de faire l’érouv : s’il y a devant eux un renfoncement de quatre [palmes], [la galerie] n’interdit pas ; sinon, elle interdit.
ולא עירבו אם יש לפניהם דקה ארבעה אינה אוסרת ואם לאו אוסרת
Érouvin 60a עירובין
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
De quoi s’agit-il ici ? Lorsque la galerie n’est pas haute de dix [palmes].
הכא במאי עסקינן בדלא גבוה מרפסת עשרה
Et si la galerie n’est pas haute de dix, quand on fait un renfoncement, qu’est-ce que cela change ? — [Il s’agit d’une galerie] fermée [sur une largeur] allant jusqu’à dix coudées : puisqu’on a fait un renfoncement, ils se sont retirés de là.
ואי לא גבוה מרפסת עשרה כי קא עביד דקה מאי הוי במגופפת עד עשר אמות דכיון דעביד דקה איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Un mur qu’on a garni d’échelles, même sur plus de dix [coudées], conserve le statut de cloison.
אמר רב יהודה אמר שמואל כותל שרצפה בסולמות אפילו ביתר מעשר תורת מחיצה עליו
Rav Berona objecta à Rav Yehouda dans le pressoir de Beit Rabbi ’Hanina : Chmouel a-t-il dit qu’il conserve le statut de cloison ? Rav Na’hman n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel : Les gens d’une galerie et les gens d’une cour qui ont oublié de faire l’érouv : s’il y a devant elle un renfoncement de quatre [palmes], elle n’interdit pas ; sinon, elle interdit ?
רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו והאמר רב נחמן אמר שמואל אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו אם יש לפניה דקה ארבעה אינה אוסרת ואם לאו אוסרת
De quoi s’agit-il ici ? Lorsque la galerie n’est pas haute de dix. Et si la galerie n’est pas haute de dix, quand on fait un renfoncement, qu’est-ce que cela change ? — [Il s’agit d’une galerie] fermée [sur une largeur] allant jusqu’à dix coudées : puisqu’on a fait un renfoncement, ils se sont retirés de là.
הכא במאי עסקינן דלא גבוה מרפסת עשרה ואי לא גבוה מרפסת עשרה כי עביד דקה מאי הוי במגופפת עד עשר אמות דכיון דעביד דקה איסתלוקי איסתלק מהכא
Les gens de Kakounaï vinrent devant Rav Yossef. Ils lui dirent : Donne-nous un homme qui fasse l’érouv de notre ville. Il dit à Abayé : Va leur faire l’érouv, et veille à ce qu’on ne crie pas à ce sujet dans la maison d’étude. Il alla et vit ces maisons qui s’ouvraient sur la rivière. Il dit : Que celles-ci soient le reste [laissé hors de l’érouv] de la ville.
הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף אמרו ליה הב לן גברא דליערב לן מאתין א"ל לאביי זיל ערב להו וחזי דלא מצווח' עלה בבי מדרשא אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא אמר הני להוי שיור למתא
Puis il se dit : Nous avons appris : « On ne fait pas l’érouv pour toute la ville », ce qui implique que, s’ils voulaient participer à l’érouv, ils le pourraient. Je vais plutôt leur faire des fenêtres, de sorte que, s’ils veulent faire l’érouv par les fenêtres, ils le puissent.
הדר אמר אין מערבין את כולה תנן [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי אלא איעביד להו כווי דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי
Puis il se dit : Ce n’est pas nécessaire, car Rabba bar Avouha faisait l’érouv de tout Me’hoza quartier par quartier, à cause des fossés des étables, chaque quartier servant de reste à l’autre, bien que, s’ils voulaient faire l’érouv ensemble, ils ne le pourraient pas.
הדר אמר לא בעי דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי דכל חד וחד הוי שיור לחבריה ואע"ג דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי
Puis il se dit : Ce n’est pas comparable : là, s’ils le voulaient, ils pourraient faire l’érouv par les toits, mais ceux-ci ne le peuvent pas. Je vais donc leur faire des fenêtres.
הדר אמר לא דמי התם אי בעי לערובי דרך גגות והני לא מערבי הילכך נעבדן כווי
Puis il se dit : Même des fenêtres ne sont pas nécessaires, à cause de cette grange à paille qui appartenait à Mar bar Popidata de Poumbedita, et dont on a fait le reste de Poumbedita.
הדר אמר כווי נמי לא בעי דההוא בי תיבנא דהו"ל למר בר פופידתא מפומבדיתא ושויה שיור לפומבדיתא
Il dit : C’est ce que le maître m’a dit : veille à ce qu’on ne crie pas à ce sujet dans la maison d’étude.
אמר היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא:
« À moins d’en laisser en dehors [une partie de la taille] d’une ville nouvelle. » Il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : Il y avait une ville en Judée nommée ’Hadacha, et il s’y trouvait cinquante habitants, hommes, femmes et enfants ; c’est d’après elle que les Sages fixaient la mesure, et elle était le reste.
אלא א"כ עשה חוצה לה כעיר חדשה: תניא א"ר יהודה עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה והיו בה נ' דיורים אנשים ונשים וטף ובה היו משערים חכמים והיא היתה שיור
Ils ont demandé : ’Hadacha [elle-même], qu’en est-il ? — ’Hadacha ? De même qu’elle était le reste de la grande, la grande était aussi le reste de la petite !
איבעיא להו חדשה מהו חדשה כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לקטנה
Mais une ville semblable à ’Hadacha, qu’en est-il ? Rav Houna et Rav Yehouda [divergent] : l’un dit qu’elle a besoin d’un reste, et l’autre dit qu’elle n’a pas besoin d’un reste.
אלא כעין חדשה מהו רב הונא ורב יהודה חד אמר בעיא שיור וחד אמר לא בעיא שיור:
« Rabbi Chimon dit : trois cours, etc. » Rav ’Hama bar Gouria dit au nom de Rav : La halakha est selon Rabbi Chimon. Rabbi Yits’hak dit : même une maison et une cour. Une cour, cela te viendrait-il à l’esprit ? Dis plutôt : une maison dans une cour.
ר"ש אומר ג' חצירות וכו': אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כר"ש רבי יצחק אמר אפי' בית אחד וחצר אחת חצר אחת ס"ד אלא אימא בית אחד בחצר אחת
Abayé dit à Rav Yossef : Ce [qu’a dit] Rabbi Yits’hak, est-ce une tradition ou un raisonnement ? Il lui répondit : Quelle différence cela nous fait-il ? Il lui dit : « Étudie la tradition : serait-ce une chansonnette ? »
אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרבי יצחק גמרא או סברא אמר ליה מאי נפקא לן מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא:
MICHNA: Celui qui était à l’est et dit à son fils : « Dépose pour moi un érouv à l’ouest », [ou qui était] à l’ouest et dit à son fils : « Dépose pour moi un érouv à l’est » : s’il y a de lui à sa maison deux mille coudées, et à son érouv plus que cela, il lui est permis [d’aller] à sa maison et interdit [d’aller] à son érouv ;
מתני׳ מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן מותר לביתו ואסור לעירובו
[s’il y a] jusqu’à son érouv deux mille coudées, et jusqu’à sa maison plus que cela, il lui est interdit [d’aller] à sa maison et permis [d’aller] à son érouv.
לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן אסור לביתו ומותר לעירובו
Celui qui dépose son érouv dans l’extension de la ville n’a rien fait.
הנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום
S’il l’a déposé hors de la limite, même d’une seule coudée,
נתנו חוץ לתחום אפילו אמה אחת
Original : Eruvin 60a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.