qu’au moment de l’achat par les propriétaires ou de l’acte accompli par le cohen.
אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן
Érouvin 37b עירובין
Structure du débat :Question 2Objection 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et pourtant, Rabbi Yossé estime-t-il qu’il n’y a pas de berera ? N’a-t-on pas enseigné : Un ’am haarets qui a dit à un ’haver : « Achète-moi une botte de légumes ou une miche », [le ’haver] n’a pas besoin de prélever le maasser – telles sont les paroles de Rabbi Yossé.
ואכתי סבר ר' יוסי אין ברירה והתניא עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודה אחת של ירק או גלוסקא אחת אינו צריך לעשר דברי רבי יוסי
Et les Sages disent : Il doit prélever le maasser. – Inverse [les opinions].
וחכ"א צריך לעשר איפוך
Viens, écoute : Celui qui dit : « Le maasser que j’ai dans ma maison est racheté sur le sela’ qui me viendra en main de la bourse », Rabbi Yossé dit : Il est racheté.
תא שמע האומר מעשר שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס רבי יוסי אומר מחולל
Inverse : dis que Rabbi Yossé dit : Il ne l’a pas racheté. – Et qu’as-tu vu pour inverser deux [enseignements] à cause d’un seul ? Inverse un seul à cause de deux !
איפוך אימא ר' יוסי אומר לא חילל ומאי חזית דאפכת תרתי מקמי חדא איפוך חדא מקמי תרתי
Celui-ci, on l’a certainement enseigné à l’inverse, car il enseigne dans la suite : Et Rabbi Yossé admet, pour celui qui dit : « Que le maasser que j’ai dans ma maison soit racheté sur le sela’ neuf qui me viendra en main de la bourse », qu’il l’a racheté. Puisqu’il dit ici « qu’il l’a racheté », on en déduit que là il ne l’a pas racheté.
הא ודאי איפכא תניא דקתני סיפא ומודה רבי יוסי באומר מעשר שיש לי בתוך ביתי יהא מחולל על סלע חדשה שתעלה בידי מן הכיס שחילל מדקאמר הכא שחילל מכלל דהתם לא חילל
Ce sela’ neuf, comment est le cas ? S’il y en a deux ou trois, [et qu’il dit] qu’il y a berera, c’est le même cas que le premier ! S’il n’y en a qu’un seul, que signifie « qui me viendra » ?
האי סלע חדשה ה"ד אי דאיכא תרתי תלת דיש ברירה היינו קמייתא אלא דליכא אלא חדא מאי תעלה
Comme il a enseigné au début « qui me viendra », il a enseigné aussi dans la suite « qui me viendra ».
איידי דתני רישא תעלה תנא סיפא נמי תעלה
Rava dit à Rav Na’hman : Qui est ce Tanna qui n’admet pas la berera même pour [une règle] d’ordre rabbinique ? Car on a enseigné : [Si] quelqu’un a dit à cinq [personnes] : « Je fais l’érouv pour celui d’entre vous que je voudrai ; si je veux, il ira ; si je ne veux pas, il n’ira pas » – s’il l’a voulu alors qu’il faisait encore jour, son érouv est un érouv ; après la tombée de la nuit, son érouv n’est pas un érouv.
א"ל רבא לרב נחמן מאן האי תנא דאפילו בדרבנן לית ליה ברירה דתניא אמר לחמשה הריני מערב על איזה מכם שארצה רציתי ילך לא רציתי לא ילך רצה מבעו"י עירובו עירוב משחשיכה אין עירובו עירוב
Il se tut et ne lui dit rien. – Et qu’il lui dise : c’est le Tanna de l’école d’Ayo ! – Il ne l’avait pas entendu.
אישתיק ולא א"ל ולא מידי ולימא ליה תנא דבי איו הוא לא שמיע ליה
Rav Yossef dit : Tu prends des Tannaïm de n’importe où ? C’est [une controverse de] Tannaïm, comme on l’a enseigné : « Je fais l’érouv pour les Chabbats de toute l’année ; si je veux, j’irai ; si je ne veux pas, je n’irai pas » – s’il l’a voulu alors qu’il faisait encore jour, son érouv est un érouv ; après la tombée de la nuit, Rabbi Chimon dit : Son érouv est un érouv ; et les Sages disent : Son érouv n’est pas un érouv.
רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתניא הריני מערב לשבתות של כל השנה רציתי אלך לא רציתי לא אלך רצה מבעוד יום עירובו עירוב משחשיכה רבי שמעון אומר עירובו עירוב וחכמים אומרים אין עירובו עירוב
Mais nous avons entendu que Rabbi Chimon n’admet pas la berera ! [L’opinion de] Rabbi Chimon contredit [celle de] Rabbi Chimon ! – Inverse plutôt.
והא שמעינן לרבי שמעון דלית ליה ברירה קשיא דרבי שמעון אדר"ש אלא איפוך
Quelle difficulté y a-t-il ? Peut-être que lorsque Rabbi Chimon n’admet pas la berera, c’est pour [une règle] toraïque, mais pour [une règle] rabbinique, il l’admet !
מאי קשיא דילמא כי לית ליה לר' שמעון ברירה בדאורייתא אבל בדרבנן אית ליה
Rav Yossef estime que celui qui admet la berera l’admet tant pour [une règle] toraïque que pour [une règle] rabbinique, et celui qui n’admet pas la berera ne l’admet ni pour [une règle] toraïque ni pour [une règle] rabbinique.
קסבר רב יוסף מאן דאית ליה ברירה ל"ש בדאורייתא ל"ש בדרבנן אית ליה ומאן דלית ליה ברירה ל"ש בדאורייתא ול"ש בדרבנן לית ליה
Rava dit : Là, c’est différent, car nous exigeons des prémices dont le reste soit reconnaissable.
רבא אמר שאני התם דבעינן ראשית ששיריה ניכרין
Abayé lui dit : Mais alors, s’il y avait devant lui deux grenades de tevel et qu’il a dit : « S’il pleut aujourd’hui, que celle-ci soit terouma pour celle-là ; et s’il ne pleut pas aujourd’hui, que celle-là soit terouma pour celle-ci », dira-t-on aussi que, qu’il pleuve ou non, ses paroles n’ont aucun effet ?
א"ל אביי אלא מעתה היו לפניו שני רמונים של טבל ואמר אם ירדו גשמים היום יהא זה תרומה על זה ואם לא ירדו גשמים היום יהא זה תרומה על זה ה"נ בין ירדו בין לא ירדו דאין בדבריו כלום
Et si tu dis : en effet – n’avons-nous pas appris : « La terouma de ce tas et ses maasserot sont en son sein, et la terouma du maasser de celui-ci est en son sein », Rabbi Chimon dit : Il a [valablement] désigné le nom ?
וכ"ת הכי נמי והתנן תרומת הכרי הזה ומעשרותיו בתוכו ותרומת מעשר זה בתוכו ר"ש אומר קרא השם
Là, c’est différent, car il y a ce qui l’entoure [le reste est reconnaissable autour].
שאני התם דאיכא סביביו
Et si tu veux, dis : comme il en enseigne la raison : Ils dirent à Rabbi Meïr : N’admets-tu pas que l’outre risque de se fendre, et il se trouvera que celui-ci a bu rétroactivement du tevel ? Il leur dit : Quand elle se fendra [on verra].
ואב"א כדקתני טעמא אמרו לו לר"מ אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע אמר להן לכשיבקע
Et selon ce qui nous était venu à l’esprit au début, que nous exigeons des prémices dont le reste soit reconnaissable, que lui disent-ils [donc] ?
ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דבעינן ראשית ששיריה ניכרין מאי קאמרי ליה
Voici ce qu’ils lui disent : Selon nous, nous exigeons des prémices dont le reste soit reconnaissable ; selon toi,
הכי קאמרי ליה לדידן בעינן ראשית ששיריה ניכרין לדידך
Original : Eruvin 37b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.