובו עירוב
En ville, son érouv est un érouv, selon Rabbi Chimon, qui dit : Les toits, les cours et les enclos constituent un seul domaine pour les objets qui s’y trouvaient au début du Chabbat ; dans la campagne, son érouv n’est pas un érouv, selon les Sages.
בעיר עירובו עירוב כר' שמעון דאמר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן בשדה אין עירובו עירוב כרבנן
Rabba et Rav Yossef disent tous deux : Ici, nous traitons d’une armoire de bois. L’un estime que c’est un ustensile, et il n’y a ni construction ni démolition pour les ustensiles ; et l’autre estime que c’est une tente.
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הכא במגדל של עץ עסקינן דמר סבר כלי הוא ואין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ומר סבר אהל הוא
Et [cela correspond à] la controverse de ces Tannaïm, comme nous l’avons appris : [Le zav] qui a frappé sur une litière, un coffre ou une armoire, ils sont impurs ; Rabbi Ne’hemia et Rabbi Chimon les déclarent purs.
ובפלוגתא דהני תנאי דתנן הקיש על גבי שידה תיבה ומגדל טמאין רבי נחמיה ורבי שמעון מטהרין
Abayé dit : Et le penses-tu ? N’a-t-on pas enseigné : Une tente qui est déplacée est impure ; un ustensile qui n’est pas déplacé est pur ? Et il enseigne dans la suite : Et s’ils ont été déplacés, ils sont impurs. Voici la règle : déplacé par sa force, il est impur ; par l’ébranlement, il est pur.
אמר אביי ותיסברא והתניא אהל וניסט טמא כלי ואינו ניסט טהור וקתני סיפא ואם היו ניסוטין טמאים זה הכלל ניסט מחמת כחו טמא מחמת רעדה טהור
Abayé dit plutôt : Tous admettent que [ce qui est] déplacé par sa force est impur, par l’ébranlement est pur ; et ici, nous traitons d’un ébranlement causé par sa force, et ils sont en désaccord sur ceci : l’un estime que c’est un déplacement, et l’autre estime que ce n’est pas un déplacement.
אלא אמר אביי דכ"ע היסט מחמת כחו טמא מחמת רעדה טהור והכא ברעדה מחמת כחו עסקינן ובהא קא מיפלגי דמר סבר הוי היסט ומר סבר לא הוי היסט
Et notre michna, comment l’établissons-nous ? Abayé et Rava disent tous deux : Nous traitons d’une serrure attachée par une corde, et il faut un couteau pour la couper.
ומתניתין במאי מוקמינן לה אביי ורבא דאמרי תרוייהו במנעול וקטיר במתנא עסקינן ובעי סכינא למיפסקיה
MICHNA:[Si l’érouv] a roulé hors de la limite de Chabbat, si un tas [de décombres] est tombé sur lui, s’il a brûlé, ou [si c’est] de la terouma qui est devenue impure – alors qu’il faisait encore jour, ce n’est pas un érouv ; après la tombée de la nuit, c’est un érouv.
מתני׳ נתגלגל חוץ לתחום נפל עליו גל או נשרף תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב
Rabbi Yossé et Rabbi Chimon disent : Un érouv douteux est valable. Rabbi Yossé dit : Avtolmos a témoigné au nom de cinq anciens qu’un érouv douteux est valable.
ר' יוסי ור"ש אומרים ספק עירוב כשר אמר ר' יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שכשר:
GUEMARA: A roulé hors de la limite. Rava dit : On ne l’a enseigné que s’il a roulé au-delà de quatre coudées ; mais à l’intérieur de quatre coudées, celui qui dépose son érouv a quatre coudées.
גמ׳ נתגלגל חוץ לתחום אמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לארבע אמות אבל לתוך ד' אמות הנותן עירובו יש לו ד' אמות:
Dirons-nous que notre michna n’est pas selon Rabbi ? Car si elle était selon Rabbi, il dit : Toute chose [interdite] au titre de chevout, ils ne l’ont pas interdite au crépuscule.
לימא מתניתין דלא כרבי דאי כרבי האמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות
Et [les deux cas] sont nécessaires : car s’il avait enseigné [seulement] « a roulé », [j’aurais dit :] c’est parce qu’il n’est pas auprès de lui ; mais si un tas est tombé sur lui, puisqu’il est auprès de lui, j’aurais dit que c’est un érouv.
וצריכי דאי תנא נתגלגל משום דליתא גביה אבל נפל עליו גל דאיתיה גביה אימא ליהוי עירוב
Et s’il avait enseigné [seulement] « un tas est tombé sur lui », [j’aurais dit :] c’est parce qu’il est recouvert ; mais [s’il] a roulé, il arrive parfois que le vent vienne et le ramène, et j’aurais dit que c’est un érouv. [Les deux cas] sont nécessaires.
ואי תנא נפל עליו גל משום דמיכסי אבל נתגלגל זימנין דאתי זיקא ומייתי ליה אימא ליהוי עירוב צריכא:
S’il a brûlé, ou de la terouma qui est devenue impure. Pourquoi me le faut-il ? Il a [déjà] enseigné : s’il a brûlé !
או נשרף תרומה ונטמאת: למה לי תנא נשרף
Original : Eruvin 35a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.