cela aussi, ce sont les paroles de Rabbi Chimon ; mais les Sages disent : toutes trois sont interdites.
אף זו דברי ר' שמעון אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות
Érouvin 49a עירובין
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il a été enseigné conformément à Rav Yehouda selon Chmouel : Rabbi Chimon a dit : à quoi la chose ressemble-t-elle ? À trois cours ouvertes l’une sur l’autre et ouvertes sur le domaine public : si les deux ont fait l’érouv avec celle du milieu, celle-ci apporte de sa maison et mange, et celle-là apporte de sa maison et mange ; celle-ci rapporte son reste dans sa maison, et celle-là rapporte son reste dans sa maison.
תניא כוותיה דרב יהודה אליבא דשמואל א"ר שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר עירבו שתים עם האמצעית זו מביאה מתוך ביתה ואוכלת וזו מביאה מתוך ביתה ואוכלת זו מחזרת מותרה לתוך ביתה וזו מחזרת מותרה לתוך ביתה
Mais les Sages disent : toutes trois sont interdites.
אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות
Et Chmouel suit là son propre raisonnement, car Chmouel a dit : une cour située entre deux impasses, si elle a fait l’érouv avec les deux, elle est interdite avec les deux ;
ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם
si elle n’a pas fait l’érouv avec les deux, elle interdit aux deux.
לא עירבה עם שניהם אוסרת על שניהן
Si elle avait l’habitude [de sortir] par l’une et n’avait pas l’habitude [de sortir] par l’autre, celle par laquelle elle a l’habitude est interdite, et celle par laquelle elle n’a pas l’habitude est permise.
היתה באחד רגילה ובאחד אינה רגילה זה שרגילה בו אסור וזה שאינה רגילה בו מותר
Rabba bar Rav Houna a dit : si elle a fait l’érouv avec celle par laquelle elle n’a pas l’habitude, celle par laquelle elle a l’habitude est permise à elle seule.
אמר רבה בר רב הונא עירבה עם שאינה רגילה בו הותר רגילה לעצמו
Et Rabba bar Rav Houna a dit au nom de Chmouel : si [l’impasse] par laquelle elle a l’habitude a fait l’érouv pour elle-même, et que celle par laquelle elle n’a pas l’habitude n’a pas fait l’érouv, et qu’elle-même n’a pas fait l’érouv, on la repousse vers celle par laquelle elle n’a pas l’habitude.
ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל אם עירבה רגילה לעצמו וזה שאינה רגילה בו לא עירב והיא עצמה לא עירבה דוחין אותה אצל שאינה רגילה בו
Et dans un cas comme celui-ci, on contraint [celui qui refuse] contre la manière de Sodome.
וכגון זה כופין על מדת סדום
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : celui qui est pointilleux sur son érouv, son érouv n’est pas un érouv. Quel est son nom ? Son nom est « érouv » [= mélange, mise en commun].
אמר רב יהודה אמר שמואל המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו
Rabbi ’Hanina a dit : son érouv est un érouv, mais on le compte parmi les gens de Vardina [connus pour leur avarice].
ר' חנינא אמר עירובו עירוב אלא שנקרא מאנשי ורדינא
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : celui qui partage son érouv, ce n’est pas un érouv.
אמר רב יהודה אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב
Selon qui ? Selon Beit Chammaï, car il a été enseigné : cinq [habitants] qui ont collecté leur érouv et l’ont placé dans deux récipients, Beit Chammaï disent : ce n’est pas un érouv ; et Beit Hillel disent : c’est un érouv.
כמאן כבית שמאי דתניא חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים ב"ש אומרים אין זה עירוב וב"ה אומרים הרי זה עירוב
Tu peux même dire [selon] Beit Hillel : Beit Hillel ne l’ont dit là que lorsqu’on a rempli le récipient et qu’il en est resté ; mais là où on l’a partagé délibérément, non.
אפילו תימא ב"ה עד כאן לא קאמרי ב"ה התם אלא דמליין למנא ואייתר אבל היכא דפלגיה מיפלג לא
Et pourquoi ai-je besoin des deux ? Elles sont nécessaires : car s’il nous avait fait entendre celle-là, [on aurait dit que c’est] parce qu’il est pointilleux, mais ici, dis que non ;
ותרתי למה לי צריכי דאי אשמעינן התם משום דקפיד אבל הכא אימא לא
et s’il nous avait fait entendre celle-ci, [on aurait dit que c’est] parce qu’il l’a délibérément partagé, mais là, dis que non. C’était nécessaire.
ואי אשמעינן הכא משום דפלגיה מיפלג אבל התם אימא לא צריכא
Rabbi Abba dit à Rav Yehouda, dans le pressoir de la maison de Rav Zakkaï : Chmouel a-t-il vraiment dit : celui qui partage son érouv, ce n’est pas un érouv ? Chmouel n’a-t-il pas dit : la maison dans laquelle on dépose l’érouv n’a pas besoin de donner du pain ? Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce qu’il dit : puisqu’il est déposé dans le panier, c’est comme s’il était déposé ici ? Ici aussi, puisqu’il est déposé dans le panier, c’est comme s’il était déposé ici !
אמר ליה ר' אבא לרב יהודה בבי מעצרתא דבי רב זכאי מי אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב והאמר שמואל בית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן את הפת מ"ט לאו משום דאמר דכיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי ה"נ כיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי
Il lui répondit : là, même s’il n’y a pas de pain [de sa part, c’est valable] ; quelle en est la raison ? Parce que tous résident ici.
א"ל התם אע"פ שאין פת מ"ט דכולהו הכא דיירי
Chmouel a dit : l’érouv [fonctionne] au titre de l’acquisition.
אמר שמואל עירוב משום קנין
Et si tu dis : pourquoi n’acquiert-on pas avec une pièce de monnaie ? Parce qu’on n’en trouve pas facilement les veilles de Chabbat.
וא"ת מפני מה אין קונין במעה מפני שאינה מצויה בערבי שבתות
Mais là où il a fait l’érouv [avec une pièce], qu’il acquière du moins !
היכא דעירב מיהו לקני
C’est un décret, de crainte qu’on ne dise que la pièce est l’essentiel ; et parfois on ne trouve pas de pièce, et l’on ne viendrait pas faire l’érouv avec du pain, si bien que l’érouv en viendrait à être négligé.
גזירה שמא יאמרו מעה עיקר וזמנין דלא שכיח מעה ולא אתי לאיערובי בפת דאתי עירוב לאיקלקולי
Rabba a dit : l’érouv [fonctionne] au titre de la résidence.
רבה אמר עירוב משום דירה
Quelle différence entre eux ? Il y a une différence entre eux pour un objet,
מאי בינייהו איכא בינייהו כלי
pour [une chose valant] moins d’une prouta,
ופחות משוה פרוטה
Original : Eruvin 49a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.