et qu’elle n’a qu’une seule entrée, on en fait l’érouv tout entière.
ואין לה אלא פתח אחד מערבין את כולה
Érouvin 59b עירובין
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quel tanna [enseigne] qu’on fait l’érouv pour le domaine public ? Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : C’est Rabbi Yehouda, car il a été enseigné : Plus encore, Rabbi Yehouda dit : Celui qui a deux maisons des deux côtés du domaine public fait un montant de ce côté-ci et un montant de ce côté-là, ou une poutre de ce côté-ci et une poutre de ce côté-là, et transporte au milieu. On lui dit : On ne fait pas l’érouv pour le domaine public de cette manière.
מאן תנא דמיערבא רה"ר אמר רב הונא בריה דרב יהושע רבי יהודה היא דתניא יתר על כן א"ר יהודה מי שיש לו שני בתים בשני צידי רה"ר עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רה"ר בכך
Le maître a dit : « Et l’on n’en fait pas l’érouv par moitiés. » Rav Papa dit : On ne l’a dit que dans le sens de la longueur ; mais dans le sens de la largeur, on le fait.
אמר מר ואין מערבין אותה לחצאין אמר רב פפא לא אמרו אלא לארכה אבל לרחבה מערבין
Selon qui ? Pas selon Rabbi Akiva, car selon Rabbi Akiva, il a dit : un pied permis à sa place interdit même hors de sa place.
כמאן דלא כר"ע דאי כר"ע הא אמר רגל המותרת במקומה אוסרת אפי' שלא במקומה
Tu peux même dire [que c’est selon] Rabbi Akiva : Rabbi Akiva ne l’a dit là que pour deux cours l’une à l’intérieur de l’autre, où l’intérieure n’a pas d’autre entrée ; mais ici, ceux-ci sortent par cette entrée-ci et ceux-là sortent par cette entrée-là.
אפי' תימא ר' עקיבא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו דפנימית לית לה פיתחא אחרינא אבל הכא הני נפקי בהאי פיתחא והני נפקי בהאי פיתחא
Certains disent : Rav Papa dit : Ne dis pas que c’est dans le sens de la longueur qu’on ne fait pas l’érouv, mais que dans le sens de la largeur on le fait ; même dans le sens de la largeur, on ne le fait pas.
איכא דאמרי אמר רב פפא לא תימא לארכה הוא דלא מערבין אבל לרחבה מערבין אלא אפילו לרחבה נמי לא מערבין
Selon qui ? Selon Rabbi Akiva. Tu peux même dire [que c’est selon] les Sages : les Sages ne l’ont dit là que pour deux cours l’une à l’intérieur de l’autre, où l’intérieure peut fermer sa porte et utiliser [sa cour] ; mais ici, peuvent-ils retirer le domaine public de là ?
כמאן כר"ע אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו דפנימית אחדא לדשא ומשתמשא אבל הכא מי מצו מסלקי רה"ר מהכא
Le maître a dit : « Soit pour toute la ville, soit pour chaque impasse séparément. » En quoi diffère [le fait de la diviser] par moitiés, qui n’est pas [permis] parce qu’elles s’interdisent l’une l’autre ? Les impasses aussi s’interdisent l’une l’autre !
אמר מר או כולה או מבוי מבוי בפני עצמו מ"ש דלחצאין דלא דאסרי אהדדי מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי
De quoi s’agit-il ici ? Lorsqu’on a fait un renfoncement [de quatre palmes], comme ce qu’a dit Rav Idi bar Avin au nom de Rav ’Hisda : L’un des habitants de l’impasse qui a fait un renfoncement à son entrée n’interdit pas [l’usage de l’impasse] aux autres habitants de l’impasse.
הב"ע כגון דעבוד דקה וכי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא אחד מבני מבוי שעשה דקה לפתחו אינו אוסר על בני מבוי:
« Si elle était de la multitude et est restée de la multitude, etc. » Rabbi Zeïra fit l’érouv de la ville de Beit Rabbi ’Hiya et n’en laissa pas de reste. Abayé lui dit : Pourquoi le maître a-t-il fait ainsi ?
היתה של רבים והרי היא כו': רבי זירא ערבה למתא דבי רבי חייא ולא שבק לה שיור א"ל אביי מאי טעמא עבד מר הכי
Il lui répondit : Ses anciens m’ont dit que Rav ’Hiya bar Assi en faisait l’érouv tout entière, et je me suis dit : déduis-en que c’est une ville de particulier devenue une ville de la multitude.
אמר ליה סבי דידה אמרי לי רב חייא בר אסי מערב כולה ואמינא ש"מ עיר של יחיד ונעשית של רבים היא
Il lui dit : À moi, ces anciens ont dit : Elle avait un tas d’ordures d’un côté ; maintenant que le tas d’ordures a été enlevé, elle est comme une ville à deux entrées, et c’est interdit. Il lui répondit : Je n’y avais pas pensé.
א"ל לדידי אמרו לי הנהו סבי ההיא אשפה הוה לה מחד גיסא והשתא דאיפניא לה אשפה הוה לה כשני פתחים ואסיר א"ל לאו אדעתאי
Rav Ami bar Ada de Harpania demanda à Rabba : [Une ville avec] une échelle d’un côté et une entrée de l’autre, qu’en est-il ? Il lui répondit : Ainsi a dit Rav : une échelle a le statut d’une entrée.
בעי מיניה רב אמי בר אדא הרפנאה מרבה סולם מכאן ופתח מכאן מהו א"ל הכי אמר רב סולם תורת פתח עליו
Rav Na’hman leur dit : Ne l’écoutez pas. Ainsi a dit Rav Ada au nom de Rav : une échelle a le statut d’une entrée et le statut d’une cloison. Le statut d’une cloison, comme nous l’avons dit ; le statut d’une entrée, pour une échelle entre deux cours : s’ils le veulent, ils font un seul érouv ; s’ils le veulent, ils font deux érouvin.
אמר להו רב נחמן לא תציתו ליה הכי אמר רב אדא אמר רב סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו תורת מחיצה עליו כדאמרן תורת פתח עליו בסולם שבין שתי חצירות רצו אחד מערב רצו שנים מערבין
Rav Na’hman a-t-il vraiment dit cela ? Rav Na’hman n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel : Les gens d’une cour et les gens d’une galerie qui ont oublié
ומי אמר רב נחמן הכי והאמר רב נחמן אמר שמואל אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו
Original : Eruvin 59b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.