Rabba a dit : quelle est la raison de Rav ? Parce qu’il n’a pas précisé son emplacement.
אמר רבה מ"ט דרב משום דלא מסיים אתריה
Érouvin 50a עירובין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et certains disent : Rabba a dit : quelle est la raison de Rav ? Parce qu’il pense que tout ce qui ne peut se faire l’un après l’autre ne peut pas non plus se faire en une fois.
ואיכא דאמרי אמר רבה מ"ט דרב משום דקסבר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
Quelle différence entre eux ? Il y a une différence entre eux lorsqu’il a dit : « Que j’acquière quatre coudées parmi les huit. »
מאי בינייהו איכא בינייהו דאמר ליקנו לי בארבע אמות מגו שמונה
Selon celui qui dit que c’est parce qu’il n’a pas précisé son emplacement, ici il n’a pas précisé son emplacement.
מאן דאמר משום דלא מסיים אתריה הא לא מסיים אתריה
Et selon celui qui dit que c’est parce que tout ce qui ne peut se faire l’un après l’autre ne peut pas non plus se faire en une fois, ici c’est comme quatre coudées, car il a dit ici « quatre coudées ».
ומאן דאמר משום כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו האי כארבע אמות דמי דהכא ארבע אמות קאמר
Revenons au texte même. Rabba a dit : toute chose qui ne peut se faire l’une après l’autre ne peut pas non plus se faire en une fois. Abayé objecta à Rabba : celui qui prélève en excès les dîmes, ses fruits sont rectifiés, mais ses dîmes sont gâtées.
גופא אמר רבה כל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו איתיביה אביי לרבה המרבה במעשרות פירותיו מתוקנין ומעשרותיו מקולקלין
Pourquoi ? Disons : tout ce qui ne peut se faire l’un après l’autre ne peut pas non plus se faire en une fois !
אמאי לימא כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
C’est différent pour la dîme, qui peut être [prélevée] par moitiés : car s’il dit « que la moitié soit consacrée », la moitié de chaque grain de blé est consacrée.
שאני מעשר דאיתיה לחצאין דאי אמר תקדוש פלגא פלגא דחיטתא קדשה
Mais il y a la dîme du bétail, qui ne peut être [prélevée] par moitiés,
והרי מעשר בהמה דליתיה לחצאין
et Rabba a dit : si deux sont sortis en dixième [position] et qu’il les a appelés « dixième », le dixième et le onzième sont mélangés l’un avec l’autre !
ואמר (רבה) יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה
C’est différent pour la dîme du bétail, qui peut être [désignée] l’une après l’autre par erreur,
שאני מעשר בהמה דאיתיה בזה אחר זה בטעות
car nous avons appris : s’il a appelé le neuvième « dixième », le dixième « neuvième » et le onzième « dixième », tous trois sont consacrés.
דתנן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין
Mais il y a le sacrifice de reconnaissance, qui ne peut [être consacré] par erreur ni l’un après l’autre ; et il a été dit : un sacrifice de reconnaissance qui a été égorgé sur quatre-vingts pains — ’Hizkiya a dit : quarante parmi les quatre-vingts sont consacrés par lui ; Rabbi Yo’hanan a dit : quarante parmi les quatre-vingts ne sont pas consacrés par lui.
והרי תודה דליתה בטעות וליתה בזה אחר זה ואיתמר תודה שנשחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשו עלה מ' מתוך שמונים ר' יוחנן אמר לא קדשו עלה מ' מתוך שמונים
Mais n’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rabbi Zeïra a dit : tous s’accordent que, là où il a dit « que quarante parmi les quatre-vingts soient consacrés », ils sont consacrés ; [s’il a dit] « que quarante ne soient consacrés que si les quatre-vingts sont consacrés », tout le monde s’accorde qu’ils ne sont pas consacrés.
הא איתמר עלה אמר ר' (זירא) הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשי לא יקדשו ארבעים אלא אם כן קדשו שמונים כולי עלמא לא פליגי דלא קדשו
Ils ne sont en désaccord que [lorsqu’il a parlé] sans précision : l’un pense qu’il avait en vue une garantie [en cas de perte] et qu’il les a apportés sous condition,
כי פליגי בסתמא מר סבר לאחריות קא מכוין ועל תנאי אייתינהו
Original : Eruvin 50a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.