pourvu que l’on ne sorte pas hors de la limite.
ובלבד שלא יצא חוץ לתחום
Érouvin 58a עירובין
Structure du débat :Question 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si l’on ne peut pas l’enjamber, à ce sujet Rabbi Dostaï bar Yannaï a dit au nom de Rabbi Meïr : J’ai entendu dire qu’on « perce » les montagnes [en mesurant].
אם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתאי בר ינאי משום ר' מאיר שמעתי שמקדרין בהרים:
GUEMARA: D’où cela ? Rav Yehouda dit au nom de Rav : Car le verset dit : « La longueur du parvis, cent coudées, et la largeur, cinquante par cinquante » (Ex 27, 18) : la Torah a dit : mesure avec une corde de cinquante coudées.
גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא (שמות כז, יח) ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים אמרה תורה בחבל של חמשים אמה מדוד
Ce [verset] n’est-il pas nécessaire pour [enseigner] qu’on prend cinquante [coudées] et qu’on entoure de cinquante ?
האי מיבעי ליה ליטול חמשים ולסבב חמשים
S’il en était ainsi, que le verset dise « cinquante, cinquante » ; que signifie « cinquante par cinquante » ? Déduis-en les deux choses.
א"כ לימא קרא חמשים חמשים מאי חמשים בחמשים שמעת מינה תרתי:
« Ni moins ni plus. » Il a été enseigné : pas moins, parce qu’on augmenterait [la distance] ; et pas plus, parce qu’on la diminuerait.
לא פחות ולא יותר: תנא לא פחות מפני שמרבה ולא יותר מפני שממעט
Rabbi Assi dit : On ne mesure qu’avec une corde d’afsekima. Qu’est-ce que l’afsekima ? Rabbi Abba dit : du nargila. Qu’est-ce que le nargila ? Rabbi Yaakov dit : un palmier à tige unique. Certains disent : Qu’est-ce que l’afsekima ? Rabbi Abba dit : du nargila ; Rabbi Yaakov dit : un palmier à tige unique.
א"ר אסי אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא מאי אפסקימא א"ר אבא נרגילא מאי נרגילא א"ר יעקב דיקלא דחד נברא איכא דאמרי מאי אפסקימא רבי אבא אמר נרגילא רבי יעקב אמר דיקלא דחד נברא
Il a été enseigné : Rabbi Yehochoua ben ’Hanania dit : Il n’y a rien de meilleur pour mesurer que des chaînes de fer ; mais que faire, puisque [l’Écriture] a dit : « Et dans sa main un cordeau à mesurer » (Za 2, 5) ?
תניא אמר רבי יהושע בן חנניא אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל אבל מה נעשה שהרי אמרה (זכריה ב, ה) ובידו חבל מדה
Mais n’est-il pas écrit : « Et dans la main de l’homme le roseau à mesurer » (Ez 40, 5) ? — Celui-là était pour les portes.
והכתיב (יחזקאל מ, ה) וביד האיש קנה המדה ההוא לתרעי
Rav Yossef a enseigné : Il y a trois sortes de cordes : de jonc, d’osier et de lin.
תני רב יוסף שלשה חבלים הם של מגג של נצר ושל פשתן
Celle de jonc, pour la vache [rousse], comme nous avons appris : « On la liait avec une corde de jonc et on la plaçait sur son bûcher » ; celle d’osier, pour la sota, comme nous avons appris : « Ensuite il apporte une corde égyptienne et la noue au-dessus de ses seins » ; celle de lin, pour mesurer.
של מגג לפרה דתנן כפתוה בחבל המגג ונתנוה על גב מערכתה של נצרים לסוטה דתנן ואח"כ מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה של פשתן למדידה:
« Si l’on mesurait et que l’on arrivait… » Puisqu’il enseigne « on reprend sa mesure », on en déduit que si l’on ne peut pas l’enjamber, on va à un endroit où l’on peut l’enjamber, on l’enjambe, on vise en face de sa mesure et l’on y revient.
היה מודד והגיע: מדתני חוזר למידתו מכלל דאם אינו יכול להבליעו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה כנגד מידתו וחוזר
Nous l’avons déjà appris, comme les Sages l’ont enseigné : Si l’on mesurait et que la mesure arrivait à un ravin : si l’on peut l’enjamber avec une corde de cinquante coudées, on l’enjambe ; sinon, on va à un endroit où l’on peut l’enjamber, on l’enjambe, on vise et l’on reprend sa mesure.
תנינא להא דתנו רבנן היה מודד והגיע המידה לגיא אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו ואם לאו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה וחוזר למידתו
Si le ravin était sinueux, on « perce » en montant et on « perce » en descendant. Si l’on arrivait à un mur, on ne dit pas qu’il faut percer le mur, mais on l’estime et l’on continue.
אם היה גיא מעוקם מקדיר ועולה מקדיר ויורד הגיע לכותל אין אומרים יקוב הכותל אלא אומדו והולך לו
Mais nous avons appris : « On l’enjambe et l’on reprend sa mesure » ! — Là, l’usage [du terrain] est commode ; ici, l’usage n’est pas commode.
והא אנן תנן מבליעו וחוזר למידתו התם ניחא תשמישתא הכא לא ניחא תשמישתא
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : On ne l’a enseigné que lorsque le fil à plomb ne descend pas en face de lui ;
אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו
Original : Eruvin 58a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.