trois cours de deux maisons [chacune]. Et Rav ’Hama bar Gouria a dit au nom de Rav : la halakha est selon Rabbi Chimon. Et qui est en désaccord avec lui ? Rabbi Yehouda. Or tu as dit : [entre]Rabbi Yehouda et Rabbi Chimon, la halakha est selon Rabbi Yehouda !
שלש חצירות של שני בתים ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ור"ש הלכה כרבי יהודה
Plutôt, de ce que nous avons appris : celui qui laisse sa maison et s’en va passer le Chabbat dans une autre ville, qu’il soit non-Juif ou Israélite, il interdit [le transport] aux gens de la cour. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
אלא מהא דתנן המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר לבני חצירות דברי רבי מאיר
Rabbi Yehouda dit : il n’interdit pas. Rabbi Yossé dit : le non-Juif interdit, l’Israélite n’interdit pas, car un Israélite n’a pas coutume de venir pendant le Chabbat. Rabbi Chimon dit : même s’il a laissé sa maison et s’en est allé passer le Chabbat chez sa fille dans la même ville, il n’interdit pas, car il en a déjà détourné sa pensée.
רבי יהודה אומר אינו אוסר רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר מפני שאין דרך ישראל לבא בשבת רבי שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיח דעתו
Plutôt, de ce que nous avons appris : et c’est ce qu’on a dit : le pauvre fait l’érouv avec ses pieds. Rabbi Meïr dit : nous, nous n’avons [cette règle] que pour le pauvre.
אלא מהא דתנן וזהו שאמרו העני מערב ברגליו רבי מאיר אומר אנו אין לנו אלא עני
Rabbi Yehouda dit : qu’il soit pauvre ou riche ; on n’a dit qu’on fait l’érouv avec du pain que pour faciliter les choses au riche, afin qu’il n’ait pas à sortir faire l’érouv avec ses pieds.
רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו
Et Rav ’Hiya bar Achi enseignait à ’Hiya bar Rav devant Rav : « qu’il soit pauvre ou riche », et Rav lui dit : conclus-la aussi par : la halakha est selon Rabbi Yehouda.
ומתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר ואמר ליה רב סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה
Et de même, toutes les autres femmes ne se marieront ni ne se fianceront avant que trois mois ne se soient écoulés pour elles, qu’elles soient vierges ou non vierges, veuves ou divorcées, fiancées ou mariées.
וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד אלמנות ואחד גרושות אחד ארוסות ואחד נשואות
Et nous avons dit : Rabbi Éléazar n’était pas entré à la maison d’étude ; il trouva Rabbi Assi qui se tenait là et lui dit : qu’a-t-on dit à la maison d’étude ? Il lui répondit : voici ce qu’a dit Rabbi Yo’hanan : la halakha est selon Rabbi Yossé. — On en déduit donc qu’un individu est en désaccord avec lui ?
ואמרינן רבי (אליעזר) לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי אסי דהוה קאים אמר ליה מאי אמור בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי מכלל דיחידאה פליג עליה
Oui, et il a été enseigné : si elle avait hâte d’aller chez son père, ou si elle avait de la colère contre son mari, ou si son mari était vieux ou malade, ou si elle était malade, stérile, âgée, mineure, aylonit, ou incapable d’enfanter, ou si son mari était enfermé en prison, [ou] celle qui a fait une fausse couche après la mort de son mari — toutes doivent attendre trois mois. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yossé permet de se fiancer et de se marier immédiatement.
אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיתה לה כעס עם בעלה או שהיה בעלה זקן או חולה או שהיתה היא חולה עקרה זקנה קטנה ואיילונית ושאינה ראויה לילד או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין המפלת לאחר מיתת בעלה כולן צריכין להמתין ג' חדשים דברי ר"מ רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד
Mais quelle est la difficulté ? Peut-être est-ce pour exclure [l’avis] de Rav Na’hman au nom de Chmouel, qui a dit : la halakha est selon Rabbi Meïr dans ses décrets.
ומאי קושיא דלמא לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל דאמר הלכה כרבי מאיר בגזירותיו
Plutôt, de ce qui a été enseigné : on va à la foire des non-Juifs et on leur achète du bétail, des esclaves et des servantes, des maisons, des champs et des vignes ; et on écrit [les actes] et on les fait enregistrer dans leurs tribunaux, car c’est comme sauver [ces biens] de leurs mains.
אלא מהא דתניא הולכין ליריד של נכרים ולוקחים מהן בהמה ועבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן
Et si c’est un cohen, il se rend impur [en allant] hors de la terre d’Israël pour plaider et contester avec eux ; et de même qu’il se rend impur hors de la terre d’Israël, de même il se rend impur dans un cimetière.
ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן וכשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות
Et il se rend impur pour épouser une femme et pour étudier la Torah. Rabbi Yehouda a dit : quand cela ? Lorsqu’il ne trouve pas [où] étudier ; mais s’il trouve [où] étudier, il ne se rendra pas impur.
ומטמא לישא אשה וללמוד תורה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל מוצא ללמוד לא יטמא
Rabbi Yossé dit : même lorsqu’il trouve [où] étudier, il se rendra impur, car
ר' יוסי אומר אף בזמן שמוצא ללמוד נמי יטמא לפי
Original : Eruvin 47a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.