mais si le fil à plomb descend en face de lui, on le mesure exactement.
אבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה
Érouvin 58b עירובין
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et quelle peut être la profondeur du ravin ? Rav Yossef dit : deux mille [coudées].
וכמה עומקו של גיא אמר רב יוסף אלפים
Abayé lui objecta : [S’il est] profond de cent et large de cinquante, on l’enjambe ; sinon, on ne l’enjambe pas ! — Il parle selon les Autres, car il a été enseigné : Les Autres disent : même profond de deux mille et large de cinquante, on l’enjambe.
איתיביה אביי עמוק ק' ורוחב נ' מבליעו ואם לאו אין מבליעו הוא דאמר כאחרים דתניא אחרים אומרים אפילו עמוק אלפים ורוחב נ' מבליעו
Certains disent : Rav Yossef dit : même plus de deux mille. Selon qui ? Ni selon le premier tanna ni selon les Autres !
איכא דאמרי אמר רב יוסף אפילו יתר מאלפים כמאן דלא כת"ק ולא כאחרים
Là, [il s’agit du cas] où le fil à plomb ne descend pas en face de lui ; ici, où le fil à plomb descend en face de lui.
התם שאין חוט המשקולת יורד כנגדו הכא בחוט המשקולת יורד כנגדו
Et lorsque le fil à plomb ne descend pas en face de lui, jusqu’à combien ? Avimi dit : quatre. Et de même Rami bar Ye’hezkel a enseigné : quatre.
וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה אמר אבימי ד' וכן תני רמי בר יחזקאל ד':
« S’il arrivait à une montagne, on l’enjambe et l’on reprend sa mesure. » Rava dit : On ne l’a enseigné que pour une montagne qui s’élève de dix [coudées] sur quatre ; mais pour une montagne qui s’élève de dix sur cinq, on la mesure exactement.
הגיע להר מבליעו וחוזר למידתו: אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט י' מתוך ד' אבל בהר המתלקט י' מתוך ה' מודדו מדידה יפה
Rav Houna, fils de Rav Natan, l’enseignait dans le sens de l’indulgence : Rava dit : On ne l’a enseigné que pour une montagne qui s’élève de dix sur cinq ; mais pour une montagne qui s’élève de dix sur quatre, on l’estime et l’on continue.
רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש אבל בהר המתלקט עשרה מתוך ד' אומדו והולך לו:
« Pourvu que l’on ne sorte pas hors de la limite. » Quelle en est la raison ? Rav Kahana dit : C’est une mesure préventive, de peur que l’on ne dise que la mesure des limites arrive jusqu’ici.
ובלבד שלא יצא חוץ לתחום: מאי טעמא אמר רב כהנא גזירה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן:
« Si l’on ne peut pas l’enjamber. » Les Sages ont enseigné : Comment « perce »-t-on ? Celui d’en bas [tient la corde] à hauteur de son cœur, celui d’en haut à hauteur de ses pieds. Abayé dit : Nous avons reçu par tradition qu’on ne « perce » qu’avec une corde de quatre coudées.
אם אינו יכול להבליעו: תנו רבנן כיצד מקדרין תחתון כנגד לבו עליון כנגד מרגלותיו אמר אביי נקיטינן אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות
Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : Nous avons reçu par tradition qu’on ne « perce » ni pour la génisse à la nuque brisée ni pour les villes de refuge, parce qu’elles sont [prescrites] par la Torah.
אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה נקיטינן אין מקדרין לא בעגלה ערופה ולא בערי מקלט מפני שהן של תורה:
MICHNA: On ne mesure que par [un arpenteur] expert. S’il a augmenté pour un endroit et diminué pour un autre endroit, on l’écoute pour l’endroit où il a augmenté. Si [un arpenteur] a augmenté et [un autre] a diminué, on écoute celui qui donne davantage.
מתני׳ אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום א' ומיעט למקום אחר שומעין למקום שריבה ריבה לאחד ומיעט לאחד שומעין למרובה
Et même un esclave, même une servante, sont crus pour dire : « Jusqu’ici [s’étend] la limite de Chabbat », car les Sages n’ont pas énoncé cette chose pour être plus rigoureux, mais pour être plus indulgents.
ואפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל:
Original : Eruvin 58b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.