Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et c’est ce qu’a dit Avdimi bar ’Hama bar Dossa : Que signifie ce qui est écrit : « Elle n’est pas dans les cieux… et elle n’est pas au-delà de la mer » (Dt 30, 12-13) ? « Elle n’est pas dans les cieux » : car si elle était dans les cieux, tu devrais monter à sa suite ; et si elle était au-delà de la mer, tu devrais traverser à sa suite.
והיינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא מאי דכתיב (דברים ל, יב) לא בשמים היא ולא מעבר לים היא לא בשמים היא שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה ואם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה
Rava dit : « Elle n’est pas dans les cieux » : on ne la trouvera pas chez celui qui élève son esprit au-dessus d’elle comme les cieux, ni chez celui qui élargit son esprit au-dessus d’elle comme la mer.
רבא אמר לא בשמים היא לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים
Rabbi Yo’hanan dit : « Elle n’est pas dans les cieux » : on ne la trouvera pas chez les orgueilleux ; « et elle n’est pas au-delà de la mer » : on ne la trouvera ni chez les négociants ni chez les marchands.
רבי יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא בגסי רוח ולא מעבר לים היא לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים:
Les Sages ont enseigné : Comment étend-on [le périmètre] des villes ? Une ville longue, [on la mesure] telle qu’elle est ; une ville ronde, on lui fait des angles ; une ville carrée, on ne lui fait pas d’angles. Si elle était large d’un côté et étroite de l’autre, on la considère comme si elle était égale.
תנו רבנן כיצד מעברין את הערים ארוכה כמות שהיא עגולה עושין לה זויות מרובעת אין עושין לה זויות היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר רואין אותה כאילו היא שוה
Si une maison faisait saillie comme une sorte de dent, ou deux maisons faisaient saillie comme deux dents, on les considère comme si un fil était tendu sur elles, et l’on mesure à partir de lui deux mille coudées au-delà. Si elle était faite en forme d’arc ou en forme d’équerre, on la considère comme si elle était pleine de maisons et de cours, et l’on mesure à partir de là deux mille coudées au-delà.
היה בית אחד יוצא כמין פגום או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה
Le maître a dit : « Une ville longue, telle qu’elle est. » C’est évident ! — Ce n’est nécessaire que lorsqu’elle est longue et étroite : on aurait pu dire qu’on lui donne une largeur égale à sa longueur ; [la baraïta] nous enseigne [que non].
אמר מר ארוכה כמות שהיא פשיטא לא צריכא דאריכא וקטינא מהו דתימא ליתן לה פותיא אאורכה קמ"ל
« Une ville carrée, on ne lui fait pas d’angles. » C’est évident ! — Ce n’est nécessaire que lorsqu’elle est carrée, mais pas alignée sur les points cardinaux : on aurait pu dire qu’on la carre selon les points cardinaux ; [la baraïta] nous enseigne [ce point].
מרובעת אין עושין לה זויות פשיטא לא צריכא דמרבעא ולא מרבעא בריבוע עולם מהו דתימא לירבעא בריבוע עולם קא משמע לן
« Si une maison faisait saillie comme une sorte de dent, ou deux maisons faisaient saillie comme deux dents. » Maintenant que tu l’as dit pour une seule maison, faut-il le dire pour deux maisons ?
היה בית אחד יוצא כמין פגום או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין השתא בית אחד אמרת שני בתים מיבעיא
Ce n’est nécessaire que [lorsqu’elles font saillie] de deux côtés : on aurait pu dire que pour un seul côté nous l’admettons, mais pour deux côtés nous ne l’admettons pas ; [la baraïta] nous enseigne [que si].
לא צריכא משתי רוחות מהו דתימא מרוח אחת אמרינן משתי רוחות לא אמרינן קא משמע לן
« Si elle était faite en forme d’arc ou en forme d’équerre, on la considère comme si elle était pleine de maisons et de cours, et l’on mesure à partir de là deux mille coudées au-delà. » Rav Houna dit : Une ville faite en arc : s’il y a entre ses deux extrémités moins de quatre mille coudées, on la mesure à partir de la corde ; sinon, on la mesure à partir de l’arc.
היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה אמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת
Rav Houna a-t-il vraiment dit cela ? Rav Houna n’a-t-il pas dit : Le rempart d’une ville percé d’une brèche de cent quarante et une [coudées] et un tiers [est encore considéré comme fermé, mais pas au-delà] ?
ומי אמר רב הונא הכי והאמר רב הונא חומת העיר שנפרצה במאה וארבעים ואחת ושליש
Et que nous enseigne-t-il [par le chiffre de cent quarante et une coudées et un tiers] ? Qu’on donne un karpef à celle-ci et un karpef à celle-là ? Rav Houna l’a déjà dit une fois, car nous avons appris :
ומאי קמ"ל דנותנין קרפף לזו וקרפף לזו הא אמרה רב הונא חדא זימנא דתנן
Original : Eruvin 55a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.