Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Question 1Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais nous avons appris : Rabbi Eliézer dit : [s’il dépasse de] deux [coudées], il entre ; de trois, il n’entre pas. N’est-ce pas que Rabbi Eliézer suit son propre raisonnement, lui qui dit : et il est au milieu d’elles,
והתנן ר"א אומר שתים יכנס ג' לא יכנס מאי לאו רבי אליעזר לטעמיה דאמר והוא באמצען
et les quatre coudées que les Sages lui ont données sont considérées comme englobées, et il dit : il entre ? On en conclut que l’englobement des limites est une chose [qui compte] !
Rabba bar bar ’Hana dit à Abayé : et c’est à partir de Rabbi Eliézer que tu fais une objection au maître ? Il lui répondit : oui, car j’ai entendu du maître : les Sages ne sont en désaccord avec Rabbi Eliézer que pour une affaire facultative, mais pour une affaire de commandement, ils lui donnent raison.
א"ל רבה בר בר חנה לאביי ומדר"א קמותבת ליה למר אמר ליה אין דשמיע לי מיניה דמר עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"א אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודו ליה:
« Et tous ceux qui sortent pour porter secours reviennent à leur place » : même [si c’est] loin ? Mais tu as dit dans la première partie : deux mille coudées, et pas davantage !
וכל היוצאין להציל חוזרין למקומן: ואפי' טובא והא אמרת רישא אלפים אמה ותו לא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : [cela signifie] qu’ils reviennent avec leurs armes à leur place. Mais quelle est la difficulté ? Peut-être que [celui qui sort] pour porter secours, c’est différent !
אמר רב יהודה אמר רב שחוזרין בכלי זיין למקומן ומאי קושיא דילמא להציל שאני
Rabban Gamliel l’Ancien institua qu’ils aient deux mille coudées dans chaque direction. Et ce n’est pas seulement de ceux-là qu’on l’a dit, mais même de la sage-femme qui vient pour un accouchement, et de celui qui vient porter secours contre une troupe armée, contre le fleuve, contre un effondrement et contre un incendie : ils sont comme les gens de la ville et ont deux mille coudées dans chaque direction.
התקין ר"ג הזקן שיש להן אלפים אמה לכל רוח ולא אלו בלבד אמרו אלא אפי' חכמה הבאה לילד והבא להציל מן הגייס ומן הנהר ומן המפולת ומן הדליקה הרי הן כאנשי העיר ויש להן אלפים אמה לכל רוח
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : [cela signifie] qu’ils reviennent avec leurs armes à leur place, comme il a été enseigné : autrefois, ils déposaient leurs armes dans la maison attenante à la muraille.
אמר רב [יהודה אמר רב] שחוזרין בכלי זיין למקומן כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה
Une fois, des ennemis les reconnurent et les poursuivirent ; ils entrèrent pour prendre leurs armes et les ennemis entrèrent à leur suite. Ils se bousculèrent les uns les autres et se tuèrent les uns les autres, plus que les ennemis n’en tuèrent à ce moment-là. On institua alors qu’ils reviennent à leur place avec leurs armes.
פעם אחת הכירו בהן אויבים ורדפו אחריהם ונכנסו ליטול כלי זיינן ונכנסו אויבים אחריהן דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים באותה שעה התקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : il n’y a pas de difficulté : ici, c’est lorsque Israël a vaincu les nations du monde ; là, c’est lorsque les nations du monde ont vaincu [Israël].
רב נחמן בר יצחק אמר ל"ק כאן שנצחו ישראל את אומות העולם כאן שנצחו אומות העולם את עצמן
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : des non-Juifs qui ont assiégé des villes d’Israël, on ne sort pas contre eux avec des armes et on ne profane pas pour eux le Chabbat.
אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זיינן ואין מחללין עליהן את השבת
Il a été enseigné de même : des non-Juifs qui ont assiégé, etc. En quel cas cela est-il dit ? Lorsqu’ils sont venus pour des affaires d’argent ; mais s’ils sont venus pour des affaires de vies humaines, on sort contre eux avec des armes et on profane pour eux le Chabbat.
תניא נמי הכי נכרים שצרו וכו' במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת
Et dans une ville proche de la frontière, même s’ils ne sont pas venus pour des affaires de vies humaines mais pour des affaires de paille et de chaume, on sort contre eux avec des armes et on profane pour eux le Chabbat.
ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת
Rav Yossef bar Minyomi a dit au nom de Rav Na’hman : et la Babylonie est considérée comme une ville proche de la frontière. Et on l’a interprété [comme désignant] Nehardea.
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא ותרגומא נהרדעא
Rabbi Dostaï de Biri a exposé : que signifie ce qui est écrit : « On annonça à David en disant : Voici que les Philistins combattent contre Keïla, et ils pillent les aires » (1 S 23, 1) ?
דרש רבי דוסתאי דמן בירי מאי דכתיב (שמואל א כג, א) ויגידו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שוסים את הגרנות
Il a été enseigné : Keïla était une ville proche de la frontière, et ils n’étaient venus que pour des affaires de paille et de chaume, car il est écrit : « et ils pillent les aires », et il est écrit : « David interrogea l’Éternel en disant : Irai-je et frapperai-je ces Philistins ? Et l’Éternel dit à David : Va, tu frapperas les Philistins et tu sauveras Keïla » (1 S 23, 2).
תנא קעילה עיר הסמוכה לספר היתה והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש דכתיב והמה שוסים את הגרנות וכתיב (שמואל א כג, ב) וישאל דוד בה' לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר ה' אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה
C’est plutôt : s’il réussirait ou ne réussirait pas. On peut aussi le déduire de ce qui est écrit : « Va, tu frapperas les Philistins et tu sauveras Keïla ». Déduis-en cela.
אלא אי מצלח אי לא מצלח דיקא נמי דכתיב לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה ש"מ:
MICHNA: Celui qui s’est assis en chemin [au début du Chabbat], puis s’est levé et a vu qu’il était proche d’une ville : puisque ce n’était pas son intention, il n’entrera pas. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
מתני׳ מי שישב בדרך ועמד וראה הרי (זה) הוא סמוך לעיר [הואיל] ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר
GUEMARA: Il a été enseigné : Rabbi Yehouda a dit : il arriva à Rabbi Tarfon qu’il marchait en chemin, que la nuit le surprit et qu’il passa la nuit hors de la ville. Au matin, des bouviers le trouvèrent et lui dirent : « Rabbi, voici la ville devant toi, entre. » Il entra, s’assit dans la maison d’étude et enseigna toute la journée.
גמ׳ תניא א"ר יהודה מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך וחשכה לו ולן חוץ לעיר לשחרית מצאוהו רועי בקר אמרו לו רבי הרי העיר לפניך הכנס נכנס וישב בבית המדרש ודרש כל היום כולו
On lui répondit : est-ce de là une preuve ? Peut-être l’avait-il en son cœur [d’établir là son séjour], ou bien la maison d’étude était englobée dans sa limite.
(אמרו לו) משם ראייה שמא בלבו היתה או בית המדרש מובלע בתוך תחומו היה:
MICHNA: Celui qui s’est endormi en chemin et n’a pas su que la nuit était tombée a deux mille coudées dans chaque direction. Telles sont les paroles de Rabbi Yo’hanan ben Nouri.
מתני׳ מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי
S’ils étaient deux, et qu’une partie des coudées de l’un se trouvait dans les coudées de l’autre, ils apportent [leur repas] et mangent au milieu,
היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע
Original : Eruvin 45a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.