Rava a dit : et cela, à condition que, s’il court, il atteigne son pied [avant la nuit]. Abayé lui dit : mais il est enseigné : « la nuit l’a surpris » !
אמר רבא והוא דכי רהיט לעיקרו מטי א"ל אביי והא חשכה לו קתני
Érouvin 51a עירובין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La nuit l’a surpris [avant d’atteindre] sa maison, mais il peut aller jusqu’au pied de l’arbre. Certains disent : Rava a dit : « la nuit l’a surpris » s’il marche lentement, mais s’il court, il arrive.
חשכה לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי אמר רבא חשכה לו כי מסגי קלי קלי אבל רהיט מטי
Rabba et Rav Yossef marchaient en chemin. Rabba dit à Rav Yossef : que notre lieu de séjour soit sous le palmier qui soutient son frère — et certains disent : sous le palmier qui a racheté son propriétaire de l’impôt par tête.
רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא א"ל רבה לרב יוסף תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה ואמרי לה תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא
[Le connais-tu, maître ?] Il lui répondit : je ne le connais pas. Il lui dit : appuie-toi sur moi, car il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : s’ils étaient deux, l’un connaissant [l’endroit] et l’autre ne le connaissant pas, celui qui ne le connaît pas confie son lieu de séjour à celui qui le connaît, et celui qui le connaît dit : « Que notre lieu de séjour soit à tel endroit. »
(ידע ליה מר) א"ל לא ידענא ליה אמר ליה סמוך עלי דתניא ר' יוסי אומר אם היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני
Mais ce n’est pas [que la halakha suive Rabbi Yossé seul] : il ne le lui a cité selon Rabbi Yossé que pour qu’il l’accepte de lui, car Rabbi Yossé a ses raisons avec lui.
ולא היא לא תנא ליה כר' יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה משום דר' יוסי נימוקו עמו:
« S’il ne connaît pas [d’endroit], ou s’il n’est pas versé, etc. »
אם אינו מכיר או שאינו בקי וכו':
Ces deux mille coudées, où sont-elles écrites ? Car il a été enseigné : « Que chacun demeure à sa place » (Ex 16, 29) : ce sont les quatre coudées ; « que nul ne sorte de son lieu » (Ex 16, 29) : ce sont les deux mille coudées.
הני אלפים אמה היכן כתיבן דתניא (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה
D’où le tirons-nous ? Rav ’Hisda a dit : nous apprenons « lieu » de « lieu », et « lieu » de « fuir », et « fuir » de « fuir », et « fuir » de « territoire », et « territoire » de « territoire », et « territoire » de « hors de », et « hors de » de « hors de », car il est écrit : « Vous mesurerez hors de la ville, du côté de l’orient, deux mille coudées, etc. » (Nb 35, 5).
מנא לן אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ דכתיב (במדבר לה, ה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'
Mais apprenons-le de : « depuis le mur de la ville et au-dehors, mille coudées » (Nb 35, 4) ! On compare « hors de » avec « hors de », et l’on ne compare pas « hors de » avec « au-dehors ».
ונילף (במדבר לה, ד) מקיר העיר וחוצה אלף אמה דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מחוצה
Et quelle en est la conséquence ? L’école de Rabbi Yichmaël n’a-t-elle pas enseigné : « Le cohen reviendra » (Lv 14, 39), « le cohen viendra » (Lv 14, 44) — revenir, c’est venir ?
ומאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן (ויקרא יד, מד) ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה
Cela vaut là où il n’y a rien qui lui ressemble [davantage] ; mais là où il y a quelque chose qui lui ressemble, nous l’apprenons de ce qui lui ressemble.
הני מילי היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדמי ליה ילפינן:
« Deux mille coudées en cercle. » Et Rabbi ’Hanina ben Antigonos ? De toute manière : s’il admet la gezera chava, des côtés [carrés] sont écrits ; s’il n’admet pas la gezera chava, d’où tire-t-il les deux mille coudées ?
אלפים אמה עגולות: ורבי חנינא בן אנטיגנוס מה נפשך אי אית ליה ג"ש פיאות כתיבן אי לית ליה גזירה שוה אלפים אמה מנא ליה
En réalité, il admet la gezera chava, mais ici c’est différent, car le verset dit : « Ceci sera pour eux la banlieue des villes » (Nb 35, 5) : à ceci tu donnes des côtés [carrés], et tu ne donnes pas de côtés à ceux qui observent le Chabbat.
לעולם אית ליה גזירה שוה ושאני הכא דאמר קרא (במדבר לה, ה) זה יהיה להם מגרשי הערים לזה אתה נותן פיאות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת
Et les Sages ? Rav ’Hanania a enseigné : « comme ceci » — ainsi seront tous ceux qui observent le Chabbat.
ורבנן תני רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת
Rav A’ha bar Yaakov a dit : celui qui transporte [un objet sur] quatre coudées dans le domaine public n’est coupable que s’il le transporte sur celles-ci et leur diagonale.
א"ר אחא בר יעקב המעביר ד"א ברה"ר אינו חייב עד שמעביר הן ואלכסונן
Rav Papa a dit : Rava nous a mis à l’épreuve : une colonne dans le domaine public, haute de dix [palmes] et large de quatre, requiert-elle celles-ci et leur diagonale, ou non ? Et nous lui avons répondu : n’est-ce pas là [l’enseignement] de Rav ’Hanania ? Car il a été enseigné : Rav ’Hanania dit : comme ceci — ainsi seront tous ceux qui observent le Chabbat.
א"ר פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה י' ורוחב ד' צריך הן ואלכסונן או לא ואמרינן ליה לאו היינו דרב חנניה דתניא רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת:
« Et c’est ce qu’on a dit : le pauvre fait l’érouv avec ses pieds. Rabbi Meïr a dit : nous, nous n’avons [cette règle] que pour le pauvre, etc. »
וזה הוא שאמרו העני מערב ברגליו אמר ר' מאיר אנו אין לנו אלא עני וכו':
Rav Na’hman a dit : le désaccord porte sur [la formule] « à ma place » : Rabbi Meïr pense que l’essentiel de l’érouv est avec du pain ;
אמר רב נחמן מחלוקת במקומי דר"מ סבר עיקר עירוב בפת
Original : Eruvin 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.