Rabbi Zeïra dit : La néoménie est différente : puisqu’on l’inclut [dans la bénédiction du jour] à cha’harit et à ’arvit, on l’inclut aussi dans les moussafim.
אמר רבי זירא שאני ר"ח מתוך שכולל לשחרית וערבית כולל נמי במוספין
Érouvin 40b עירובין
Structure du débat :Question 2Halakha 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Beit Chammaï admettent-ils donc l’inclusion ? N’a-t-on pas enseigné : La néoménie qui tombe un Chabbat, Beit Chammaï disent : On prie huit [bénédictions] ; et Beit Hillel disent : On prie sept ? C’est une difficulté.
ומי אית להו לב"ש כולל והתניא ר"ח שחל להיות בשבת ב"ש אומרים מתפלל שמנה וב"ה אומרים מתפלל שבע קשיא:
Et l’inclusion elle-même est [l’objet d’une controverse de] Tannaïm, comme on l’a enseigné : Un Chabbat qui tombe à la néoménie ou pendant les demi-fêtes, à ’arvit, cha’harit et min’ha, on prie comme d’habitude sept [bénédictions] et l’on dit [une formule] relative à l’événement dans [la bénédiction du] service ; Rabbi Eliézer dit : dans [la bénédiction de] l’action de grâces. Et si on ne l’a pas dit, on fait recommencer.
וכולל עצמו תנאי היא דתניא שבת שחל להיות בר"ח או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ר' אליעזר אומר בהודאה ואם לא אמר מחזירין אותו
Et aux moussafim, on commence par [les bénédictions] du Chabbat, on termine par celles du Chabbat, et l’on dit la sainteté du jour au milieu.
ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע
Rabban Chimon ben Gamliel et Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yo’hanan ben Berouqa disent : Partout où l’on est astreint à sept, on commence par [les bénédictions] du Chabbat, on termine par celles du Chabbat, et l’on dit la sainteté du jour au milieu.
רשב"ג ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומרים כל מקום שזקוק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע
Qu’en a-t-il été [de la question] ? Rav ’Hisda dit : Une seule mention [du souvenir] vaut pour l’un et l’autre. Et ainsi a dit Rabba : Une seule mention vaut pour l’un et l’autre.
מאי הוה עלה א"ר חסדא זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן וכן אמר רבה זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן:
Et Rabba dit : Quand nous étions chez Rav Houna, il nous fut demandé : Doit-on dire [la bénédiction du] « temps » (Chehe’hiyanou) à Roch Hachana et à Yom Kippour ? Puisqu’ils viennent d’une saison à l’autre, disons-nous [la bénédiction] ? Ou peut-être, puisqu’ils ne sont pas appelés « fêtes de pèlerinage », ne la disons-nous pas ? Il ne le savait pas.
ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן אתי אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו רגלים לא אמרינן לא הוה בידיה
Quand je vins chez Rav Yehouda, il dit : Moi, même sur une citrouille nouvelle, je dis [la bénédiction du] « temps ». Je lui dis : [Qu’elle soit] facultative, je ne le demande pas ; ce que je demande, c’est : est-elle obligatoire ? Il me dit : Rav et Chmouel disent tous deux : On ne dit [la bénédiction du] « temps » qu’aux trois fêtes de pèlerinage.
כי אתאי בי רב יהודה אמר אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן א"ל רשות לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי חובה מאי א"ל רב ושמואל דאמרי תרווייהו אין אומר זמן אלא בשלש רגלים
On objecte : « Donne une part à sept, et même à huit » (Qo 11, 2). Rabbi Eliézer dit : « Sept », ce sont les sept jours de la création ; « huit », ce sont les huit jours de la circoncision. Rabbi Yehochoua dit : « Sept », ce sont les sept jours de Pessa’h ; « huit », ce sont les huit jours de la Fête [Soukkot]. Et quand il dit « et même », c’est pour inclure Chavouot, Roch Hachana et Yom Kippour.
מיתיבי (קהלת יא, ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה ר' אליעזר אומר שבעה אלו ז' ימי בראשית שמונה אלו ח' ימי מילה ר' יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח שמונה אלו שמונה ימי החג וכשהוא אומר וגם לרבות עצרת ור"ה ויוה"כ
N’est-ce pas pour [la bénédiction du] « temps » ? – Non, pour la bénédiction [de la sainteté du jour].
מאי לאו לזמן לא לברכה
C’est aussi ce qui est logique, car s’il te venait à l’esprit [qu’il s’agit] du « temps », y a-t-il [une bénédiction du] « temps » tous les sept [jours] ? – Ce n’est pas une difficulté : car s’il ne l’a pas récitée aujourd’hui, il la récite demain ou un autre jour.
הכי נמי מסתברא דאי ס"ד לזמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליום אוחרא
En tout cas, nous exigeons une coupe [de vin]. Dirons-nous que cela soutient Rav Na’hman ? Car Rav Na’hman a dit : [La bénédiction du] « temps », on la dit même au marché. – Ce n’est pas une difficulté : [il s’agit du cas] où une coupe s’est présentée à lui.
מ"מ בעינן כוס לימא מסייע ליה לר"נ דאמר ר"נ זמן אומרו אפילו בשוק הא לא קשיא דאיקלע ליה כוס
Cela va pour Chavouot et Roch Hachana ; mais Yom Kippour, comment fait-il ? S’il récite la bénédiction sur [la coupe] et la boit – puisqu’il a dit [la bénédiction du] « temps », il a accepté sur lui [le jeûne] et elle lui est interdite.
התינח עצרת ור"ה יום הכפורים היכי עביד אי מברך עליה ושתי ליה כיון דאמר זמן קבליה עליה ואסר ליה
Car Rav Yirmeya bar Abba n’a-t-il pas dit à Rav : T’es-tu abstenu ? Et il lui dit : Oui, je me suis abstenu.
דהאמר ליה רב ירמיה בר אבא לרב מי בדלת וא"ל אין בדילנא
Qu’il récite la bénédiction sur elle et la laisse ! – Celui qui récite la bénédiction doit goûter. – Qu’il la donne à un enfant ! – La halakha n’est pas selon Rav A’ha : [il est à craindre que l’enfant] n’en prenne l’habitude.
לברוך עליה ולנחיה המברך צריך שיטעום ליתביה לינוקא לית הלכתא כרב אחא דילמא אתי למסרך
Qu’en a-t-il été [de la question] ? Les Sages envoyèrent Rav Yeimar l’Ancien chez Rav ’Hisda la veille du Nouvel An ; ils lui dirent : Va, vois comment il agit dans la pratique, et viens nous le dire. Quand [Rav ’Hisda] le vit, il dit : On a soulevé ce qui est mouillé, et cela est retombé à sa place ! On lui apporta une coupe de vin, il récita le kiddouch et dit [la bénédiction du] « temps ».
מאי הוי עלה שדרוה רבנן לרב יימר סבא קמיה דרב חסדא במעלי יומא דריש שתא אמרו ליה זיל חזי היכי עביד עובדא תא אימא לן כי חזייה א"ל דלויה לרטיבה רפסא ליה בדוכתיה אייתו ליה כסא דחמרא קדיש ואמר זמן
Et la halakha est : on dit [la bénédiction du] « temps » à Roch Hachana et à Yom Kippour ; et la halakha est : [la bénédiction du] « temps », on la dit même au marché.
והלכתא אומר זמן בר"ה וביוה"כ והלכתא זמן אומרו אפילו בשוק:
Et Rabba dit : Quand nous étions chez Rav Houna, il nous fut demandé : Un élève de la maison d’étude qui observe un jeûne la veille du Chabbat, doit-il le compléter [jusqu’à la nuit] ? Il ne le savait pas. Je vins devant Rav Yehouda, et il ne le savait pas.
ואמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן בר בי רב דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי לא הוה בידיה אתאי לקמיה דרב יהודה ולא הוה בידיה
Rava dit : Examinons-le nous-mêmes, car on a enseigné : Le 9 Av qui tombe un Chabbat,
אמר רבא נחזייה אנן דתניא ט' באב שחל להיות בשבת
Original : Eruvin 40b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.