Et Rav Papa a dit : c’était nécessaire : il aurait pu te venir à l’esprit que cela vaut pour les érouvin de cours, mais pour les érouvin de limites, dis que non. C’était nécessaire.
ורב פפא אמר איצטריך ס"ד אמינא הני מילי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין אימא לא צריכא
Et d’où dis-tu que nous faisons une différence entre les érouvin de cours et les érouvin de limites ? Car nous avons appris : Rabbi Yehouda a dit : en quel cas cela est-il dit ? Pour les érouvin de limites ; mais pour les érouvin de cours, on fait l’érouv [pour quelqu’un] aussi bien à sa connaissance qu’à son insu, car on peut faire acquérir à un homme [un avantage] en son absence, mais on ne peut lui porter préjudice qu’en sa présence.
ומנא תימרא דשני לן בין עירובי חצירות לעירובי תחומין דתנן א"ר יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו
Rav Achi a dit : c’était nécessaire : il aurait pu te venir à l’esprit que cela vaut pour les restes de l’érouv, mais pour le commencement de l’érouv, dis que non.
רב אשי אמר איצטריך ס"ד אמינא הני מילי בשיורי עירוב אבל בתחילת עירוב אימא לא
Et d’où dis-tu que nous faisons une différence entre les restes de l’érouv et le commencement de l’érouv ? Car nous avons appris : Rabbi Yossé a dit : en quel cas cela est-il dit ? Au commencement de l’érouv ; mais pour les restes de l’érouv, même la moindre quantité [suffit].
ומנא תימרא דשני לן בין שיורי עירוב לתחילת עירוב דתנן א"ר יוסי במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשיורי עירוב אפילו כל שהוא
כלשון הזה א"ר יעקב בר אידי אמר ר' יוחנן ר' מאיר ור' יהודה הלכה כרבי יהודה רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ואצ"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כרבי יוסי השתא במקום רבי יהודה ליתא במקום רבי יוסי מיבעיא
אמר רב אסי אף אני לומד רבי יוסי ור' שמעון הלכה כרבי יוסי דאמר רבי אבא אמר רבי יוחנן רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כר' יהודה השתא במקום רבי יהודה ליתא במקום רבי יוסי מיבעיא
Si l’on dit : de ce que nous avons appris : Rabbi Chimon dit : à quoi la chose ressemble-t-elle ? À trois cours ouvertes l’une sur l’autre et ouvertes sur le domaine public : si les deux extérieures ont fait un érouv avec celle du milieu, celle-ci est permise avec elles et elles avec elle, mais les deux extérieures sont interdites l’une avec l’autre ;
אילימא מהא דתנן ר"ש אומר למה הדבר דומה לג' חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו
et Rav ’Hama bar Gouria a dit au nom de Rav : la halakha est selon Rabbi Chimon. Et qui est en désaccord avec lui ? Rabbi Yehouda. Or tu as dit : [entre]Rabbi Yehouda et Rabbi Chimon, la halakha est selon Rabbi Yehouda ! N’en déduis-tu donc pas qu’elles ne tiennent pas ?
ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה אלא לאו ש"מ ליתנהו
Plutôt, de ce que nous avons appris : une ville appartenant à un particulier qui est devenue [une ville] de plusieurs, on fait l’érouv pour toute la ville ; [une ville] de plusieurs qui est devenue celle d’un particulier, on ne fait pas l’érouv pour toute la ville, à moins d’en laisser une partie à l’extérieur, de la taille de la ville de ’Hadacha en Judée, qui compte cinquante habitants. Telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
אלא מהא דתנן עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה של רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עושה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה
Original : Eruvin 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.