De qui est cet [enseignement] ? C’est de Rabbi Meïr.
הא מני ר' מאיר היא
Érouvin 57b עירובין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si c’est de Rabbi Meïr, il l’a déjà enseigné au début : « On donne un karpef à la ville, paroles de Rabbi Meïr » !
אי רבי מאיר היא הא תני ליה רישא נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר
C’était nécessaire : car à partir de celle-là, j’aurais dit : un pour une seule [ville], et un pour deux ; il nous enseigne que pour deux, nous leur en donnons deux.
צריכא דאי מההיא הוה אמינא חד לחדא וחד לתרתי קמ"ל דלתרתי תרי יהבינן להו
Et s’il nous l’avait enseigné ici, [on aurait dit que c’est] parce que leur usage est à l’étroit ; mais là, où leur usage n’est pas à l’étroit, je dirais que non. C’était donc nécessaire.
ואי אשמעינן הכא משום דדחיקא תשמישתייהו אבל התם דלא דחיקא תשמישתייהו אימא לא צריכא
Nous avons appris : « De même, trois villages disposés en triangle : s’il y a entre les deux extérieurs cent quarante et une coudées et un tiers, celui du milieu fait des trois un seul. » La raison est qu’il y a [un village] du milieu ; mais s’il n’y a pas [de village] du milieu, non. C’est une réfutation de Rav Houna !
תנן וכן שלשה כפרים המשולשין אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמה ושליש עושה אמצעי את שלשתן להיות אחד טעמא דאיכא אמצעי הא ליכא אמצעי לא תיובתא דרב הונא
Rav Houna te dira : N’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rabba dit au nom de Rav Idi au nom de Rabbi ’Hanina : Il ne s’agit pas d’un triangle au sens strict ; mais on considère que partout où, si l’on plaçait celui du milieu entre eux, ils seraient en triangle, et qu’il n’y aurait entre l’un et l’autre que cent quarante et une coudées et un tiers, celui du milieu fait des trois un seul.
אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רבה אמר רב אידי א"ר חנינא לא משולשין ממש אלא רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ויהיו משולשין ואין בין זה לזה אלא ק"מ אמה ואחת ושליש עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד
Rava dit à Abayé : Combien peut-il y avoir entre un village extérieur et celui du milieu ? Il lui répondit : deux mille coudées.
א"ל רבא לאביי כמה יהא בין חיצון לאמצעי א"ל אלפים אמה
Mais n’est-ce pas toi qui as dit qu’il est raisonnable [de suivre] Rava, fils de Rabba bar Rav Houna, qui dit : plus de deux mille coudées ?
והא את הוא דאמרת כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא דאמר יותר מאלפים אמה
Comment comparer ? Là, il y a des maisons ; ici, il n’y a pas de maisons.
הכי השתא התם איכא בתים הכא ליכא בתים
Et Rava dit à Abayé : Combien peut-il y avoir entre un village extérieur et l’autre ? — Combien peut-il y avoir ? Quelle différence cela fait-il pour toi ? Partout où, si l’on faisait entrer celui du milieu entre eux, il n’y aurait entre l’un et l’autre que cent quarante et une [coudées] et un tiers.
ואמר ליה רבא לאביי כמה יהא בין חיצון לחיצון כמה יהא מאי נפקא לך מינה כל שאילו מכניס אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש
Et même quatre mille coudées ? Il lui répondit : Oui. — Mais Rav Houna n’a-t-il pas dit : Une ville faite en arc : s’il y a entre ses deux extrémités moins de quatre mille coudées, on la mesure à partir de la corde ; sinon, on la mesure à partir de l’arc ?
ואפילו ד' אלפים אמה א"ל אין והאמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין ב' ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת
Il lui répondit : Là, on ne peut pas dire que [l’espace] est rempli ; ici, on peut dire qu’il est rempli [par le village du milieu].
א"ל התם ליכא למימר מלי הכא איכא למימר מלי
Rav Safra dit à Rava : Voici les habitants d’Akistefon, à qui nous mesurons la limite à partir du côté [opposé] d’Ardechir, et les habitants d’Ardechir, à qui nous mesurons la limite à partir du côté [opposé] d’Akistefon ; or le Tigre les sépare de plus de cent quarante et une [coudées] et un tiers !
א"ל רב ספרא לרבא הרי בני אקיסטפון דמשחינן להו תחומא מהאי גיסא דארדשיר ובני (תחומא) דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא דאקיסטפון הא איכא דגלת דמפסקא יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש
Il sortit et lui montra les fondations du rempart, enfouies dans le Tigre, [éloignées l’une de l’autre] de soixante-dix coudées et une fraction.
נפק אחוי ליה הנך אטמהתא דשורא דמבלעי בדגלת בע' אמה ושיריים:
MICHNA: On ne mesure qu’avec une corde de cinquante coudées, ni moins ni plus ; et l’on ne mesure qu’à la hauteur de son cœur.
מתני׳ אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה לא פחות ולא יותר ולא ימדוד אלא כנגד לבו
Si l’on mesurait et que l’on arrivait à un ravin ou à une clôture, on l’enjambe [d’un seul trait de corde] et l’on reprend sa mesure ; si l’on arrivait à une montagne, on l’enjambe et l’on reprend sa mesure,
היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו
Original : Eruvin 57b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.