c’est pour le pauvre que les Sages ont été indulgents, mais pour le riche, non.
עני הוא דאקילו רבנן עילויה אבל עשיר לא
Érouvin 51b עירובין
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabbi Yehouda pense que l’essentiel de l’érouv est avec le pied, qu’il soit pauvre ou riche. Mais pour « à tel endroit », selon tous, pour le pauvre oui, pour le riche non.
ורבי יהודה סבר עיקר עירוב ברגל אחד עני ואחד עשיר אבל במקום פלוני דברי הכל עני אין עשיר לא
« Et c’est ce qu’on a dit » — qui l’enseigne ? Rabbi Meïr. Et à quoi cela se rapporte-t-il ? À « s’il ne connaît pas [d’endroit], ou s’il n’est pas versé dans la halakha ». « Et on n’a dit qu’on fait l’érouv avec du pain que pour faciliter » — qui l’enseigne ? Rabbi Yehouda.
וזו היא שאמרו מאן קתני לה ר"מ ואהייא קאי אאינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה רבי יהודה
Et Rav ’Hisda a dit : le désaccord porte sur « à tel endroit » : Rabbi Meïr pense : pour le pauvre oui, pour le riche non ; et Rabbi Yehouda pense : qu’il soit pauvre ou riche. Mais pour « à ma place », selon tous, qu’il soit pauvre ou riche, car l’essentiel de l’érouv est avec le pied.
ורב חסדא אמר מחלוקת במקום פלוני דר' מאיר סבר עני אין עשיר לא ורבי יהודה סבר אחד עני ואחד עשיר אבל במקומי דברי הכל אחד עני ואחד עשיר דעיקר עירוב ברגל
« Et c’est ce qu’on a dit » — qui l’enseigne ? Rabbi Meïr. Et à quoi cela se rapporte-t-il ? À ceci : « celui qui venait en chemin et que la nuit a surpris ». « Et on n’a dit qu’on fait l’érouv avec du pain que pour faciliter » — qui l’enseigne ? Ce sont les paroles de tous.
וזו היא שאמרו מאן קתני לה ר"מ ואהייא קאי אהא מי שבא בדרך וחשכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה דברי הכל
Il a été enseigné conformément à Rav Na’hman : qu’il soit pauvre ou riche, on fait l’érouv avec du pain, et le riche ne sortira pas hors de la limite pour dire : « Mon lieu de séjour est à ma place », car on n’a dit qu’on fait l’érouv avec le pied que pour celui qui venait en chemin et que la nuit a surpris. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
תניא כוותיה דרב נחמן אחד עני ואחד עשיר מערבין בפת ולא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רבי מאיר
Rabbi Yehouda dit : qu’il soit pauvre ou riche, on fait l’érouv avec le pied, et le riche peut sortir hors de la limite et dire : « Que mon lieu de séjour soit à ma place » ; et c’est là l’essentiel de l’érouv. Et les Sages ont permis au maître de maison d’envoyer son érouv par son serviteur, par son fils ou par son mandataire, afin de lui faciliter les choses.
רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל ויצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי וזה הוא עיקרו של עירוב והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו בשביל להקל עליו
Rabbi Yehouda a dit : il arriva que les gens de la maison de Mamal et les gens de la maison de Gourion, à Arouma, distribuaient des figues sèches et des raisins secs aux pauvres pendant les années de disette ; et les pauvres de Kfar Chi’hin et les pauvres de Kfar ’Hanania venaient et se trouvaient à la tombée de la nuit à la limite [du Chabbat] ; le lendemain, ils se levaient tôt et venaient.
א"ר יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום למחרת משכימין ובאין
Rav Achi a dit : la Michna aussi permet de le déduire, car elle enseigne : celui qui est sorti pour aller dans une ville pour laquelle on fait l’érouv, et que son compagnon a fait revenir, il lui est permis d’y aller, et tous les gens de la ville sont interdits. Telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה והחזירו חברו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה
Et nous nous sommes interrogés : en quoi diffère-t-il, et en quoi diffèrent-ils ? Et Rav Houna a dit : de quoi s’agit-il ici ? D’un cas où il a deux maisons, et deux limites de Chabbat entre elles.
והוינן בה מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו ואמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים ושני תחומי שבת ביניהן
Lui, puisqu’il s’est mis en route, il est devenu un pauvre ;
איהו כיון דנפקא ליה לאורחא הוה ליה עני
et ceux-là sont des riches. On en conclut que, pour tout « à tel endroit », le pauvre oui, le riche non. Déduis-en cela.
והנך עשירים נינהו אלמא כל במקום פלוני עני אין עשיר לא ש"מ
Rav ’Hiya bar Achi enseignait à ’Hiya bar Rav devant Rav : « qu’il soit pauvre ou riche ». Rav lui dit : conclus-la aussi par : la halakha est selon Rabbi Yehouda.
מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר א"ל רב סיים בה נמי הלכה כר' יהודה
Rabba bar Rav ’Hanan avait l’habitude de venir d’Artivna à Poumbedita.
רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא
Original : Eruvin 51b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.